יש לי שאלה...
- פותח הנושא אלירון!
- פורסם בתאריך
קראטה דו, גוג´ו ריו אוקינאווה.
נתחיל בהסבר המילים: קרא: ריק/רייקנות. טה: יד. דו: דרך. גו: קשה. ג´ו: רך. ריו: שיטה. אוקינאווה: אי קטן בקצה יפן, משם התפתחו רוב אומנויות הלחימה. בקראטה יש ארבעה סגנונות עיקריים: שוטוקאן; שיטו ריו; וודו ריו; גוג´ו ריו. גוג´ו ריו, הוא סגנון קראטה לכל דבר, וקיימים בו את כל המאפיינים של קראטה: קיהון (יסוד); קאטא (תבנית/צורה - סדרה של תרגילים); ראנדורי (קרב חופשי). סגנון הגוג´ו, הוא הסגנון הרך מבין שאר שיטות הקראטה. הוא מתאפיין: עבודת מותן - כל העוצמה וה"כוח" של התנועות, נובע מהמותן. כמעט ואין תנועה בגוג´ו ריו, שאין בה תנועת מותן - הגנות, מכות, בריחים וכו´. תנועה במעגלים - תנועה עגולה, הן של ההגנות (הגנה ש"מחליקה" את היריב, ולא מכה באיבר התוקף), והן בתנועה עצמה (בראנדורי למשל - אין הגבלה על הליכה בקווים ישרים/מקבילים <כמו בשוטוקאן> אלא תנועה חופשית ומעגלית מסביב ליריב). הידבקות ליריב - כל הזמן שואפים ל"הידבק" לתנועת היריב. בהגנות ("לקלוט" את האיבר התוקף, ו"להישאר" עליו, לא לנתק ממנו מגע). בתנועה עצמה (לא להתרחק מהיריב. ברגע שנוצר מגע כלשהו, לשאוף כל הזמן לשמור על המגע הזה, ולא להתנתק). עבודה מקרוב - ברגע שנוצר מגע, המטרה היא סגירת מרחק כלפי היריב, ולא עבודה "מרחוק" אלא כל הזצן עבודה מטווחים קרובים. השפעה - על היריב ותנועתו. מתבטא בהגנה (לא מכים על האיבר התוקף, אלא גורמים להגנה להיות לא יעילה <בעזרת הידבקות, ותנועה עגולה>). בהתקפה (המטרה היא לא מכה אחת, או סדרה של מכות, אלא שבכל תנועה <התקפה/הגנה> שמבוצעת על היריב, חייבת להיות עליו השפעה מקסימלית, שתשפיע עליו ו"תפריע" לו לבצע פעולות נוספות. תנועה מינימלית - להמעיט בביצוע תנועות גדולות, ולהשפיע על היריב בתנועות קטנות. <שימוש מינימלי באנרגייה שלנו, כדי להגיע לפיזור מקסימלי של התקפותיו של היריב>. תנועה רכה וזורמת - אין שימוש בכוח. אלא ניצול התנועה הרכה כדי לנטרל את התקפת היריב וכדי לפגוע בו. כל הזמן יש תנועה רצרפה וזורמת, אין הפסקה בתנועות ואין תנועות חדות ומקובעות אלא לכל תנועה יש המשכיות, כל תנועה מובילה לתנועה הבאה <מבלי שום עצירה>. לסיום, יש מספר זרמים בגוג´ו ריו, זרמים ש"נולדו" במשך הזמן, או שנוצרו שילובים בתנועות (שמעתי כבר על גוג´ו ריו אמריקאי... גוג´ו ריו בשילוב קונג פו סיני...). הגוג´ו ריו האוקינאווי, הוא המקורי ביותר. הוא הומצא ע"י ג´וג´ין מיאגי מיאגי במאה ה-19. ראש שיטת גוג´ו ריו אוקינאווה בארץ, הוא - קאנצ´ו רוני קלוגר. הדוג´ו המרכזי נמצא בפ"ת (רח´ חפץ חיים 9). אתר הבית (באנגלית), של השיטה: www.budoacademy.co.il אגב, השנה בי"ס קראטה דו, חוגג 30 שנה להיווסדו. אם יש שאלות/הערות של הכתוב, אשמח לשמוע אותם. סלבו
