יש לי שאלה...

[r e d head]

יש לי שאלה...

ברצינות. אך חוזרים לשם? אומרים שצריך לעזור למזל. ואני חושבת שנחתי מספיק זמן...אומנם מנוחה פעילה, אבל נחתי. הבליינדייט האחרון שלי שגם תועד כאן, היה למיטב זכרוני בחודש יוני. אני צריכה להזכר אך עושים את זה... מנסה... אחר הטלפונים שהשאירו לי בג'יידייט למרות שבתמונות כולם נראים לי כמו...תמונות. מתקשרת ו...עכשיו כל השאלות הבנאליות מה את עושה, ומה את אוהבת לעשות, ואך את עושה, וכמה את עושה, ומה הצבע של הלק שלך... ואז מתחילה סידרה של טלפונים טרום בליינדייט. עכשיו הצטלבות או שאני נשברת בשלב זה ומפסיקה לענות עד שהבחור מבין או שיש בליינדייט בליינדייט, קבענו, הגיע היום המיוחל, מתלבשים מצטבעים ומתרגשים ועכשיו הצטלבות מגיע חתיך שלא שם עלי מגיע עקום ואני שותה מהר את הקפה מגיע אדון לא יודע ואולי יש קליק הצטלבות יש סטוץ זאת הפעם הראשונה והאחרונה שנפגשנו.... אין סטוץ ממשיכים לעוד פגישה ואז מתחיל הלחץ, כן יתקשר, לא יתקשר, כן מתאים לא מתאים ואז...אחרי כל הsms ים שלו וכל הטלפונים וכל הטררם הגדול נגמר...ואת בוכה בין הקירות. אז כדאי בכלל להתחיל

ואני בכלל מומחית בלהכיר ידידים רק היום נתתי את הרצאת המאה שלי, למישהו למה אני אהיה ידידה אפלטונית שלו שזה יותר עדיף. נכון שמזמן לא התחרפנתי כאן...אז הנה הגיע הרגע. ששששלללללחחחחחח......

 

[רק נועה]

מנוחה נכונה

אדמונית, את מרגישה שנחת מספיק זמן? אולי עוד קצת מנוחה נכונה תזרים בך את האנרגיות הנדרשות לעוד בליינדייט? קיים פער בין הרצון לבין היכולת לצאת לעוד מפגש ועוד אחד. אולי צריך עוד שקט לפני.. ואני נחה שנים. הבליינדייט האחרון הזכור לשמצה היה לפני שנתיים. הייתי רוצה שהאהבה תגיע אל סף ביתי והוא יצלצל בפעמון, כל כולו אותו יחיד ומיוחד בשבילי.שומעת סיפורים מחברותי שממשיכות להכיר עוד אחד ועוד אחד, מפגשי אינסטנט, תקוות והתנפצויות.. אז אני בהמנעות. לא עוזרת למזל. אולי עד שיגיע הזמן. עוד מנוחה?

 

[רות 2]

מחורפנת שלי.............../images/Emo24.gif

ככל שתנוחי יותר ..אחרי מנוחה שמבחינתך מיצתה את עצמה........ כך יהה קשה לך יותר לחזור לקטע הזה של ההתנסות..... (רות שלא מסוגלת בכלל להביא את עצמה לסוג מפגשים שכאלה אבל חושבת באמת ובתמים! שהפתיחות לסוג מפגשים שכאלה נכונה רלבנטית ובהחלט צריך לתת פוש לגברת "מזל" ששוכנת לה בניחותה ..בחיינו )

 

[r e d head]

אני דווקא...

חשבתי בשלב מסויים שאם מפסיקים לחפש מוצאים. ולהוכיח את התיזה בחיי שגם מצאתי...אבל לא מה שהתכונתי. הפסקתי מתי שהרגשתי שאני צינית מידי עם אנשים שאני מדברת איתם. שאני נשמעת לא טוב. ואני לא אוהבת את עצמי כזאת צינית, זה לא בא ממקום אופטימי. ראיתי ושמעתי כל כך הרבה פעמים גברים שממשיכים בחיפוש, נושאים עימם שריטות וצלקות עמוקות מפגיעות. זה נשמע גרוע, זה לא מביא למקומות טובים.

 

[r e d head]

רק נועה....

פעם כתבתי כאן על אני ועצמי.... רק נועה היא אני....ושם בהמשך עפרה היא עצמי. אני אומרת לעצמי בדיוק אותם דברים שאת כתבת. אבל אח"כ מקטרת למה אין לי. כמה נוח. רק שעצמי היום נמצאת במקום אחר מפעם. מבינה את הפחדים הכי עמוקים,מוכנה להתמודד ורוצה מאוד. רק רק....צריך לקפוץ למים....והם נראים קרים מכאן.

