יש לי שאלה

יש לי שאלה

כיצד החלה אצל כל אחד ואחד מכם הדרך אל אותו דבר שאתם מכנים בשם מודעות פנימית? מה ביקשתם למצוא במודעות הפנימית? ממה חשבתם שהיא תשחרר אתכם? מה הייתם צריכים לעבור בחייכם בטרם החלתם "בחיפוש" אחר הדבר החמקמק הזה,שאינני סבור שיש לו בכלל הגדרה. לנפש שלנו יש הגדרה? איזו מודעות יש לאוקינוס או ליקום? הרי המודעות הפנימית מנסה להכיל את עצמה ולבחון את עצמה כמוכלת ובאמצעות כך להגיע לשליטה. (מזכיר לי את התיאוריה של היקום בחצר האחורית או יצירת החור השחור במעבדה.) האם זה באמת אפשרי? והאם באמת תכלית האדם היא להגיע לשליטה? למה בכלל ובמה? לא יודע. אני מוצא את עצמי מוטרד. לא תמיד אני בטוח שאני עונה לעצמי את התשובות "הנכונות". מה זה בכלל תשובות נכונות ומה הערך שלהם? מה צריך לקרות כדי שההטרדה הפנימית,תחושת המתיחות שלא נפסקת תיפסק? גם כשיש תשובות.האם אצלכם היא נפסקה לחלוטין ואם לא ,מה ניתן להסיק מכך? טוב,סליחה על ההצפה.סתם מחשבות.ותודה מראש על כל התייחסות אפילו לחלק מהדברים.
 

conatus

New member
מהי מודעות פנימית ?

שלום לך רעיון מופשט ! אני מניח שלכל אחד הגדרה משלו למושג "מודעות פנימית" ולכן אדבר רק בשם עצמי. בעיניי או בתפיסתי מודעות פנימית היא העין בתוך הכרתנו שלנו. ההכרה היא כמובן ידיעה תחושה מחשבה וכל פעילות ערה שלנו. המודעות הפנימית היא החלקה הקטנה של כל אחד מאיתנו בה נולדים רגשותינו ומחשבותינו. המושג עצמו ( מודעות פנימית ) מכוון להכרה עצמית שלנו את החלקה הקטנה הזו שלנו ז"א העמקת היידע הזה. בהשאלה - נניח שההכרה זה ג´ונגל ענק והמודעות זה כל מה שאתה חש רואה ומרגיש כשאתה נכנס לג´ונגל הזה. מודעות לא בהכרח משחררת ממשהו אלא יכולה להיות כרוכה בהעמקת ההבנה שלנו את עולמנו הפנימי.
 
רעיון מופשט ברוך בואך../images/Emo24.gif

רעיון מופשט ברוך בואך!!! אנסה לענות לך בתשובה מופשטת: הדרך אל המודעות הפנימית אצלי התחיל מהצורך להכנס אל נבכי נשמתי כשאת המסלול התחלתי בזמן קריאת הספר: הנבואה השמימית. המשיך עם המדריך לנבואה השמימית. עברתי אל הנבואה העשירית וככה מצאתי את המורה הרוחנית שלי שממנה אני למדה יום יום. המודעות הפנימית איננה משחררת מכלום היא יוצרת יותר אחריות ויותר מחויבות לעצמי לי לילדי לבן זוגי ולכל סביבתי המצומצמת והמורחבת. מי שמתחיל במסע כדאי שיחשוב טוב טוב אם הוא בשל מכוון שאין דרך חזרה מי שהתחיל במסע ימשיך אותו כל חייו. יש אנשים שמתחילים במסע כתוצאה מטראומות. יש אנשים שמתחילים את המסע כתוצאה מחוויות כאב וישנם אנשים שיוצאים למסע כתוצאה מסקרנות. הרוב הגדול מתנגד לצאת למסע ובצדק. לנפש שלנו יש הגדרה: זהוא הבגד החיצוני אותו אנו לובשים הוא כולל שרירים ורידים עצמות ואיברים פנימיים. אם התכוונת לנשמה שלנו זה כבר משהוא אחר. נשמתנו מהווה 99% מעצם קיומנו. לצערי נשמתנו נמצאת רק בשליש ממה שהיא בעולם של פה ועכשיו שני השליש הנותרים מנשמתנו נמצא בעולמות מעלה. כל חיינו אנו שואפים להתחבר אל נשמתנו העליונה ואשרנו עם נצליח. אפשרי גם אפשרי להגיע למודעות הפנימית עם ההדרכה הנכונה והפתיחות הנכונה ללא ביקורת ללא שיפוט ללא קולו של ההגיון ללא התנגדויות. ראשית אין מה להיות מוטרד קבל את עצמך כפי שאתה כנראה הגיע הרגע לשאול את השאלות הנכונות... אין כאן עניין של משחקי שליטה. ההגיון נמצא במקום בו אין הגיון... ראשית צא מהמתח הלחץ והחרדה. התמקד באמת באמת במה שאתה רוצה תגדיר אותו לעצמך וצא לדרך. הרבה אור ואהבת אמת וללא תנאי מיכל
 