נתחיל בהסבר המילים: קרא: ריק/רייקנות. טה: יד. דו: דרך. גו: קשה. ג´ו: רך. ריו: שיטה. אוקינאווה: אי קטן בקצה יפן, משם התפתחו רוב אומנויות הלחימה. בקראטה יש ארבעה סגנונות עיקריים: שוטוקאן; שיטו ריו; וודו ריו; גוג´ו ריו. גוג´ו ריו, הוא סגנון קראטה לכל דבר, וקיימים בו את כל המאפיינים של קראטה: קיהון (יסוד); קאטא (תבנית/צורה - סדרה של תרגילים); ראנדורי (קרב חופשי). סגנון הגוג´ו, הוא הסגנון הרך מבין שאר שיטות הקראטה. הוא מתאפיין: עבודת מותן - כל העוצמה וה"כוח" של התנועות, נובע מהמותן. כמעט ואין תנועה בגוג´ו ריו, שאין בה תנועת מותן - הגנות, מכות, בריחים וכו´. תנועה במעגלים - תנועה עגולה, הן של ההגנות (הגנה ש"מחליקה" את היריב, ולא מכה באיבר התוקף), והן בתנועה עצמה (בראנדורי למשל - אין הגבלה על הליכה בקווים ישרים/מקבילים <כמו בשוטוקאן> אלא תנועה חופשית ומעגלית מסביב ליריב). הידבקות ליריב - כל הזמן שואפים ל"הידבק" לתנועת היריב. בהגנות ("לקלוט" את האיבר התוקף, ו"להישאר" עליו, לא לנתק ממנו מגע). בתנועה עצמה (לא להתרחק מהיריב. ברגע שנוצר מגע כלשהו, לשאוף כל הזמן לשמור על המגע הזה, ולא להתנתק). עבודה מקרוב - ברגע שנוצר מגע, המטרה היא סגירת מרחק כלפי היריב, ולא עבודה "מרחוק" אלא כל הזצן עבודה מטווחים קרובים. השפעה - על היריב ותנועתו. מתבטא בהגנה (לא מכים על האיבר התוקף, אלא גורמים להגנה להיות לא יעילה <בעזרת הידבקות, ותנועה עגולה>). בהתקפה (המטרה היא לא מכה אחת, או סדרה של מכות, אלא שבכל תנועה <התקפה/הגנה> שמבוצעת על היריב, חייבת להיות עליו השפעה מקסימלית, שתשפיע עליו ו"תפריע" לו לבצע פעולות נוספות. תנועה מינימלית - להמעיט בביצוע תנועות גדולות, ולהשפיע על היריב בתנועות קטנות. <שימוש מינימלי באנרגייה שלנו, כדי להגיע לפיזור מקסימלי של התקפותיו של היריב>. תנועה רכה וזורמת - אין שימוש בכוח. אלא ניצול התנועה הרכה כדי לנטרל את התקפת היריב וכדי לפגוע בו. כל הזמן יש תנועה רצרפה וזורמת, אין הפסקה בתנועות ואין תנועות חדות ומקובעות אלא לכל תנועה יש המשכיות, כל תנועה מובילה לתנועה הבאה <מבלי שום עצירה>. לסיום, יש מספר זרמים בגוג´ו ריו, זרמים ש"נולדו" במשך הזמן, או שנוצרו שילובים בתנועות (שמעתי כבר על גוג´ו ריו אמריקאי... גוג´ו ריו בשילוב קונג פו סיני...). הגוג´ו ריו האוקינאווי, הוא המקורי ביותר. הוא הומצא ע"י ג´וג´ין מיאגי מיאגי במאה ה-19. ראש שיטת גוג´ו ריו אוקינאווה בארץ, הוא - קאנצ´ו רוני קלוגר. הדוג´ו המרכזי נמצא בפ"ת (רח´ חפץ חיים 9). אתר הבית (באנגלית), של השיטה: www.budoacademy.co.il אגב, השנה בי"ס קראטה דו, חוגג 30 שנה להיווסדו. אם יש שאלות/הערות של הכתוב, אשמח לשמוע אותם. סלבו
amir_aikido
New member
הסתייגות אחת
"אוקינאווה: אי קטן בקצה יפן, משם התפתחו רוב אומנויות הלחימה. ", משום מה אני מאמין שאתה מתכוון לרוב שיטות הקראטה ולא לרוב שיטות הלחימה. אבל לא נורא
להתראות אמיר
"אוקינאווה: אי קטן בקצה יפן, משם התפתחו רוב אומנויות הלחימה. ", משום מה אני מאמין שאתה מתכוון לרוב שיטות הקראטה ולא לרוב שיטות הלחימה. אבל לא נורא
amir_aikido
New member
ה- בו הוא גם יפני (בלי לסתור אותך)
תיקון קטן- ../images/Emo22.gif
צ´וג´ין מיאגי הלך לעולמו 1953 ורק בשנת 1938 נתן את השם לשיטה בו עסק גוג´ו ריו (שיטת קשה- רך) השם נלקח מתוך ספר שירים סיניים. כלומר השיטה התבססה כשיטת גוג´ו (כמו יתר שיטות הקארטה)רק בתחילת המאה. חשוב אולי להוסיף כי מיאגי למד בסין, והביא את תורתו לאוקינאווה. במרוצת השנים התביעה חותמו והתאים את אשר למד לצרכים המקומיים. הגוג´ו מבוסס על האגור הלבן.
