יש לי שאלה...

יש לי שאלה...

אני קוראת הרבה הודעות כאן של כלות שמצפות לעזרה כלכלית או עזרה פיסית מההורים שלו או שלה וזה קצת מוזר לי אני חייבת לציין כי קודם כל עזרה צריכה לבוא מרצון טוב ולא לחץ של הילדים לעזרה מהוריהם. ואני אישית לא מצפה ולא רוצה עזרה מהוריו כי ברגע שיעזרו זה אומר שהם יכולים להעיר ובעצם נותן להם סוג של "דריסת רגל" בפרטיות שלנו. אני יודעת שאימי תעזור לי שיהיו ילדים וגם אם לא אני בטוחה שלא אכעס עליה בגלל זה. זו דעתי... ודעתכם?
 
אני חושבת שאם הורים יכולים

להקל על ילדיהם ותת להם פתיחה טובה לתחילת חייהם המשותפים, אז למה לא? ולמה כן לעזור עם הילדים ועם חתונה לא? אז האם מדברייך ניתן להסיק שכשתקבלי עזרה עם הילדים אימך תתערב לך בחינוכם ו/או בגילודם. אין חובה לקבלת עזרה מהורים, כמובן שכל אחד לגופו ומצבו, אך אם זה אפשרי למה לא??? כמו שציינתי קודם, אנחנו קיבלנו עזרה מאוד גדולה, כך חונכתי, והיה ברור שכל אחד מאיתנו (3 אחים), יקבל עזרה, אף פעם לא לא ביקשנו ולא מדדנו כמה כל אחד קיבל. אף אחד לא הכריח, ולא היתה התחייבות כזו. היום כהורים לילדים, אנו עושים הכל כדי להבטיח את עתיד בנותינו, כדי שלהן יהיה (עד כמה שאנו יכולים) יותר קל. אני לא רואה בדבר משהו שלילי, כמובן, שאם היינו חסרי יכולת, לא היינו עושים זאת, אך אם יש למה לא??? גם אנחנו שקיבלנו ונעזרנו לעולם לא זלזלנו בשום דבר וגם אם לא היינו נעזרים לא היינו אומרים מאומה על הנושא והיינו ממשיכים לכבד את הורינו בדיוק כפי שאנו מכבדים אותם היום, עם זאת, אנו עובדים מספיק קשה כדי ל"שרוד" את היום ולהבטיח את ה"עתיד לבוא".
 

kalah

New member
לדעתי

הנושא של "מהרגע שיעזרו הם יוכלו גם להעיר" מאד דואלי. מצד אחד- אם עוזרים לך זה לא כי את עומדת עם אקדח צמוד לרקתם ותובעת עזרה , זה כי רוצים לסייע וזה לא מקנה להם זכות להתערב. מצד שני- אם יש לך מינוס של 10,000 ש"ח בבנק ועוזרים לך, ואת הולכת עם הכסף למסע קניות או לחו"ל אז במקרה כזה, הרמת גבה בתמיהה מצד מי שעוזר לך היא לגיטימית כי אין ספק שעזרו כדי להוציא אותך מהבוץ.. אני מניחה שתלוי במה עוזרים: אם הורים לא יכולים לתת כסף אבל יכולים לקנות לך ירקות ופירות ופעם בחודש איזו חבילת טיטולים זה נהדר כי זה גם חוסך לך כסף. אם רוצים לקנות לך חדר שינה אז נהדר אבל אי אפשר בגלל שנותנים לך את הכסף עבורו- להחליט בשבילך איזה חדר תבחרי או באיזו חנות. אפשר להגיד שמקציבים לך סכום X לרכישה.. ועוד נקודה, שאולי תקפיץ פה אנשים- אם את לוקחת משכנתא ועושה שמיניות באוויר עם בעלך כדי לפרנס בית ולהצליח לעמוד על רגליכם, ויש הורים לאחד מכם שמצבם מעולה- אז כן חורה שאין עזרה. אין הצדקה להגיד "למה את נוסעת לחו"ל ולא עוזרת לנו" אבל בלב- זה בטוח חורה. קשה לי לחשוב על הורה שיראה את בנו נאנק תחת המשכנתא ולא ירצה לסייע בדרך כלשהי אז על אחת כמה וכמה כשלהורים יש המון..
 
מסכימה ...אבל...

אני חושבת שלילד שאינו מחושב ואינו יודע לחשב את מצבו ובזבזן לא צריכים לעזור ההפך ההורים יעשו לו טובה שלא יעזרו לו. לגבי המקרה של המשכנתא... אם ההורה אינו מעוניין מסיבה זו או אחרת לעזור האם זה מצדיק כעס ותגובה ודרישה לעזרה מצד הבן ? האם ההורה מחוייב בעזרה לבן בגיל מבוגר שבו הוא אמור לעמוד על רגליו ? ישנן הורים שיכולים להגיד "גם אנחנו היינו כך ולנו לא עזרו אנחנו נילחמנו ועכשיו אנחנו רוצים להנות מפרי עמלנו בנסיעה לחו"ל" ? אנני מביעה דעה אלא מעלה מחשבה....
 
