יש לי שאלה

[נטע....]

יש לי שאלה

שאני מקווה שתוכלו לענות לי עליה: עד כמה אבחון הדכאון בספר "בוחרים להרגיש טוב" הוא אמין? היום התחלתי לקרוא את הספר ומילאתי את השאלון הנ"ל פעמיים. ופעמיים גיליתי שאני בדכאון חמור עפ"י תוצאות האבחון. איך זה יכול להיות??? עד עכשיו לא חשבתי שאני בכלל בדכאון ועכשיו פתאום אני מגלה שאני בדכאון חמור??? מה דעתכם?

 

[גיל גיל]

תשאלי את עצמך כמה שאלות...

קודם כל, עד כמה ענית בכנות על השאלון, או שאולי הקצנת... למה קנית את הספר אם חשבת שאת לא בדיכאון... (כבר רמז...) תכנסי לאתר של פסגות (למטה בקישורים) ותעשי את המבחן שם, אח"כ, אם לא יספק אותך, נסי את האתר הקנדי. מעבר לזה, בואי ספרי לי קצת על איך שאת מרגישה ומה שאת עושה ביום יום.

 

[נטע....]

אז ככה:

א.לשאלתך, למה קניתי את הספר - לא יכולתי שלא לקנות את הספר אחרי המלצות חמות מרחל-נשמה ומאנשים אחרים מפורום סהר-תמיכה. ב. לגבי האפשרות שהקצנתי את התשובות- זאת בדיוק הסיבה שמילאתי את השאלון פעמיים. כי גם אני חשבתי שאולי אני מקצינה מידי ובכל אופן בשתי הפעמים חשבתי לפני שעניתי על כל שאלה. ג. את השאלון ב"פסגות" מילאתי לא מזמן והתוצאה היתה שיש לי לפעמים מחשבות מדוכדכות (אני לא זוכרת בדיוק את הניסוח המדוייק) ושאם המצב יימשך - כדאי לפנות לפסיכותרפיה. ד.איך אני מרגישה באופן כללי? טוב, דכאון לא קראתי לזה עד שהספר הגיע לידיי, אבל אני אחוזת חרדות. כמעט כל דבר מלחיץ אותי וכן, אני יודעת מה אתה הולך להגיד לי על זה: שדכאון וחרדה באים ביחד בדר"כ. זה אולי נכון, אבל מה שהבהיל אותי במיוחד כשמילאתי את השאלון זה הדרגה שהגעתי אליה. דכאון חמור??? והרי למרות החרדות אני מתפקדת מצויין (לפעמים החרדות אפילו עוזרות לי בתפקוד). ואמנם יש לי רגעים של ייאוש אבל יש גם תקווה, עובדה שאני עושה דברים כדי לעזור לעצמי ולהתקדם בחיים. אין לי בכלל ירידה בתפקוד. רק הרגשת בדידות ומועקה לפעמים

ואתה יודע מה? אני אכנס עכשיו שוב לאתר של פסגות ואמלא שוב את השאלון. מבטיחה לחזור עם התוצאות. (אם כי יכול גם להיות שהבעיה היא בעצם שאני לא יודעת למלא שאלונים כאלה)...

 

[נטע....]

המשך (אחרי מילוי שאלון פסגות)

מילאתי כאמור את השאלון בפסגות פעם נוספת ושוב הגעתי לאותה תוצאה כמו בפעמים קודמות. אמממ... לפחות זה לא כל כך נורא כמו התוצאה בספר

 

[גיל גיל]

אין לך דיכאון חמור...

אני צריך להסתכל בספר "בוחרים ל..." אבל לא נראה לי שיש לך דיכאון חמור. את עובדת? את מתפקדת? את חיה? את מתקשרת? יש לך מוטיבציה לעשות דברים? לדעתי ענית "כן" על כולם. אם המצב נמשך כבר כמה שנים, אולי את דיסטימית, שהיא הפרעת דיכאון קל ומתמשך. יש לה טיפול פשוט ותרופתי (שמתגבר גם על החרדות), אם זו הגישה שאת מעדיפה, לכי לפסיכיאטר. מצד שני, הספר "בוחרים ל..." הוא בדיוק הספר בשבילך. הספר נועד לאנשים כמוך ומצליח להוציא אנשים רבים מהמצב הזה. תמשיכי עם הספר, ותספרי לי מה קורה. טוב? בכל מקרה, אני רוצה לשמוע מה קורה איתך... איך את מרגישה, מה עושה לך טוב ביום יום, מה עושה לך רע, מה השיאים שלך ביום, ומה השפל. מחכה... גיל.

 

[גיל גיל]

מצד שני, אני לא איש מקצוע...

 

[מקום טוב באמצע]

שימי שניה את הדכאון בצד.