צ´וג´ין מיאגי הלך לעולמו 1953 ורק בשנת 1938 נתן את השם לשיטה בו עסק גוג´ו ריו (שיטת קשה- רך) השם נלקח מתוך ספר שירים סיניים. כלומר השיטה התבססה כשיטת גוג´ו (כמו יתר שיטות הקארטה)רק בתחילת המאה. חשוב אולי להוסיף כי מיאגי למד בסין, והביא את תורתו לאוקינאווה. במרוצת השנים התביעה חותמו והתאים את אשר למד לצרכים המקומיים. הגוג´ו מבוסס על האגור הלבן.
השיר + הבהרה.
מיאגי סנסאי, נתן את השם לשיטתו (עד אז לא היה לשיטה אף שם), משיר שקרא: "חזק ויציב כמו הר - וזורם כמו הנהר שמתחתיו..." אם לא דייקתי במילים, אשמח לקבל את הציטוט המקורי. עד כמה שידוע לי (ותוך בדיקה חוזרת של "בודו סאי"...), מקור השיטה היה משיטות האיגרוף שבסין. מאסטר קנריו יגואנו, ייבא את השיטות האלה לאוקינאווה, ורק אח"כ מיאגי סנסאי שיכלל והתאים את השיטה לחיים באוקינאווה.
מיאגי סנסאי, נתן את השם לשיטתו (עד אז לא היה לשיטה אף שם), משיר שקרא: "חזק ויציב כמו הר - וזורם כמו הנהר שמתחתיו..." אם לא דייקתי במילים, אשמח לקבל את הציטוט המקורי. עד כמה שידוע לי (ותוך בדיקה חוזרת של "בודו סאי"...), מקור השיטה היה משיטות האיגרוף שבסין. מאסטר קנריו יגואנו, ייבא את השיטות האלה לאוקינאווה, ורק אח"כ מיאגי סנסאי שיכלל והתאים את השיטה לחיים באוקינאווה.
אלדד אלרון
New member
הוספות ותיקונים - גוג´ו-ריו וקראטה
שלום לכולם, אני רוצה לתקן ולהוסיף הבהרות על מכתבו של סלבו (08/09/01) ואחרים. "אוקינאווה: אי קטן בקצה יפן..." יפן מורכבת מארבעה איים גדולים, הסמוכים זה לזה: האי הצפוני הוקאידו, האי המרכזי הונשו, ושני האיים הדרומיים קיושו ושיקוקו. דרומה לשיקוקו, , בערך באמצע הדרך לטיוואן, ניתן למצוא על מפת הגלובוס את אוקינאווה. זהו האי המרכזי בשרשרת איים שנקראת בפי המקומיים Ryukyu. קבוצת האיים הזו מתפקדת כמחוז הדרומי ביותר של יפן. "...משם התפתחו רוב אומנויות הלחימה." כמו שכבר תוקן ע"י אחרים, באוקינאווה התפתחו סגנונות שונים של אומנות הקראטה ושל הקובודו (Kobojutsu) שהיא אומנות הלחימה עם כלים חקלאיים. אומנות אחרות כגון ג´וג´יטסו, קנדו, אייקידו, ג´ודו ואחרות מקורם ביפן. כמובן שישנם עוד אומנויות רבות אחרות שהתפתחו במקומות אחרים וצרה היריעה מלהכיל. "...בקראטה יש ארבעה סגנונות עיקריים: שוטוקאן; שיטו ריו; וודו ריו; גוג´ו ריו." לפי מה נמדדים הסגנונות העיקריים? האם לפי מספר התלמידים? יתכן שאם זה המצב אז בישראל אלה ארבעת הסגנונות הפופולריים (אין לי נתונים מדוייקים). בעולם זה בוודאי אינו נכון. לאחר המלחמה, ארגון הגג של הקראטה האוקינאווי הכיר בארבע סגנונות שונים: Kobayashi-ryu, Matsubayashi-ryu Goju-ryu, Ishin-ryu (שוטוקאן, למשל, אינו ביניהם מכיוון שהתפתח ביפן ולא באוקינאווה). בכל אופן לכל סגנון המסטרים המפורסמים שלו ולכולם מכנה משותף רחב. באופן כללי, אמנות ה- teשהקדימה את הקראטה החלה להתפתח באוקינאווה אי שם במאות ה14- וה15- כשהיא סופגת בהתפתחותה השפעות של אומנויות לחימה ממדינות אחרות, בעיקר מסין. כאשר שושלת Satsuma ממחוז