יש הורים

שיש להם מינוס ( אני אישית מכירה אמא אחת כזו
) שמבקשים כסף מהילדים שלהם והם אלו שעושים עם הכסף מסע קניות... או שעושים מסע קניות ואז כשהצ'קים חוזרים, פונים לילד. אותם "הורים" עושים את מסע הקניות ולא נשאר להם הכסף לשכר הדירה, מבקשים מהילד שלהם לשלם עבורם שכר דירה ולימודים למרות שיש להם עוד דירה שהם משכירים ומקבלים עליה כסף וש"הם" מרוויחים בערך פי 2 מהילד שבעצמו חי תחת נטל שכירות דירה משלו... נקודה למחשבה.
 

e y a l 2 1 4

New member
כמה שעברתי והתנסיתי

עם הקטע הזה של ההורים שדורשים כסף מהילד... אני לא רואה את עצמי מתמודד.. זה מקומם אותי.. אל תעזור... אל תתמוך... אוקיי. אבל לדרוש ככה את זיעת אפו של הילד שלך.. לא יכול לסבול, סורי. טרומי, מחזיק לך אצבעות..
 

חגית011

New member
שני המקרים לא אמורים להיות

לא שההורים מבקשים כסף מהילדים (אלא אם יש משבר רציני כשלהו) ולא הילדים מההורים, מי שרוצה ולמי שיש נותן. בדיוק כמו כל מתנה אחרת. אותי מקוממים הזוגות שחושבים שההורים של אחד מהם חייב לממן להם את החתונה או חייב לתת להם בית שיש להם ,במיוחד אלה אנשים שמסתכלים על המשפחה של בן הזוג ,הם לא נותנים אבל מה עם ההורים שלך, למה את/ה לא דורש/ת מהם כמו שנדרש מההורים של בן הזוג. יש כל כך הרבה בעיות שצריך להתמודד איתן בכניסה למשפחות מסויימות ואנשים פשוט ממציאים לעצמם בעיות נוספות, שיהיה עוד פלפל. אני לא מצפה לא מההורים שלי ולא מההורים של בן זוגי שיתנו לנו משהו, גם ההורים שלי וגם שלו העניקו לכל אחד מאיתנו בנפרד את כל מה שיכלו אם זה טיולים לחו"ל כשהיינו ילדים אם זה לימודים אקדמאיים לפני כמה שנים (כל זה עוד לפני שהכרנו כמובן) אז זהו הגיע הזמן לעזוב אותם בשקט שיהנו בפנסיה ויוכלו לנסוע לחו"ל קצת, לחיות את החיים שלהם.
 
../images/Emo45.gifאחלה הורים

ואחלה בת. לפי איך שאת מתארת את הורייך ,אני משוכנעת שאם יראו שאת צריכה יעזרו.
 
אמירה של אמא,ומילה טובה על חמות

אני חושבת שכל זוג שנישא יודע היטב מה מצבם הכלכלי של הוריו. אין כאן תשובה חד משמעית. זה תלוי במצב כלכלי של הורים, כמה אחים נוספים יש בבית . בת/בן שנישאים אינם צריכים לבקש. אם יש אפשרות להורים לעזור ואינם עוזרים ,אז זה אולי מעורר איזשהו כעס אך בשום אופן אסור לכעוס עליהם. אני אישית לא יכולה להבין הורים כאלה. איני מבינה הורים שרואים מצוקה של ילדיהם ולא עושים כל מאמץ לתמוך בהם. אני חושבת שכל הורה שאוהב ילדיו רוצה שהם יתקדמו בחיים ולמה לא לעזור אם אפשר. אנחנו עוזרים לבתנו בהתאם לצרכים שלה ובהתאם ליכולות שלנו. יאמר לזכותה שהיא לא מבקשת כי יודעת שתמיד נעזור אם יש ביכולתנו באותו זמן. כאילו מה, שהילד מתחתן הוא כבר לא שייך להוריו ? אני חייבת להחמיא לחמותי/חמי : הם עדיין (בעלי ואחיו נשואים שנים רבות) עוזרים כל הזמן. גם לנו וגם לכל הנכדים.אז נכון שהם נותנים מהשמנת אך עדיין כל הזמן ידם פתוחה לעזרה.כל נכד שנוסע לטייל בחו"ל מקבל דמי כיס, נכדים חיילים מקבלים עזרה חודשית. פשוט להוריד את הכובע בפניהם. תמיד אני אומרת שהלוואי ואני אוכל לתת לילדי ובעתיד לנכדי כמוהם.
 