אמרת שאת אחוזת חרדות וכמעט כל דבר מלחיץ אותך. האם אובחנת אי פעם? האם במקביל לחרדות את גם עושה "טקסים" (פעולות) כדי לנסות לסלק אותן? כלומר האם את עונה להגדרה של OCD? אם כן, יש פורום OCD בתפוז. לא רק בדכאון אפשר לטפל, אלא גם בחרדות ובלחץ (הרבה דברים שבעבר חשבו שהם פסיכולוגיים בלבד הסתבר שיכולים גם לנבוע מבעיות פיזיות. למשל הפרעות חרדה שנגרמות בין השאר בגלל מחסור בסירוטנין. כיום יש גם תרופות לחרדה חברתית. יש הפרעות חרדה שלא עוברות בלי טיפול, והן ממש לא רק IN OUR HEADS או משהו שצריך להשלים איתו וזהו). חרדות ולחץ זה דבר שעשוי מאוד לפגוע באיכות החיים. יכול בהחלט להיות שאת מתפקדת מצוין מבחינת הדברים שדורשים ממך, למרות החרדות והלחץ, אבל את יכולה הרבה יותר בלעדיהם, שלא לדבר על איכות החיים שמשתפרת ללא הכר בלעדיהם. בקיצור, חרדות ולחץ זה לא בריא. לא נפשית ולא פיזית. אם אכן כפי שתיארת את חשה חרדות ולחצים, מציעה לפנות לאבחון לאיש מקצוע. יכול בהחלט להיות שלבעיה שלך יש שם, וכשיש שם יש גם אפשרות לטפל.

 

[מקום טוב באמצע]

נ.ב. גם כשאין שם יש אפשרות לטפל

 

[נטע....]

בעניין פנייה לאיש מקצוע

א ככה: קודם כל אני בטוחה שההגדרה של המצב שלי היא לאOCD כי אין לי "טקסים" מיוחדים. חוץ מזה היום בערב אני מתכוונת ללכת לאבחון של חרדה חברתית, כי נראה לי שזאת הבעיה שלי, אם כי אני לא בטוחה בזה ב- 100%. אני רק יודעת שהדברים שמלחיצים אותי במיוחד זה קשרים שונים עם אנשים. במיוחד בעבודה (אני עובדת בתור קלדנית בבית משפט). אני רגילה לשופטת הקבועה שלי שהיא נוחה ונעימה אבל כשנותנים לי לעבוד עם שופט/ת אחר/ת אני נכנסת ללחץ והלחץ הזה משפיע על העבודה. ככה גם עם הקשרים הבלתי פורמליים בחיי היום יום: אני מתקשה ליצור קשרים עם אנשים וכל הזמן מפחדת מביקורת ומשליטה של אחרים עליי. מפחדת לפגוע ולהפגע. אני גם משוחחת בצ´ט מיוחד שמיועד לאנשים עם חרדה חברתית ומהשיחות שם, מתעוררים אצלי ספקות לגבי החרדה החברתית שאולי יש לי. אני למשל לא מפחדת להיות פיזית בין אנשים. אין לי בעיה למשל, לפנות למישהו ברחוב ולשאול לכתובת מסויימת או לשאול מה השעה וכד´. אבל רק אתמול שמתי לב שאני נמנעת מלדבר בפלאפון כשאני באוטובוס או בסיטואציה אחרת שיש מסביבי הרבה אנשים. לא יודעת. בכל אופן אני הולכת להפגש היום בערב עם שני פסיכולוגים שמתמחים בנושא של חרדה חברתית. ואם אכן זה מה שיאובחן אצלי, אתחיל טיפול התנהגותי קוגנטיבי - קבוצתי בהנחייתם של אותם פסיכולוגים. ואגב: למרות התוצאות המבהילות של האבחון שעשיתי בספר, אני יודעת בוודאות שהמצב שלי לא חמור. אני חושבת שהתוצאה של המבחן בפסגות יותר מתאימה לי. אבל כן, באמת כדאי שאפנה לעזרה מקצועית. בכל אופן, תודה על התגובות

 

[מקום טוב באמצע]

מאחלת לך בהצלחה, ואל תשכחי לעדכן.

 

[נטע....]

תודה רבה! כמובן שלא אשכח ../images/Emo45.gif

 

[סיון b]

גילגול,

האם השאלון של אתר פסגות הוא נכון? ז"א אולי זה לא תחליף למשהו מקצועי, אבל.... אחרי השרשור שלך ושל נטע החלטתי למלא את השאלון, וקיבלתי תשובה שחשיבתי תקינה... שמחתי לשמוע. אפשר להאמין לזה???? יהיה נחמד אם כן, כי תמיד חשבתי שאני קצת.......... סיון