קיושו בדרום יפן, כבשה בשנת 1609 את אוקינאווה היא אסרה על אחזקת כלי ואימון באומנויות לחימה. תקופה זו הביאה לפריחה נוספת ומחודשת של הלחימה בידיים ריקות במחתרת. האומנות הועברה מאב לבנו בתוך מעמד הסמוראים באוקינאווה. בגלל הסודיות שבה התאמנו באומנות ה- te אין עדויות על חלוקה ברורה של הסגנונות השונים של הקראטה בתחילת התפתחותו במהלך המאה ה18-. באופן הדרגתי נחלק הקראטה לשתי שיטות: 1. Shorei-ryu (Naha-te) – התפתח באזור Naha. בשיטה זו כלולים סגנונות כגון: Goju-ryu, Uechi-ryu ועוד. סגנונות אלה מבוססים יותר על שיטות של "אגרוף סיני" שנלמדו באזור עיר החוף Fuzhou בפרובינצית Fukien שבסין. 2. Shorin-ryu (Shori-te) - התפתח באזור Shuri ו- Tomari. בשיטה זו כלולים סגנונות שונים כגון: Matsubayashi-ryu, Kobayashi-ryu, Shito-ryu, Shotokan ועוד. שיטות אלה גם הם הושפעו מאומנויות לחימה בסין אך בצורה פחותה. התנועות הבסיסיות פחות מעוגלות ורובם מתבצעות עם כך יד סגורה בצורת אגרוף. השוני המהותי בין שני הסגנונות הוא בתנועות הבסיסיות ובצורת הנשימה. בסגנון הראשון (Naha-te) התנועה קבועה יותר לקרקע וההליכה נעשית בתנועות מעוגלות ואיטיות יותר. הנשימה בתרגילים באימון היא קצבית אך מלאכותית יותר בהתאמה לכל אחת מהתנועות. בסגנון השני (Shori-te) התנועה היא טבעית יותר (לדוגמא, ההליכה מתבצעת בקו ישר כאשר נעשה צעד קדימה או אחורה), המהירות והתזמון הם בעלי חשיבות רבה, והנשימה בזמן האימון היא טבעית ואין צורך בתרגילי נשימה מלאכותיים. "...הגוג´ו ריו האוקינאווי, הוא המקורי ביותר. הוא הומצא ע"י ג´וג´ין מיאגי מיאגי במאה ה-19." האיש שפיתח את סגנון ה Goju-ryu היה Chojun Miyagi (1888-1953. מורו החשוב ביותר של Miyagi היה Higaonna Kanryo Okina (1853-1917). Higaonna החל ללמוד to-te (קראטה) באוקינאווה באזור Naha אצל המסטר Maya Arakiki. בגיל 20 הוא נסע לעיר החוף Fuzhou שבסין כדי לשפר את יכולתו ולאחר 10 שנים שב לאוקינאווה. הוא נחשב לאדם שאחראי יותר מכל על החייאתו של סגנון ה Naha-te בתקופה הקשה שעברה על אוקינאווה בסוף המאה ה19- (סיום שלטונו של בית המלוכה האוקינאווי בעקבות העברת השלטון ביפן לקיסר ועלית המיליטריזם). בעקבות Higaonna Kanryo ביקר Miyagi עצמו במהלך חייו שלוש פעמים בסין בניסיון לצבור ידע נוסף. "...צ´וג´ין מיאגי... נתן בשנת 1938 את השם לשיטה בו עסק גוג´ו ריו (שיטת קשה- רך) השם נלקח מתוך ספר שירים סיניים … משיר שקרא: "חזק ויציב כמו הר - וזורם כמו הנהר שמתחתיו..." לפי ידיעתי אין זה נכון. בשנת 1930 ביקר Jinan Arazato התלמיד מספר אחד של Miyagi בטוקיו והוא התבקש למסור את שם האומנות בה הוא עוסק כפי שהיה מקובל ביפן. מכיוון שלאומנות ה Naha-te לא היה שם רשמי הוא הפנה את הבעיה למורו Miyagi כשחזר לאוקינאווה. זה האחרון הושפע רבות ממורו Higaonna Kanryo שהיה מצוטט מספר אומנויות הלחימה הסיני הידוע שנקרא בהגייה היפנית Bubishi (ובהגייה הסינית Wubeizhi). בספר זה מופיעות שמונה הפואמות של האגרוף. Miyagi בחר את הכלל השלישי כדי לתאר ולפרש את הסגנון – "הדרך של השאיפה והנשיפה היא רכות ונוקשות" (גו: קשה, ג´ו: רך = גוג´ו-ריו). בשנת 1933 שם זה הוכר רשמית על ידי ארגון אומנויות הלחימה היפניות. תודה ואשמח לקבל תגובות, אלדד אלרון Matsubayashi-ryu
