זו הסתכלות מאוד פשטנית
יש לזכור שהתנהגותו של האדם מושפעת בהרבה גם מכל מיני גורמים סביבתיים וחברתיים, ולא רק גנטיים. נכון, הגנים הם המקור להכל, אבל התרבות היא מידת התרחקותה של ההתנהגות מתכליתה המקורית. ניקח לדוגמא את משחק הכדורסל - האבולוציה יכולה להסביר די בקלות את התפתחותו של משחק זה שכביכול אין לו כל ערך הישרדותי - 1. הוא סוג של משחק מלחמה שמשפר את יכולותיו הפיזיות, האתלטיות והטקטיות של האדם. 2. הוא משחק שמצריך הפגנת מיומנות, כזו שיכולה להרשים בנות. אם נבחן את המטרה השנייה, נגלה באמת שלעתים שחקני כדורסל מצליחים עשויים להיות פופולארים בקרב בנות. מאידך, אורך החיים של ספורטאי תחרותי, בעיקר ברמות הגבוהות, עשוי לבוא הרבה פעמים על חשבון השקעה ברדיפה אחרי בנות, נניח בשנות התיכון או הקולג'. למה? מפני שהמטרה המודעת - הצלחה בכדורסל, נעשית יותר חשובה עבור השחקן מהמטרה המקורית, הלא-מודעת, עשיית רושם על נקבות. ומה בנוגע לאימוץ ילדים? זוהי דוגמא הרבה יותר טובה מהדוגמא שלך, לדעתי. אבולוציונית, אין שטות גדולה יותר מלהשקיע כ"כ הרבה משאבים בילד שאין לנו אליו כל זיקה גנטית, ובכל זאת הרבה אנשים בוחרים לאמץ ילדים והתנהגות זו נחשבת נורמטיבית לחלוטין. אמנם מקרים של אלימות בתוך המשפחה נפוצים יותר כלפי ילדים מאומצים, אך בכל זאת רוב ההורים והילדים המאמצים חיים באושר, כך נדמה לי לפחות. כיצד זה מתיישב עם רעיון הגן האנוכי? שוב, יש להבדיל בין המטרה המודעת למטרה הלא מודעת. כשאם מעניקה אהבה לבנה, היא לא חושבת לעצמה "עלי לטפח את הגנים שלי עצמי, כפי שהם באים לידי ביטוי בילד הזה", היא חושבת כל מיני דברים אחרים, שהם תוצאה של יצר אימהי טבוע בה, על מנת לקיים את המטרה הלא מודעת. היצר האימהי הזה קיים, גם אם בצורה חלשה יותר, כלפי ילדים אחרים. אותו הדבר, אני מאמין, בנוגע לחיות מחמד. באדם טבוע הצורך בחברה והצורך בטיפוח/טיפול/פינוק של יצור חסר ישע כלשהו (אגב, לדעתי יש הבדל משמעותי בין אימוץ דגים/אוגרים/נחשים/נמלים שנעשה סתם לצורכי בידור וסקרנות, לבין אימוץ כלב או חתול שבד"כ מלווה בהרבה יותר מטען רגשי), על מנת שיהיה הורה טוב. בני האדם מנתבים את הצרכים האלו למטרות שונות לפעמים, כמו אימוץ חיית מחמד. ויש עוד אינספור דוגמאות של "עיוות" המטרה הלא-מודעת. לדעתי, אחת הבעיות העיקריות בהבנת רעיון הגן האנוכי הוא ההפרדה בין מטרה מודעת למטרה לא מודעת. לא פעם נתקלתי בהלם מוחלט כשאמרתי למישהו שאנו נמשכים לבנות עם חזה גדול מכמה טעמים אבולוציונים ("מה?! נראה לך שאכפת לי איך היא תניק?! זה מחרמן אותי").
למרות שזה לא נותן לגנים שלנו כלום, אלא מצריך השקעה ואנרגיה בטיפול בהם. אני יודע שהאבולוציה של האדם היא לא ממש ברירנית, ולא ממש יכלה להכחיד את כל אלה שבזבזו הרבה זמן על בעלי חיים (כי לאדם גם ככה יש עודף של מזון וזמן, לפחות במאות השנים האחרונות), אבל מאיפה בא היצר להחזיק חיות מחמד? מבחינת האבולוציה, עדיף לגדל עוד ילד...