יש לי שאלה

sHaY100

New member
יש לי שאלה

אני אכלתי בשר ובלי לשים לב אכלתי חלב אחרי 5 וחצי שעות. מה עליי לעשות לכפר על החטא? תודה
 

David i

New member
תנוח דעתך...

אין זה חטא... הרמב"ם כותב שיש להמתין "כשש שעות". 5 וחצי שעות מספיק בדיעבד.
 
אתה יכול לסמוך

על השיטות שסוברים שצריך חמש שעות ומשהו. אז ככה היה רגוע. כמובן שזה רק בשעת הדחק. (אלא אם אתה נוהג כך תמיד.
 
אתה יכול לסמוך

על השיטות שסוברים שצריך חמש שעות ומשהו. אז ככה היה רגוע. כמובן שזה רק בשעת הדחק. (אלא אם אתה נוהג כך תמיד.
 
ואני סבור....

שלא תנוח דעתך ואינך צריך להזדקק להיתרים כאלה ואחרים. קבל על עצמך - בתשובת המשקל, להתחזק בנושא ולהקפיד הקפדת יתר על שש שעות + 10 דקות, לתקופה של חודש למשל.
 

David i

New member
אחרי המחילה מכ"ת

תמיהני על כבוד הרב, היכן מצאנו "הידור" כלשהו להרחיק בין בשר לחלב יותר משיעור 6 שעות? חוץ ממה שאינני מבין מדוע צריך "תשובה" על כך מאחר שיש הנוהגים כך לכתחילה, כל שכן אם הדבר נעשה בשגגה, יותר קשה לי להבין איזו תשובת המשקל יש בכך? לא שאני מתיימר לחלוק על תשובתו של הרב, אך תורה היא וללמוד אני צריך.
 
עיין בחולין פרק כל הבשר...

בערך דף ק"ה שמובא שאחד התנאים אם היה אוכל בשר ביום מסוים לא היה אוכל חלב עד למחרת.
 

David i

New member
כשישנה מחלוקת בין הפוסקים...

גם במקום שהפוסקים המכריעים נוקטים כדעת המקיל, יש אכן מקום למחמיר לנהוג בעצמו כדעת המחמיר. אך אין הדברים אמורים אלא בנושאים שנחלקו בו הפוסקים שמחתימת התלמוד והלאה. אולם במחלוקת תנאים ואמוראים, שנקט התלמוד הלכה כדעה אחת - לא מצאנו שום מקום להדר כדעה האחרת, ואין לנו אלא "הלכתא דגמרא" בלבד. לאור זאת, לדידנו, אין כל הבדל עכ"פ בין 6 שעות לבין 7 שעות. מאחר שחלף הזמן הנדרש, דינו כמי שלא אכל בשר מעולם.
 
כוונתי...

היתה שאתה כתבת "היכן מצאנו "הידור" כלשהו להרחיק בין בשר לחלב יותר משיעור 6 שעות?" ורק רציתי להודיע לך שיש כזה "הידור" מוזכר בתלמוד ותו לא.
 
אומר לך את אשר על ליבי...

בדור האחרון אנחנו מוצאים שוב ושוב את הזילזול המסוים במצוות. אכשר דרא, וכולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה על כל השיטות והפסקים, ומזלזלים. יש קולה של איזה שו"ת, נתלה בו. פעם איזה תשובה וחרטה היה למי שחשש שחטא, כמה דמעות שפך, כמה סייגים קיבל על עצמו, בפני כמה רבנים הוא הלך לקבל על עצמו "סדר תשובה".... והיום..... אז חלילה מלפסוק שיש להחמיר מעבר ל-6 שעות. אבל מי שרוצה "סדר תשובה" הוא חייב "בעזיבת החטא" עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לחטא הזה לעולם. וכיצד? אם ינהיג להקפיד תקופה אף מעבר למתחייב מההלכה - ברור שלאחר מכן הוא יקפיד להזהר במסגרת מה שאסרה תורה. ובמקום שבעלי תשובה עומדים - אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.
 

David i

New member
אכן דברים כדרבונות...