שלום לכולם, אני רוצה לתקן ולהוסיף הבהרות על מכתבו של סלבו (08/09/01) ואחרים. "אוקינאווה: אי קטן בקצה יפן..." יפן מורכבת מארבעה איים גדולים, הסמוכים זה לזה: האי הצפוני הוקאידו, האי המרכזי הונשו, ושני האיים הדרומיים קיושו ושיקוקו. דרומה לשיקוקו, , בערך באמצע הדרך לטיוואן, ניתן למצוא על מפת הגלובוס את אוקינאווה. זהו האי המרכזי בשרשרת איים שנקראת בפי המקומיים Ryukyu. קבוצת האיים הזו מתפקדת כמחוז הדרומי ביותר של יפן. "...משם התפתחו רוב אומנויות הלחימה." כמו שכבר תוקן ע"י אחרים, באוקינאווה התפתחו סגנונות שונים של אומנות הקראטה ושל הקובודו (Kobojutsu) שהיא אומנות הלחימה עם כלים חקלאיים. אומנות אחרות כגון ג´וג´יטסו, קנדו, אייקידו, ג´ודו ואחרות מקורם ביפן. כמובן שישנם עוד אומנויות רבות אחרות שהתפתחו במקומות אחרים וצרה היריעה מלהכיל. "...בקראטה יש ארבעה סגנונות עיקריים: שוטוקאן; שיטו ריו; וודו ריו; גוג´ו ריו." לפי מה נמדדים הסגנונות העיקריים? האם לפי מספר התלמידים? יתכן שאם זה המצב אז בישראל אלה ארבעת הסגנונות הפופולריים (אין לי נתונים מדוייקים). בעולם זה בוודאי אינו נכון. לאחר המלחמה, ארגון הגג של הקראטה האוקינאווי הכיר בארבע סגנונות שונים: Kobayashi-ryu, Matsubayashi-ryu Goju-ryu, Ishin-ryu (שוטוקאן, למשל, אינו ביניהם מכיוון שהתפתח ביפן ולא באוקינאווה). בכל אופן לכל סגנון המסטרים המפורסמים שלו ולכולם מכנה משותף רחב. באופן כללי, אמנות ה- teשהקדימה את הקראטה החלה להתפתח באוקינאווה אי שם במאות ה14- וה15- כשהיא סופגת בהתפתחותה השפעות של אומנויות לחימה ממדינות אחרות, בעיקר מסין. כאשר שושלת Satsuma ממחוז קיושו בדרום יפן, כבשה בשנת 1609 את אוקינאווה היא אסרה על אחזקת כלי ואימון באומנויות לחימה. תקופה זו הביאה לפריחה נוספת ומחודשת של הלחימה בידיים ריקות במחתרת. האומנות הועברה מאב לבנו בתוך מעמד הסמוראים באוקינאווה. בגלל הסודיות שבה התאמנו באומנות ה- te אין עדויות על חלוקה ברורה של הסגנונות השונים של הקראטה בתחילת התפתחותו במהלך המאה ה18-. באופן הדרגתי נחלק הקראטה לשתי שיטות: 1. Shorei-ryu (Naha-te) – התפתח באזור Naha. בשיטה זו כלולים סגנונות כגון: Goju-ryu, Uechi-ryu ועוד. סגנונות אלה מבוססים יותר על שיטות של "אגרוף סיני" שנלמדו באזור עיר החוף Fuzhou בפרובינצית Fukien שבסין. 