 

[רק נועה]

עדיין על המדרגה השניה

עדיין מהססת, יש עוד מספר מדרגות לטפס עליהן לפני שמגיעים למקפצה, משם המים נראים צלולים, בוהקים ונקיים. צריך לשאוף במלוא הריאות. קפיצת ראש. אולי אעלה אחריך על המקפצה הגבוהה הזו.

 

[אשה אשה42]

ואם הפעמון יתקלקל ולא תשמעי אותו?

אל סף דלתך מכסימום יגיע הדוור שיביא מכתב רשום. האהבה לא נוקדת בחלון ולא בדלת אבל אולי עדיף ואז לפחות כאבי הלב יחסכו.. מעניין מי מאתנו עושה את הנכון? לעת עתה ........

 

[שילה של הצאט]

מחשבה נוספת../images/Emo23.gif

מרגישה כמוך ובמחשבה שנייה בוחנת את עצמי אני גרושה שנתיים ופגישות התחלתי לקיים רק לפני כחצי שנה כלומר נחתי שנה וחצי. את הפגישות היום אני רואה כסוג של אימון דרכם אני משתקפת כלומר מעבר למציאת בן זוג,החוויה הלפעמים מפוקפקת תורמת לי ,אני לומדת להכיר את עצמי מזוויות חדשות. עדיין לא הספקתי להיפגע ולבכות בין הקירות אך בטח גם זה יבוא. אני לא פוחדת לנסות ומשתדלת להנות תוך כדי, ולהוציא את המקסימום מהמצב.

יכול להיות שיש שלבים שפשוט צריך לנוח ולהניח נוחי והמשיכי הלאה כשיתאים לך. יש משל על הפרפר . אם רוצים לתפוס פרפר צריך לפתוח את היד המנסה לתופסו בכח {סגירת היד} יגרום להברחתו. כאשר היד פתוחה יש סיכוי שהוא יתישב אך יש סיכוי שלא. פגישות בשבלי הן לפתוח את ידי יתאים יתיישב לא יתאים אז לא. באהבה

 

[r e d head]

אני מעדיפה פרחים על פרפרים

אני התחלתי עם דייטים מוקדם מידי ונשחקתי. ואולי...אני לא בטוחה שבליינדייט זאת הדרך להכיר. למרות שבדרך הזאת הכרתי כמה אנשים נפלאים. רציתי לשאוב מכאן כח להמשיך.

 

[spidi2]

מקסימה שלי......

אז הצצתי לך לכאן.... ממש במקרה... ומה אגיד לך... כל כך חלוקה בתשובה.... מצד אחד חושבת... אם זה לא מרגיש... אולי לא נחת מספיק... מצד שני חושבת... שלפעמים לקפוץ על הסוס מהר... זו הדרך... אחרת זה הולך ונעשה מאיים יותר... מפחיד יותר... קשה יותר... טוףףףף נו.... הרי שתינו יודעות שיש לי הרבה מה ללמוד... אז רק שולחת לך

גדול.... ומאחלת לך

בכל שתחליטי... והלוואי והאהבה שלך תמצא אותך

 

[רות 2]

יפה לך להציץ מידי פעם../images/Emo25.gif../images/Emo140.gif

 

[spidi2]

../images/Emo25.gif

 

[r e d head]

משפשפת את עיני...../images/Emo13.gif

מתוקה שלי...את מוזמנת להיות כאן גם שלא במקרה. ואפילו רק לקרא. יש גישה שאומרת שלפעמים צריך טיפול בהלם כדי להפתר מפחדים. אולי איזה פוש... פעם היתי קופצת מהר על הסוס את יודעת כמה זה כואב ליפול שוב על מכות ישנות שעדיין כואבות. אבל לראות אחרים שמצליח להם עושה קצת חשק.

...אחחח....אין כמו האמיתי....וההוא המשולש...חבל על הזמן.

 

[spidi2]

את.... אני אוהבת אותך../images/Emo23.gif

 

[ophra]

כנראה שאני היחידה שעדיין

לא לגמרי שכחה איך עושים את זה...