מה רב ההבדל בין דורות הראשונים לדורות האחרונים. בכל זאת, חושבני שיש להבחין בין "קולא שנתלין בה" לבין הלכה רווחת, כנידון דידן. למיטב ידיעתי כך פוסקים רבני זמנינו, ששש שעות אלו המוזכרים לגבי בשר בחלב, אין משמעותם 6 שעות עגולות בדווקא, אלא כדברי הרמב"ם "כשש שעות". והטעם פשוט, שהרי מעיקר הדין שיעור ההמתנה הוא "בין סעודה לסעודה", אלא ששיערו חכמים כי 6 שעות הוא הזמן הנדרש לקבוע שאין זה המשך לסעודה אחת והאכילה החלבית נחשבת כבר לסעודה חדשה. אכן לכתחילה לא ראוי למעט משיעור זה, אך בשעת דחק או בדיעבד - לקרוא לזה "חטא" ולהצריך "סדר תשובה" - הדרך לענ"ד ארוכה. ובנוגע לתשובת המשקל (אם כבר... למי שבל זאת לבו נוקפו) הייתי ממליץ יותר בכיוון של להקפיד יותר בזהירות על פרטי דיני בשר בחלב, ללמוד הלכותיהם ולדקדק בהם. במקום לנקוט בהנהגה טכנית, שאין בה דקדוק וחומרת הלכה כל עיקר.
 

אליעזר26

New member
לא עברת שומ איסור על אף שלכתחילה

צריך שש שעות בדיעבד ניתן להסתפק בחמש וחצי.
 
מנין הקולה של חמש וחצי????.....

(23) שו"ע יורה דעה סימן פט (א) אכל בשר אפילו של חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין: הגה ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה) ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג, ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה) והמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד) דאז הוי כסעודה אחרת דמותר לאכול לדברי המקילין אבל בלא ברכת המזון לא מהני המתנת שעה ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה) ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל) ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנתת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח) אבל אין נזהרין בזה ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות: (54) ספר חכמת אדם - כלל מ והמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין שש שעות כדעת הבית יוסף ועוד אנו נוהגין להחמיר שאפילו אם אכל גבינה קשה דהיינו שהיא מתולעת או שישנה ששה חדשים (ט"ז ס"ק ד') אין אוכלין אחריה אפילו תבשיל של בשר וכן אם אכל אפילו תבשיל של בשר אין אוכלין אחריה מאכל של חלב אלא בהמתנת שש שעות ולאחר ברכת המזון והמקיל בזה עובר משום בל תטוש תורת אמך. (68) ספר בן איש חי - הלכות שנה שניה - פרשת שלח לך [ח] אכל בשר אפילו של חיה ועוף, לא יאכל אחריו חלב עד שישהה שש שעות אחר אכילתו, ואף על פי שבחורף המאכל מתעכל במהירות יותר מימות הקיץ, גם כן צריך להמתין שש שעות, ואם יש בשר בין השיניים צריך להסירו, ואם לא הסירו תכף אחר אכילה אלא עד אחר שתים ושלש שעות, אין צריך לחשוב השש שעות אלא מעת שגמר אכילתו, ומכל מקום צריך לקנח פיו בפת, דהיינו שילעוס פת ויבלענו, ואחר כך ידיח פיו, וכנזכר בבית יוסף אורח חיים סימן קע"ג, ועיין באחרונים, ואף על גב דכתבו האחרונים דוקא אם מצא בשר בין השינים צריך להסירו, אבל מסתמא אינו חייב לבדוק, ועיין כנסת הגדולה הגהות הטור אות י', מכל מקום מי שיש לו נקבים בשיניו, זה ודאי חייב לבדוק כי חזקה שיש בהם בשר, והוא הדין אם אכל גבינה תחלה ואחר כך רוצה לאכול בשר דגם כן צריך לחטט, ואדם כזה טוב שירגיל עצמו לחטט אחר כל אכילה, כדי שלא יבוא לידי מכשול, ועיין שיורי ברכה סוף אות כ"ג:
 
הרב עובדיה כותב שמותר אף לכתחילה

והוא עונה בתשובה לכל מה שהצגת כאן לכן נראה שעל כל פנים ודאי שגמ להחולקים יהא מותר בדיעבד
 
דיוק ברמב"ם...

שהוא נוקט בלשון "כשש שעות" ולא "שש שעות". ויש שאומרים שכוונתו שבשעה ששית רובו ככולו ואז יצטרך לפחות חצי+ שעה. ויש אומרים שאפילו מקצת משעה ששית מספיק בדומה לדין של "מקצת היום ככולו". לפי מה שאני קיבלתי מרבי ומורי הגרי"ד סאלוויציק מבוסטון זצ"ל הבית הלוי וכן הגר"ח נקטו ככה.
 
למעלה