פוקחת שתי עיניים
New member
יש לי שאלת אמצעי מניעה...
היי לכם,
אני לא יודעת אם זה הפורום המדוייק לשאלה, אבל מאחר והתמיהה והבלבול שלי נובעים גם מהיותי גרושה טרייה, חשבתי שאתם תבינו אותי יותר מכולם..
השאלה הגדולה היא בעצם, מתי "נכון" לקיים יחסי מין ללא קונדום? (כן, אני מרגישה מפגרת... אם זה היה הילד שלי, כבר הייתי נותנות לו מנה....)
אנסה להסביר את עצמי, אני גרושה מזה כמה חודשים ולשמחתי אני מוצאת את עצמי פעילה למדי מבחינת דייטים וסקס.
עד כה רוב הפרטנרים הגיעו, "בילט-אין", עם קונדומים וההתלבטות שלי נחסכה. האמת? חשבתי שככה זה בעולם של מחוץ לנישואין.
אחרי יותר מעשרים שנה עם אותו הפרטנר, את רגילה להנות מסקס טבעי, ללא חוצצים. זה באמת הכי כייף והכי נעים. אבל איך "מתגוננים" כשלא מכירים את הפרטנר מעל 20 שנים?
לאחרונה פגשתי מישהו, שאם לא הייי מבקשת, תוך כדי,הוא היה שופך בתוכי ללא אמצעי הגנה. הוא מאוד התאכזב מבקשתי לסקס מוגן ואפילו שאל "מאיפה הבאת את זה?" מה גם שלא היו לו קונדומים...
כשדיברנו, אחרי זה, שאלתי אותו אם הוא ככה מסתובב ב"עולם" ללא הגנה, אז ענה שלא ממש, אבל מאחר ואני גרושה טרייה הוא הרגיש מוגן. לי זה נשמע דבילי... אני ההגנה שלו? אז עכשיו אני צריכה לצאת רק עם מי שהרגע עזב את הבית? זו ערובה למשהו?
האם אני אנכרונסטית? תמימה? לגבי עצם הבקשה שלי? מתי, במערכת יחסים חדשה, אפשר להניח לאמצעי המניעה?
ולגבי הפן הטכני. אני חושבת שפשוט אצטייד בעצמי בקונדומים (בטח תאמרו שאני אהבלה שלא חשבתי על זה קודם), אבל.... איך יודעים מה לקנות (כן, ברור שדורקס)? גודל? עדינות? מה? לפחות לא יאמרו לי שוב: "אין לי".
אם השאלה פרובוקטיבית לכאן יותר מידי, אני מתנצלת.
היי לכם,
אני לא יודעת אם זה הפורום המדוייק לשאלה, אבל מאחר והתמיהה והבלבול שלי נובעים גם מהיותי גרושה טרייה, חשבתי שאתם תבינו אותי יותר מכולם..
השאלה הגדולה היא בעצם, מתי "נכון" לקיים יחסי מין ללא קונדום? (כן, אני מרגישה מפגרת... אם זה היה הילד שלי, כבר הייתי נותנות לו מנה....)
אנסה להסביר את עצמי, אני גרושה מזה כמה חודשים ולשמחתי אני מוצאת את עצמי פעילה למדי מבחינת דייטים וסקס.
עד כה רוב הפרטנרים הגיעו, "בילט-אין", עם קונדומים וההתלבטות שלי נחסכה. האמת? חשבתי שככה זה בעולם של מחוץ לנישואין.
אחרי יותר מעשרים שנה עם אותו הפרטנר, את רגילה להנות מסקס טבעי, ללא חוצצים. זה באמת הכי כייף והכי נעים. אבל איך "מתגוננים" כשלא מכירים את הפרטנר מעל 20 שנים?
לאחרונה פגשתי מישהו, שאם לא הייי מבקשת, תוך כדי,הוא היה שופך בתוכי ללא אמצעי הגנה. הוא מאוד התאכזב מבקשתי לסקס מוגן ואפילו שאל "מאיפה הבאת את זה?" מה גם שלא היו לו קונדומים...
כשדיברנו, אחרי זה, שאלתי אותו אם הוא ככה מסתובב ב"עולם" ללא הגנה, אז ענה שלא ממש, אבל מאחר ואני גרושה טרייה הוא הרגיש מוגן. לי זה נשמע דבילי... אני ההגנה שלו? אז עכשיו אני צריכה לצאת רק עם מי שהרגע עזב את הבית? זו ערובה למשהו?
האם אני אנכרונסטית? תמימה? לגבי עצם הבקשה שלי? מתי, במערכת יחסים חדשה, אפשר להניח לאמצעי המניעה?
ולגבי הפן הטכני. אני חושבת שפשוט אצטייד בעצמי בקונדומים (בטח תאמרו שאני אהבלה שלא חשבתי על זה קודם), אבל.... איך יודעים מה לקנות (כן, ברור שדורקס)? גודל? עדינות? מה? לפחות לא יאמרו לי שוב: "אין לי".
אם השאלה פרובוקטיבית לכאן יותר מידי, אני מתנצלת.