ומה תגידי על זה...

הייתה לי חברה שכיום אנני בקשר איתה שסיפרה לי שהיא אינה מקבלת מלגות ללימודים בגלל ההכנסות של הוריה והוריה אינם מוכנים לממן לה לימודים כי הם טוענים שהיא צריכה להסתדר לבד. בנוסף אני מכירה מקרה שההורים לא נתנו שקל לזוג הצעיר רק בגלל שהצד השני לא נתן. הכסף נחסך עבור הבת והיה מיועד לה מראש. ואת זה סיפרה לי האם. הזוג בקשיים וקשה להם האם עוזרת להם בדרכים אחרות קונה מוצרים ובייביסיטר אך אם היה להם את הכסף היו יכולים לקנות דירה מזמן ולא לשרוף כסף על שכירות. מה אז צריכות להיות התגובות של הילדים ?
 
פשוט נורא

בלי קשר תמיד אמרתי שזה ממש לא בסדר בנושאי המילגות באונברסיטאות. (ודרך אגב זה נכון גם במילגות לחיילים מצטיינים).. מה שאת מספרת זה לא חינוך להסתדר לבד. זאת התעללות ואגואיסטיות הורים. תגובות של הילדים ? אני אגיד לך. הרי לחייב אי אפשר כמובן ,אבל במקרים בהם הזוג נאנק ובאמת אין לו, וההורים עושים טיולים סביב העולם, הנשק הוא הנכד. (אל תקפצו עלי)! אבל שוב רק במקרים באמת שהזוג זקוק ולהורים יש לתת מהקצפת. אבל את יודעת מה? אני חושבת שאלו דברים שרואים ולומדים בבית וממשיכים אחר כך עם ילדנו. (או שלעיתים זה בדיוק ההיפך המוחלט). אני ראיתי את הורי וכיום חמותי וחמי כל כך משתדלים ,שאני כיום נוהגת אותו דבר.
 

e y a l 2 1 4

New member
ומה תגידי

על חמותי שמודה בפה מלא ששמחה מאוד כאשר גיסתי הרווקה שהיתה אמורה מראש לבוא לעזור לאישתי בבית בסופ"ש, ביטלה את תוכניתה (בעקבות שטיפת המוח בצפייתה בקרקס של "האמא הפגועה" מכך שהאמא לא הוזמנה ל"טקס ההפלה" ולא עודכנה על ידי און-ליין בפרטיי התהליך הרפואי..) , ואז אישתי חזרה לבית עם פיצפונים לאחר הפלה בסופ"ש, כאשר אימה מחככת ידיה בהנאה שהצליחה אף להניא אחרים מלעזור.. ההורים שלי (מבוגרים ממנה ב-10 שנים..מתקרבים ל-70) באו לעזור.. וגיסה אחרת שגרה לידינו (ועוד בלי ילדים) משום מה הדירה רגליה מבית אחותה הגדולה לתקופה ארוכה... בהמשך התברר שהאם הגרושה הזהירה אותה מלהתקרב לבית הזוג הזה... כיוון ש"זה עלול להזיק לך בשלום-בית".. הבית היה בתוהו ובוהו באמצע שיפוצים.. קבלנים ופועלים..הקטנטנים רצים לכל פינה.. ואני רץ בטירוף מסביב לשעון לתאם עם קבלנים וחומרים וכו' וכו'..תשלומים..פיקוח.. ובתוך כל זה לפתע אישתי היתה צריכה להתאשפז ל- 5 ימים בדחיפות... אז מה, יעזרו לי ח"ו ????? אז נשארתי בבית הפוך עם ראש מלא דאגות וריצות וקטנטנים שצריכים החלפות טיטולים ואמבטיות ובגדים וסנדוויץ' בתיק כל בוקר..וביקורים בביה"ח.. לולא השכנות המלאכיות שנכנסו ועזרו ככל יכולתן.. לא רוצה לחשוב.. והן גם יודעות שיש גם אחיות ואמא.. וכשנשאלה מה הקשר בין הקונפליקט שלה איתי לבין הנקמה האווילית הזו בביתה-בשרה, מה השיבה ? "ומי התחיל ?" כעס עליה ? באמת שממש לא. רק רחמים על יצורים שהאגו והכבוד העצמי שלהם חזק מהרגשות הטיבעיים והנורמליים. חזק עד כדי התעללות. נכות ריגשית איומה. באמת באמת שרק רחמים ואפילו חמלה.
 
ובהמשך לשאלתך, גם לי לא ברור איך

לאמא שיש לה סה"כ 2 ילדים, נהנית לדעת ולהבין שהם רבים ועוד בגללה...?... יש מן סוג של הורים שזו המומחיות שלהם, בלהרוס!
 
למעלה