2. Shorin-ryu (Shori-te) - התפתח באזור Shuri ו- Tomari. בשיטה זו כלולים סגנונות שונים כגון: Matsubayashi-ryu, Kobayashi-ryu, Shito-ryu, Shotokan ועוד. שיטות אלה גם הם הושפעו מאומנויות לחימה בסין אך בצורה פחותה. התנועות הבסיסיות פחות מעוגלות ורובם מתבצעות עם כך יד סגורה בצורת אגרוף. השוני המהותי בין שני הסגנונות הוא בתנועות הבסיסיות ובצורת הנשימה. בסגנון הראשון (Naha-te) התנועה קבועה יותר לקרקע וההליכה נעשית בתנועות מעוגלות ואיטיות יותר. הנשימה בתרגילים באימון היא קצבית אך מלאכותית יותר בהתאמה לכל אחת מהתנועות. בסגנון השני (Shori-te) התנועה היא טבעית יותר (לדוגמא, ההליכה מתבצעת בקו ישר כאשר נעשה צעד קדימה או אחורה), המהירות והתזמון הם בעלי חשיבות רבה, והנשימה בזמן האימון היא טבעית ואין צורך בתרגילי נשימה מלאכותיים. "...הגוג´ו ריו האוקינאווי, הוא המקורי ביותר. הוא הומצא ע"י ג´וג´ין מיאגי מיאגי במאה ה-19." האיש שפיתח את סגנון ה Goju-ryu היה Chojun Miyagi (1888-1953. מורו החשוב ביותר של Miyagi היה Higaonna Kanryo Okina (1853-1917). Higaonna החל ללמוד to-te (קראטה) באוקינאווה באזור Naha אצל המסטר Maya Arakiki. בגיל 20 הוא נסע לעיר החוף Fuzhou שבסין כדי לשפר את יכולתו ולאחר 10 שנים שב לאוקינאווה. הוא נחשב לאדם שאחראי יותר מכל על החייאתו של סגנון ה Naha-te בתקופה הקשה שעברה על אוקינאווה בסוף המאה ה19- (סיום שלטונו של בית המלוכה האוקינאווי בעקבות העברת השלטון ביפן לקיסר ועלית המיליטריזם). בעקבות Higaonna Kanryo ביקר Miyagi עצמו במהלך חייו שלוש פעמים בסין בניסיון לצבור ידע נוסף. "...צ´וג´ין מיאגי... נתן בשנת 1938 את השם לשיטה בו עסק גוג´ו ריו (שיטת קשה- רך) השם נלקח מתוך ספר שירים סיניים … משיר שקרא: "חזק ויציב כמו הר - וזורם כמו הנהר שמתחתיו..." לפי ידיעתי אין זה נכון. בשנת 1930 ביקר Jinan Arazato התלמיד מספר אחד של Miyagi בטוקיו והוא התבקש למסור את שם האומנות בה הוא עוסק כפי שהיה מקובל ביפן. מכיוון שלאומנות ה Naha-te לא היה שם רשמי הוא הפנה את הבעיה למורו Miyagi כשחזר לאוקינאווה. זה האחרון הושפע רבות ממורו Higaonna Kanryo שהיה מצוטט מספר אומנויות הלחימה הסיני הידוע שנקרא בהגייה היפנית Bubishi (ובהגייה הסינית Wubeizhi). בספר זה מופיעות שמונה הפואמות של האגרוף. Miyagi בחר את הכלל השלישי כדי לתאר ולפרש את הסגנון – "הדרך של השאיפה והנשיפה היא רכות ונוקשות" (גו: קשה, ג´ו: רך = גוג´ו-ריו). בשנת 1933 שם זה הוכר רשמית על ידי ארגון אומנויות הלחימה היפניות. תודה ואשמח לקבל תגובות, אלדד אלרון Matsubayashi-ryu
לאלדד.
שמחתי לקרוא את תגובתך, ואת ההתייחסות הרצינית והמפורטת להודעתי. מפאת קוצר הזמן, לא אוכל להגיב על הודעתך, ולדון עימך בדיוקם של דברים. בכל מקרה, כשכתבתי את ההודעה המקורית ("קראטה דו, גוג´ו ריו אוקינאווה"), עלה בי הרעיון לכתוב מאמר על גוג´ו ריו (ועל שיטות הקראטה בכלל). בין השאר, אשמח להתייעץ עימך בנוגע להיסטוריה. אגב, מאיין הידע שרב שלך? על מה אתה מתבסס בדבריך? לגבי השם "גוג´ו ריו" - עד כמה שזכור לי, השם ניתן בעקבות השיר (חזק ויציב..."), למרות ששמעתי את הסברה שהעלת. באופן כללי, "שורין ריו", כלל מספר שיטות לחימה אוקינאויות. לגבי ההתפלגות של כל אחת מהן - אבדוק, ומקווה להגיב על כך בהמשך. ושוב, תודה על כל התיקונים והערות, ואפילו על הקטנים והשוליים שבהם.
