יש לי תהיה...

[אם חד גורית]

יש לי תהיה...

בני בן החמש נמצא מזה כשנה בטיפול של ריפוי בעיסוק בשל קשיים במוטוריקה העדינה. בשלושת החודשים האחרונים היתה קפיצה מבחינתו בכל הקשור למוטוריקה עדינה (לדעתי, זה קשור (מעבר לטיפול שהוא עובר) גם לעובדה שעבר לגן חדש - גן חובה ויש לו גננת מדהימה שקשובה לקשיים שלו ועושה הכל לעזור לו, בניגוד לגננת הקודמת)... המטפלת שלו הפנתה אותנו לאבחון מחודש לראות על מה צריך עוד לעבוד. היום היינו באבחון, הרופאה אכן ראתה שיפור ניכר, אם כי אמרה כי אחיזתו אינה יציבה עדיין (אבל אוחז נכון), איכות התוצאה מעט ירודה, אבל סה"כ יש שיפור רציני. ואז היא אמרה שהטיפול אינו פותר את הבעיה לחלוטין! הוא עוזר לטפל בקושי, אבל לא פותר אותו, כלומר שלבני לא יהיה את הכתב הכי מדהים וסביר להניח שיקח לו גם קצת יותר זמן לכתוב מלאחרים ולכן טוב שיש לפני שנה נוספת בגן החובה, בה הוא יוכל להתקדם יותר. תהייתי, האם דבריה נכונים? האם טיפול של ריפוי בעיסוק בתחום שציינתי (אני מניחה שזה נכון לגבי כל תחום?) אינו פותר את הקשיים, אלא רק מטפל בהם כדי להקל ולשפר? אין ספק שהוא השתפר מאוד ובניגוד לעבר, הוא יוזם פעילויות יצירה ונהנה מהן ומהפידבקים, אבל האם באמת עליי להפסיק לצפות שהבעיה תפתר לחלוטין?

 

[1ron]

מוטוריקה

עבודה על מוטוריקה עדינה בלבד-אינה מספקת.יש לעבוד גם על מוטוריקה גסה כדי לתת תמיכה לידיים ולאפשר יציבה נכונה. כדאי לחשוב על שחיה או רכיבה טיפולית.

 

[אם חד גורית]

המאבחנת דיברה על חוג ספורט

בגלל בעית הסרבול שלו...היא אמרה שכדאי ללכת על שחיה או קראטה... באמת שמתי לב שהוא קצת חלש בידיים...למשל היום במשחק "הך פטיש" (המשחק עם המסמרים וחלקי הפלסטיק) הוא הכה בפטיש בצורה חלשה, בניגוד לאופי שלו האגרסיבי בדרך כלל.

 

[מיכל בן טובים]

גם לי יש תהיה בענין ../images/Emo13.gif

אני לא יודעת עד כמה אפשר בכלל לדעת דברים כאלו. כמו כל שאר הדברים בעולם הטיפולי אין אמיתות מוחלטות, הכל מאוד אינדיבידואלי ואי אפשר לצפות מה יהיה. לפעמים פותרים בעיות "מהשורש" ולפעמים רק מקלים על השלב הנוכחי. ולדעת אפשר רק בדיעבד, אם בכלל. זאת שאלה מאוד מעניינת והיתי מאוד שמחה לקרוא מה אחרים חושבים בענין.

 

[sarale20]

זה קצת מבאס

לעבוד במשהו שאתה יודע שאף פעם לא תפתור את הבעיה לחלוטין, (בתור סטודנטית זה די מתסכל לחשוב על זה...) מצד שני-

כשחושבים על זה, אם המטרה שלנו היא להשיג שיפור באיכות חיים אנחנו תמיד נשיג את זה...

 

[Mנטה]

זה בעיקר מבאס

שלא בודקים מספיק השפעות לטווח ארוך במחקרים מדעיים אני חושבת. אבל אולי יש כאלו ואני סתם לא יודעת על כך. (מיכל)

 

[נאוה ר]

אני מסתכלת על זה כמו על טיפוס על הר

עם מדרגות. וכל עוד מטפסים על ההר אז צריך להמשיך, אבל לפעמים מגיעים למדרגה ארוכה ואז כדאי לצאת לחופש מ- 3 חודשים עד... והרבה פעמים דווקא אז יש קפיצה. חוץ מזה מוזר לי שרק עבדו על מוטוריקה עדינה ... עוד דבר קטן תמיד כדאי להצתייד בצידה לקראת ההפסקה - ובדרך כלל זאת צידה של מוטוריקה גסה ולא עדינה.

 

[יעל ניסן]

זו תהייה מאוד עקרונית בטיפול

ואין עליה תשובה חד משמעית. לפעמים מטפלים בסימפטום ולפעמים במחולל הסימפטום. לפעמים מסתכלים על ההישגים התפקודיים הפונקציונאליים ולפעמים על התפקודים האופטימאליים - משהו שנע בין רצוי ומצוי. הוא מתקדם? נהנה מהפידבקים? משיג מטרות טיפוליות? - יופי! המשיכו כך.