ההבנה שלי שונה משלהם
חכמי ישראל מתוקף אמונתם לא יכלו לקבל סתירות בתורה, אלא לפרש את כל הסתירות כ"דמוי סתירות"(נראים רק כסתירות) היכן כתוב שניתנה התורה שבעל פה? בכל מקרה סיפורי הבריאה סותרים, בסיפור א' החיות נבראות לפני האדם, וזכר ונקבת האדם נבראים יחדיו, לא כך בסיפור השני, איך נקודת מבט שונה של האדם ושל האל יכולה ל"התבלבל" במי נברא קודם, האדם או החיות? טעם מצוות השבת- אם כך מה היה כתוב בלוחות הברית? "כי בששת ימים עשה ה' את השמים..." או ב"וזכרת כי גר היית..." התוספת שבאה אחרי שני אלו "על כן ציווך..." מראה שיש פה שתי כוונות שונות, שכמובן לא ייתכן ששניהן היו כתובות על לוחות הברית(אחרת היו באות יחדיו). בנוסף, הטענה שזהו הדור השני- נאמר באותו הפרק ממש בספר דברים, "לא את-אבותינו, כרת יהוה את-הברית הזאת: כי איתנו, אנחנו אלה פה היום כולנו חיים" טענתך מתמוטטת כליל "לא תעשה -לך-", נראה לי יותר כמו התפלפלות על מילים, כתוב גם "לא יהיה -לך- אלהים אחרים", נראה שה"לך" הוא פשוט חלק מקובל מהמשפט? נראה לי שכן, מה גם "לא תענה ברעך" לפי גישתך, מותר לענות במישהו שאיננו רעך...כאמור, סמנטיקה עדינה האל נמצא בכל מקום, זוהי התפיסה היהדות כמובן, אך מהי התפיסה הישראלית? "אמור להם לא תעלו ולא-תילחמו--כי אינני, בקרבכם" ועל ניסיון במסה...ודברי קורח, נראה שהאל לפעמים בתוכם ולפעמים לא...דבר שמנוגד כמובן לתפיסה היהודית. דיברתי על שלמה המלך שלדעתי אכן היה ממזר, אבל נניח את זה, "לא יבוא מואבי ועמוני בקהל...גם דור עשירי לא יבוא", דוד היה נין למואביה, שלמה היה דור חמישי, ובן שלמה, רחבעם מלך יהודה היה דור שישי למואבי ובן...לאישה עמוניה...צירוף מקרים מדהים? אם נניח ששלמה היה ממזר(אעסוק בכך אחר כך) יש לנו חוק משולש שתוקף באופן מוחלט את שושלת בית דוד . "בספר שופטים ושמואל לא מוזכרים מים", למרות שזהו טיעון חסר תכלית(אגב, כן מוזכרים מים, ויותר מפעם אחת) לא סביר שאומה שאחד מרעיונתיה המרכזיים היה אוסף עצום של חוקים לא ייזכר כלל בשלושת הספרים המפורטים הללו, מה שמפתיע שאין כלל ביקורת או הזכרתם(נניח שחוללו)בהקרבת בן יפתח, או את מעשה דוד לבני שאול ובני מיכל בת שאול, שהוציא אותם להורג בידי הגבעונים, והרי נאמר בתורת משה, "לא יומתו אבות על בנים ובנים על אבות, איש בחטאו יומת", הרי לנו עוד הוכחה שדוד(שמעשה זה אינו מוכר לו כחטא אפילו על ידי הספר, אלא כמעשה צדק) לא הכיר את "תורת משה" וניתן להוסיף כיד המלך, אמנון אונס את תמר, ואיש אינו דן אותו למיטה, כמתחייב מן התורה. וגם את דבריו החוזרים ונשנים של מחבר שופטים, "ואיש הישר בעיניו יעשה" "גדעון עונה להם שה' ימשול בהם. הוא מתכוון שמאחר ובני ישראל עוד לא הגיעו לדרגה שהם ימשלו בעצמם", לפי דברי דו השיח של שמואל, ההפך, זוהי מאיסה בשלטון האל! לא עליה בדרגה, "כי אותי מאסו ממלוך עליהם", וסותר גם את טענתך השניה שה' מושל באמצעות הנביאים "כי לא אותך מאסו, כי אותי" האל עצמו מפריד בינו לבין שמואל, אז נכון שמשתמע שהאל מושל בבני ישראל בצורה ישירה, אבל הסברך נדחה על ידי ספר שמואל עצמו, וגם על ידי גדעון, "לא ימשול אני בכם", כלומר גם בתפקידו כשופט, הוא איננו מושל. ספר דברי הימים הוא נכתב על ידי שבי בבל, ויש שם לא מעט תיקונים, מה גם שההסבר של דברי הימים לא הגיוני, "ויך אלחנן בן יעור את לחמי אחי גלית", כלומר הכה את לחמי אח של גלית, ולא את גלית עצמו, ואילו במלכים "אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי", בנוסח המקורי במלכים ה"לחמי" מתכוון למקום, בית לחם, ואילו בדברי הימים (שהוא נוסח מאוחר) ה"לחמי" הוא שם, נראה שיש כאן ניסיון של מחבר דברי הימים לפשר את הסתירה שהוא רואה לנגד עיניו... ...וזו לא הפעם היחידה שהוא עושה כך, בספר שמואל, מצויין ש"עדינו העצני" הוא יושב בשבת תחכמוני(סוג של ישיבה צבאית?) (והרג שמונה מאות איש בפעם אחת) ואילו בדברי הימים הוא נהפך לישבועם בן חכמוני (שהרג אגב רק 300 איש בפעם אחת) לגבי השאר...בפעם אחרת, מבטיח