סלבו
שמחתי לקרוא את תגובתך, ואת ההתייחסות הרצינית והמפורטת להודעתי. מפאת קוצר הזמן, לא אוכל להגיב על הודעתך, ולדון עימך בדיוקם של דברים. בכל מקרה, כשכתבתי את ההודעה המקורית ("קראטה דו, גוג´ו ריו אוקינאווה"), עלה בי הרעיון לכתוב מאמר על גוג´ו ריו (ועל שיטות הקראטה בכלל). בין השאר, אשמח להתייעץ עימך בנוגע להיסטוריה. אגב, מאיין הידע שרב שלך? על מה אתה מתבסס בדבריך? לגבי השם "גוג´ו ריו" - עד כמה שזכור לי, השם ניתן בעקבות השיר (חזק ויציב..."), למרות ששמעתי את הסברה שהעלת. באופן כללי, "שורין ריו", כלל מספר שיטות לחימה אוקינאויות. לגבי ההתפלגות של כל אחת מהן - אבדוק, ומקווה להגיב על כך בהמשך. ושוב, תודה על כל התיקונים והערות, ואפילו על הקטנים והשוליים שבהם.
אלדד אלרון
New member
קראטה
לסלבו, הידע הוא מכמה שנים של אימון בקראטה (סגנון שורין-ריו או מטסובישי-ריו ליתר דיוק) והתענינות ברקע התאורטי-היסטורי של הקראטה בכלל וסגנון השוריו-ריו בפרט. אשמח להשתתף בכתבה שהצעת! את הסיבה לשם גוג´ו-ריו ניתן למצוא באתרי אינטרנט שונים הקשורים לגוג´ו-ריו וגם בספרים - לדוגמא, Tales of Okinawas great masters שנכתב ע"י מייסד סגנון המטסובישי-ריו Shoshine Nagamine. דרך אגב, הקאטה השניה בגוג´ו-ריו Gekesai dai ni שנכתבה ע"י Chojun Miyagi קיימת גם בשיטה שאני מתאמן בה והיא נקראת Fukyugata ni ומשמשת גם כן כקאטה השניה. הסיפור הוא שהיו חסרות קאטות בסיסיות למתחילים בקראטה, לכן וועדה מיוחדת באוקינאווה ביקשה בשנת 1941 מ Miyagi ומ Shoshin Nagamine לכתוב כל אחד קאטה בסיסית. הקאטה שכתב Nagamine נקראת Fukiugata ich והיא הקאטה הראשונה בסגנון בו אני מתאמן (מטסובישי-ריו). לפני שנה בתחילת אוקטובר ביקר בארץ ראש הארגון\סגנון שלנו שהוא הבן של Nagamine (שנפטר ב 1997). בין השאר, התארחנו ועשינו סמינריון בדוג´ו של רוני קלוגר בפ"ת והיה מעניין מאד. רוני קלוגר הוא איש מקצוע מצויין שהקים דוג´ו ברמה גבוהה. להתראות, אלדד אלרון Matsubayashi-ryu
לסלבו, הידע הוא מכמה שנים של אימון בקראטה (סגנון שורין-ריו או מטסובישי-ריו ליתר דיוק) והתענינות ברקע התאורטי-היסטורי של הקראטה בכלל וסגנון השוריו-ריו בפרט. אשמח להשתתף בכתבה שהצעת! את הסיבה לשם גוג´ו-ריו ניתן למצוא באתרי אינטרנט שונים הקשורים לגוג´ו-ריו וגם בספרים - לדוגמא, Tales of Okinawas great masters שנכתב ע"י מייסד סגנון המטסובישי-ריו Shoshine Nagamine. דרך אגב, הקאטה השניה בגוג´ו-ריו Gekesai dai ni שנכתבה ע"י Chojun Miyagi קיימת גם בשיטה שאני מתאמן בה והיא נקראת Fukyugata ni ומשמשת גם כן כקאטה השניה. הסיפור הוא שהיו חסרות קאטות בסיסיות למתחילים בקראטה, לכן וועדה מיוחדת באוקינאווה ביקשה בשנת 1941 מ Miyagi ומ Shoshin Nagamine לכתוב כל אחד קאטה בסיסית. הקאטה שכתב Nagamine נקראת Fukiugata ich והיא הקאטה הראשונה בסגנון בו אני מתאמן (מטסובישי-ריו). לפני שנה בתחילת אוקטובר ביקר בארץ ראש הארגון\סגנון שלנו שהוא הבן של Nagamine (שנפטר ב 1997). בין השאר, התארחנו ועשינו סמינריון בדוג´ו של רוני קלוגר בפ"ת והיה מעניין מאד. רוני קלוגר הוא איש מקצוע מצויין שהקים דוג´ו ברמה גבוהה. להתראות, אלדד אלרון Matsubayashi-ryu