mga-abir

New member
מודעות פנימית-על חצי רגל

מודעות פנימית הינה הבנה של התהליכים הפנימיים החלים בנו מכוחם של גירויים או מתוך נביעה עצמית. התבוננות בתהליך וחקירתה של צורת תפקודנו הנפשית והמנטלית ביקרה המתוות את פעולתנו מכוחה של הכרה. הבנת התהליכים מאפשרת לנו שליטה מסוימת, הווה אומר צמצום הפטפטת הפנימית, תגובות רציונאליות במקום תגובות רגשיות חסרות הגיון, למעט ספונטניות אותה ניתן לצמצם. הכרת עולמנו הפנימי אין לו קשר לרוחניות חיצונית והמקור לכל הוא בנו. בברכה אביר
 

AVILA

New member
לא צריך לחפש

לפי דעתי האישית . חלק ניפרד מהחוויות ומהדברים שאנו עוברים בתור בני אדם ,נובע עקב קונפליקטים לא ברורים וסגורים לגבי עצמנו. עצם עניין החיפוש אולי זה גם סוג של קונפליט. ועים הוא ממלא לך חלל ריק בתוך תוכך . אז מה טוב . בוא נגדיר את העניין שאנשים שמרגישים שחסר להם משהו בחיים או שאין מספיק אקשן ,ןשלא מקבלים את הברור מאליו כברור מאליו. אלא ההפך חוקרים וחופרים אחר שאלות ותשובות ,שאולי יתנו לנו את המענה של, כיווצי הבטן ונדודי שינה וליפעמים מרגישים שאנחנו לא מנצלים את החיים ,והם כאילו עוברים במעוף לנגד עננו . אז זה זה ,כן חברה זה בעצם מראה שאנחנו בני אדם עים משהו בקודקוד שגורם לנו לחפש ריגושים והרפתקאות ולחפש את המעבר הנודע ולהגיע אל הלא נודע. אז ביקצרה אנחנו בני אדם עים לב ונשמה וזה טיבעי שאנחנו נחפש ונחקור מתי שלא מספיק לנו במצב הקיים. ברגע שנפסיק להיתעניין ולחקור ,אנחנו"נמות" מבפנים. וברגע שלא ניתרגש יותר מדברים חדשים אנחנו נמות מיבחוץ. כי יראו את זה אלינו ,אנחנו נפסיק לחייך,ואנחנו נפסיק להיתרגש. אז שיהיה לכולם "חיים יפים , ושהחיים ימשיכו לחייך אליכם". שלכם אבילה זה שמחפש ונהנה מיכול רגע, חג שמח.
 
תודה לכולם על התשובות.

אני,כנראה, רק בתחילת הדרך. הלוואי והכל היה פשוט ולוגי בתוכינו כמו המתמטיקה, מקצוע שאני אוהב ולומד. מצד שני, אולי טוב שהאדם איננו מכונה או איננו מודל מתמטי. אולי טוב שההתוודעות שלנו לעצמנו איננה נעשית על פי נוסחאות המבטיחות תוצאה מוחלטת כלשהי,אולי טוב שאנו הולכים בדרכים העקלקלות והמסתוריות של נפש האדם,דרכים שבסופם לא ברור תמיד כי מחכה תשובה. אולי רק שאלה חדשה.הרבה שאלות. נזכרתי עכשיו בפילוסוף ידוע בן המאה שלנו,אחד שסבר בתמימות שפתר את כל הבעיות, אבל הוא אמר שתמיד נרגיש כי שאלות חיינו תיוותרנה ללא מענה, גם אם כל השאלות האחרות תיעננה. נקודה למחשבה. ושוב תודה.
 

ayali

New member
לרעיון מופשט

אתה הרבה יותר קרוב למציאת התשובה יותר מכל אחד אחר פה.
 
למעלה