יש לי שאלה

יש לי שאלה

רציתי לשאול האם ייתכן שמישהו שחולה בסכרת נעורים ומזריק אינסולין כל יום ונשאר מאוזן ירפא מתישהו ולא יצטרך יותר להשתמש באינסולין ותרופות תודה רבה רוני
 
תודה, עוד כמה שאלות

האם סוכרת נעורים היא מחלה קטלנית? איך אפשר למנוע נזקים רציניים ממנה? כיצד ניתן לתמוך כמה שיותר באדם שחולה בסוכרת נעורים? תודה רבה
 

i l a n n a

New member
ולחצות את הכביש לא קטלני?

והתשובה על זה היא: אם אתה נזהר ושומר על עצמך כמעט בטוח להגיד שתזכה להגיע לשיבה טובה... (לשתי השאלות...) איך אפשר למנוע מזקים רציניים??????????????????? לשמור על עצמך, לווסת את ערכי הסוכר ו (לדעתי האישית) לעשות חיים מטורפים... תמיכה בסוכרתי- אז ככה, אתה לא משאיר את הסוכרתי הטיפוסי לבד מפחד שהוא יחטוף עויתות, הבנאדם עלול להיות קטלני (את זה כבר סיכמנו לפני זה) אז תזהר ממנו.. מה?????????????????????????????? אתה חבר של סוכרתי? תמשיך להיות חבר שלו כמו שהיית לפני כן! אל תרחם עליו (אלא אם הוא אומר לך אחרת ואני לא הייתי מהמרת על זה) אל תתיחס לסכרת כאל מוגבלות ואל תתן לו להרגיש "מיוחד" לרעה... כולנו מיוחדים אבל רק לטובה!!!!!!!!!!! מראש מתנצלת על הארס... חוויות רעות בקטע הסכרת... (תגובות "מעודדות")
 
אין צורך להתקיף

אני יודע שסוכרת לא גורמת לשינוי בהתנהגות ושלא צריך להתייחס אליה כמוגבלות, בהקשר של תמיכה רציתי לדעת האם יש משהו שהוא צריך שעולה הרבה כסף שאני אוכל לגייס כסף בשבילו. כמובן שלחצות את הכביש זה יכול להיות קטלני, אבל זה לא מה ששאלתי, כי את זה אני יודע, אם הייתי יודע לא הייתי שואל, זה היגיון. תנסי להבין, זה חבר שלי ואני דואג לו, אני לא יודע הרבה על סוכרת נעורים וכתבתי בפורום הזה כדי לקבל תשובות על שאלות שמדאיגות אותי, ציפיתי לקבל תשובה עניינית ואמיתית, כמות נדיבה של ארס היא בונוס שאני מעדיף לוותר עליו כמה שיותר, בסדר? אם זה לא קשה מדי?
 

i l a n n a

New member
זו לא הכוונה...

אני פשוט חושבת ששאלה כזו (מבחינתי) קצת פוגעת... וכתבתי שהארס לא מכוון לך וישנו סיפור מאחורי זה... לי (כסוכרתית שנה וקצת) דיי נמאס שכל הזמן שואלים אותי אם הסכרת קטלנית... (ותאמין לי... שואלים גם שאלות קיטבג מפגרות משהו חבל"ז...) לפי דעתי העזרה הכי טובה שאתה יכול לתת לו זה המון אהבה חברית, יחס אוהד והכי חשוב: לא לראות בו מוגבל... סיפור קטן: כאובחנתי הגיע אלי הביתה ידיד ממש טוב שלי והתחלתי להתבכיין לו שעכשיו אני מוגבלת, שהצבא יוציא אותי על 21 רפואי, שכל החיים שלי נעצרו... אותו בחור מקסים פשוט הלך להורים שלי וסיפר להם שאני חושבת ככה ומשני הצדדים "התקיפו" אותי בהמון אהבה, לימדו ולמדו מה זו סכרת ובקיצר, עזרו לי להחזיר את החיים שלי למסלולם... חזרתי לצבא וסיימתי שירות צבאי מלא (בהתנדבות) השתחררתי ועכשיו אני עובדת... בעבודה הסביבה הקרובה מודעת לסכרת ומפרגנת!!!!!! המוסר השכל פה הוא שאתה יכול לעזור לחבר שלך להתגבר על ההלם הזה ולא לתת לו להכנס לדכאון ( כמו שאני ואני בטוחה שיש עוד אחרים שנכנסו לזה...) וזה הדבר הכי חשוב שאתה יכול לעשות בשבילו...
 
