והדת היהודית היא לא היחידה שחגגה באותם תאריכים. לדעתך סתם במקרה החגים האלה נופלים בתאריכים שהיו נוהגים לקצור, לזרוע או לאסוף את היבולים? החגים החלו כציוני ימי זריעה\קצירה\אסיף כו´ ולאחר מכן נוספו להם גם משמעויות דתיות.
"שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות" (דברים טז:ט) לגבי שבועות. לגבי חלק משאר החגים,על פי המשנה- "פסח" - תחילת קציר התבואה" עצרת" (שבועות) - תחילת עונת הבשלת הפירות" "ראש השנה" - תחילת שנת האדם" סוכות - תחילת עונת הגשמים".
אנחנו אומנם חוגגים את המשמעות החקלאית אבל ידוע שהחגים האלה התחילו עם יציאת מיצריים ומתן תורה ונקראים על שמם. האם אתה טוען שהיהודים חגגו את החגים האלה עוד לפני מתן תורה ויציאת מיצריים ואז חגגו רק את המשמעות החקלאית? למה שהם יחגגו חגים חקלאיים כאשר הם עבדים במצריים? הערה-אם אתה כופר ביציאת מיצריים ומתן תורה אז אין לנו מה להתווכח כי אני יוצא בהנחת יסוד שזה קרה.
אתה צריך להבדיל בין 2 סוגים של חגים- חגים שבמקור היו מועדים חקלאיים או נקודות מסוימות בשנה, וחגים שמלכתכילה באו לציין "מאורע דתי". מתן תורה אכן בא לחגוג את מתן תורה, אך אני דיי בטוח שהחלו לחגוג אותו שנים רבות לאחר "האירוע". פסח מאידך- לא נועד לציין את יציאת מצריים במקור, אלא כפי שכתבתי לעיל- לציין את תחילת קציר החיטה והשעורה.
תתחילו להבין שאנחנו פשוט לא מקבלים את הנחות הייסוד שלכם, זה הכל. אני גם לא חושב שמישהו אמר פה שהחגים הללו נולדו כחגים חקלאיים יהודיים, אלא שהם פשוט נלקחו מעמים אחרים מהאיזור.
למילה כופר, אבל היא לא בהכרח במשמעות דתית: כופר באשמה, כופר במציאות, כופר במרקסיזם. אני חושב שזה פועל שמתאר שלילת משהו שנתפס כנכון, או כדבר שבקונצנזוס, בעיני הדובר.
לפני שהודבקו לחגים אלו המשמעויות הדתיות. גם בישראל, חגגו את החגים בתור מועדים לציון משמעות חקלאית כלשהי, או כדי לציין איזשהו מאורע חשוב (כמו תחילת השנה וכו´). אם אתה רוצה ללמוד באמת, תשאל מורה לתנ"ך כלשהו, הוא יפנה אותך לספרים המתאימים.
סוכות-לזכר זה שבני ישראל הלכו במדבר 40 שנה מוקפים בענני הכבוד. ט"ו כסליו. פסח-לזכר יציאת מיצריים. ט"ו ניסן. שבועות-לזכר מתן תורה. ו סיוון. מעניין אותי איך יהודי בא"י לא יודע מהם החגים.