אלדד אלרון
New member
קראטה
לסלבו, הידע הוא מכמה שנים של אימון בקראטה (סגנון שורין-ריו או מטסובישי-ריו ליתר דיוק) והתענינות ברקע התאורטי-היסטורי של הקראטה בכלל וסגנון השוריו-ריו בפרט. אשמח להשתתף בכתבה שהצעת! את הסיבה לשם גוג´ו-ריו ניתן למצוא באתרי אינטרנט שונים הקשורים לגוג´ו-ריו וגם בספרים - לדוגמא, Tales of Okinawas great masters שנכתב ע"י מייסד סגנון המטסובישי-ריו Shoshine Nagamine. דרך אגב, הקאטה השניה בגוג´ו-ריו Gekesai dai ni שנכתבה ע"י Chojun Miyagi קיימת גם בשיטה שאני מתאמן בה והיא נקראת Fukyugata ni ומשמשת גם כן כקאטה השניה. הסיפור הוא שהיו חסרות קאטות בסיסיות למתחילים בקראטה, לכן וועדה מיוחדת באוקינאווה ביקשה בשנת 1941 מ Miyagi ומ Shoshin Nagamine לכתוב כל אחד קאטה בסיסית. הקאטה שכתב Nagamine נקראת Fukiugata ich והיא הקאטה הראשונה בסגנון בו אני מתאמן (מטסובישי-ריו). לפני שנה בתחילת אוקטובר ביקר בארץ ראש הארגון\סגנון שלנו שהוא הבן של Nagamine (שנפטר ב 1997). בין השאר, התארחנו ועשינו סמינריון בדוג´ו של רוני קלוגר בפ"ת והיה מעניין מאד. רוני קלוגר הוא איש מקצוע מצויין שהקים דוג´ו ברמה גבוהה. להתראות, אלדד אלרון Matsubayashi-ryu
לסלבו, הידע הוא מכמה שנים של אימון בקראטה (סגנון שורין-ריו או מטסובישי-ריו ליתר דיוק) והתענינות ברקע התאורטי-היסטורי של הקראטה בכלל וסגנון השוריו-ריו בפרט. אשמח להשתתף בכתבה שהצעת! את הסיבה לשם גוג´ו-ריו ניתן למצוא באתרי אינטרנט שונים הקשורים לגוג´ו-ריו וגם בספרים - לדוגמא, Tales of Okinawas great masters שנכתב ע"י מייסד סגנון המטסובישי-ריו Shoshine Nagamine. דרך אגב, הקאטה השניה בגוג´ו-ריו Gekesai dai ni שנכתבה ע"י Chojun Miyagi קיימת גם בשיטה שאני מתאמן בה והיא נקראת Fukyugata ni ומשמשת גם כן כקאטה השניה. הסיפור הוא שהיו חסרות קאטות בסיסיות למתחילים בקראטה, לכן וועדה מיוחדת באוקינאווה ביקשה בשנת 1941 מ Miyagi ומ Shoshin Nagamine לכתוב כל אחד קאטה בסיסית. הקאטה שכתב Nagamine נקראת Fukiugata ich והיא הקאטה הראשונה בסגנון בו אני מתאמן (מטסובישי-ריו). לפני שנה בתחילת אוקטובר ביקר בארץ ראש הארגון\סגנון שלנו שהוא הבן של Nagamine (שנפטר ב 1997). בין השאר, התארחנו ועשינו סמינריון בדוג´ו של רוני קלוגר בפ"ת והיה מעניין מאד. רוני קלוגר הוא איש מקצוע מצויין שהקים דוג´ו ברמה גבוהה. להתראות, אלדד אלרון Matsubayashi-ryu
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.