אבל

זאת שאלה שנשאלה באמת ובתמים כי אני דואג לחבר שלי, אני לא רואה למה את צריכה לקחת את זה כפגיעה אישית. זה שיש לך סיפור מאחורי זה זה לא אומר שאת צריכה להתנפל עליי ככה, אני לא אשם בשום דבר שקרה לך. המידע שנתת חשוב לי, אבל הייתי מעדיף שלא במעטפת של עצבנות וארס. תודה
 

King of pain

New member
הנה עצה :

הסוכרת אינה מחלה קטלנית , ובהחלט אפשר להמנע מנזקים כתוצאה ממנה , כל עוד שומרים על איזון רמות-הסוכר , ומקפידים על אורח-חיים בריא ומתאים למצב ( וזה נכון , אגב , לכל אחד - לאו דוקא לסוכרתיים ) . שמירה קפדנית על האיזון ועל אורח החיים אינה קלה , ועלולה להיות מאוד מתסכלת ומייאשת , בייחוד בשלבים הראשונים שלאחר גילוי הסוכרת , אני מניח , ולטעמי העניין הזה הוא המקום הטוב ביותר בו יכול חבר טוב ודואג שכמוך לתמוך ולעזור - העובדה שאתה מתעניין , דואג , מתעדכן ועומד לצידו של חברך היא חשובה לאין שיעור למידת הצלחתו בהתמודדות היומיומית הזו . כמובן שתמיכה כספית אף-פעם לא הזיקה לאף-אחד , אבל לדעתי ( הצנועה , אני יודע ) - כל עוד אתה שם בשבילו , ושומר שהחיוך לא ימוש משפתיו לאורך הדרך , הרי שאתה עושה מצווה גדולה ועזרה חשובה , ואל תמעיט בכך ... שמחת החיים והתקווה הם כלים מצויינים לאיזון הסוכרת לא פחות מגלוקומטר ( מד-סוכר ) משוכלל . כל הכבוד לך על ההתעניינות - המשך לשאול ולהתעניין בפרטים , והפנה את חברך גם הוא לכאן ... הוא בודאי ייקבל פה תמיכה נוספת .
...
 
חבר יקר

סוכרת היא מחלה קטלנית אם הסוכרתי אינו דואג לעצמו. כל עוד רמות הסוכר מאוזנות סיכוייו הם כשל כל אדם בריא לחלוטין
. כנ"ל לגבי הסיבוכים, מילת המפתח היא המוגלובין A1C נמוך מ-7. זוהי בדיקה שנערכת פעם בשלושה חודשים ונותנת מדד על האיזון. כיצד לתמוך? זאת שאלה טובה ואני מניחה שזה מאוד תלוי בחבר שלך. יש כאלה שאוהבים שמניחים להם לנפשם - ומאוד מתרגזים אם אומרים להם מה לאכול ומתי, יש כאלה שרוצים שהסביבה תעזור עם הדיאטה ולא תשים מכשולים לפניהם. אתה מכיר את חברך וכדאי שתשכיל לא להרגיזו - שים לב איך הוא מגיב ואולי אפילו תשאל אותו מה הוא מעדיף. היום מגוון המוצרים הדיאטיים הוא גדול. גם הטיפול בסוכרת סוג 1, מה שנקרא בעבר סוכרת נעורים הינו רחב: יש סוגי אינסולין שונים כולל אינסולין לנטוס שמאפשר רמת רקע קבועה של אינסולין למשך 24 שעות. יש מגוון עטי הזרקה שמקלים על ההזרקה. וקיימות מספר משאבות אינסולין המקנות גמישות באורך החיים. אני חושבת שהתמיכה העיקרית בחבר שלך הוא להראות לו שהשד
אינו נורא כול-כך ועם סוכרת ניתן לחיות מצוין ולעשות כל מה שיחפוץ לבבו - והפורום הזה הוא הוכחה לכך: יש פה חיילים (מתנדבים כמובן), רוכבי אופניים וטיילים מיקצועיים, חבר'ה שעשו טיולים מסביב לעולם, כאלה שלמדו לימודים גבוהים, הקימו משפחה ויש להם ילדים כאשר המשותף לכולם הוא שהם "מתוקים"
בקיצור אין מניעה לכלום... סוכרת אינה סוף העולם אלא ההתחלה- ואתה וגם חברך מוזמנים למצוא כאן בפורום כמו בקישורים, מאמרים ושאלות נפצות המון חומר שיעזור לכם בהתמודדות עם המצב החדש.
 
יש לי בעיה בקבלת מסרים ולכן לא

הצלחתי לפתוח את המסר ששלחת לי, אתה יכול לכתוב אותו כהודעה פה? או לשלוח לי לאימייל [email protected]? תודה
 
../images/Emo24.gif

רציתי כי תשוב ותבדוק את שאר ההודעות שקיבלת כולל ההתנצלות של אילנה שמהכרותי הוירטואלית איתה ממש לא התכוונה לפגוע או לתקוף אותך. מקווה שתשוב ותשאל כדי להשכיל כמה שיותר על המצב של חברך ואולי תפנה גם אותו לכאן.
 
למעלה