אז הנה כמה הבדלים בין ההצטלבויות שלך ושלי אולי זה יעזור... אפילו בטיפי-טיפי.... בתמונות האלה בג'יידייט - מי שנראה לי רק כמו תמונה אני מוותרת..... רק מי שמשדר משהו שמעורר איזה עניין שיש "דבר מה נוסף" בתמונה או בכרטיס כזה שלא ניתן להגדרה אני ממשיכה הלאה. בדרך כלל זו לא אני שמתקשרת לא בגלל פרנציפים של חיזורים פשוט כי קשה לי להרים טלפון אנונימי ראשון את שיחת הטלפון, כשהיא מתרחשת אני מאד משתדלת לנווט למשהו אחר ממה שתיארת מקבלת ונותנת אינפורמציות אבל תוך כדי דיבור, על כל נושא שבעולם החל מהתבשיל שנמצא אצלו עכשיו על האש ועד תכנית הטלוויזיה המפגרת שאני בדיוק צופה בה נמנעת לחלוטין מסדרת טלפונים עד הפגישה שיחת טלפון אחת מספיקה לי כדי לדעת אם אני מעוניינת לפגוש או לא מ-ק-ס-י-מ-ו-ם שתיים.... למדתי ששיחות מתמשכות כאלה רק גורמות לנזקים ואכזבות נוצרת אצל שני הצדדים תדמית שאין שום קשר בינה לבין המציאות לטוב ולרע. תמיד. עדיף "לצאת" מיד לחיים האמיתיים ולראות את הבנאדם ב-live מגיע הבליינדייט.... אני מתקלחת, מתלבשת, (מעט) מתאפרת אבל ממש-ממש לא מתרגשת יודעת שהדקות הראשונות תהיינה קצת מביכות מקווה שאחריהן יהיה זורם. לא יותר ולא פחות. לעולם לא יוצאת לשתות קפה עם בליינדייט אישית, מרגישה הרבה יותר נוח על איזה באר, עם כוס אלכוהול (לייט) לידי קודם כל, הישיבה בבית קפה מתוחה יותר בעיני וחוץ מזה, אלכוהול משחרר, קפאין מכווץ פיזיולוגית. זו עובדה...

למיטה הגעתי בדייט ראשון רק במקרים שבהם הבחור היה מתוק אבל היה לי ברור לגמרי שאין לי עניין להמשיך להיפגש איתו

ולא, לא היו הרבה מקרים כאלה.... עכשיו הגענו לשלב הבעייתי (מבחינתי לפחות) הלחץ של אחרי: "כן יתקשר לא יתקשר" כאן קיבלתי עצה מצויינת מהאיש החכם שלי

שאני משתדלת מאד לבצע, ולרוב מצליחה אל תתעסקי בו בשום רגע שאת לא איתו בפגישה או בטלפון. כשאת שם - תהיי שם ב-100% כשאת לא שם - אל תחשבי על זה, אל תנתחי, אל תחכי, אל תחשבי אפילו המעיטי בלדבר עליו עם חברות....

כך, כשיגיע הטלפון, זו תהיה הפתעה נעימה ואם לא יגיע - לא קרה כלום. אצלי הבעיה מתחילה דווקא אחרי דייט שני או שלישי

אבל זה כבר סיפור להודעה אחרת לגמרי ברור שכל מה שכתבתי כאן נכון לי ולאו דווקא לאחרות ואחרים וגם זה - עדיין לא הוכיח את עצמו - אהבה

עוד לא מצאתי....

אבל בליינדייט זה כבר לא "תיק" וגם אם מדי פעם אני בהפוגה ומנוחה אין לי פחד לחזור.... עפ

(MA בבליינדייטס

)

 

[r e d head]

נכון...

מה שכתבתי...."דרך הבליינדייט", זה בהומור ציני. לא לקחת את זה כתורה. למשל אני בכלל לא מתאפרת

ולמען האמת, גם בלי דייטים יצא לי להכיר בזמן הזה, ולתרגל, מה שכתבת - לא לחשוב עליו, והצעד הבא שהתרחש היה הפתעה נעימה. כנראה שהבעיה היא לא ההכרויות אלא הבליינדייט כסיטואציה בפני עצמה... גמני לא מצליחה לעשות את הטלפון הראשון אז נותנת להם מספר...ומיד מתפללת לאלוהים שהם לא יתקשרו. לא יודעת אם את עוסקת בספורט, אבל שריר שבונים במשך תקופה ארוכה, נחלש מאוד מהר אם מפסיקים להתאמן. לבנות אותו מחדש, זה לא כמו מהתחלה. גם לי היה דוקטרט בבליינדייט. מספיק בשביל לכתוב ספר עב כרס. נשארו עוד כמה דפים להשלים. אני צריכה לחשוב.

 

[קופצת למים]

that's the spirit!

ובכל זאת רוצה לפתח כאן איזו נקודה. טלפונים. כלומר שיחות שמתמשכות קצת מעבר לתיאום הפגישה - אני מסכימה איתך שיש סיכוי שייוצר לנו בראש דימוי, חטוב או לרע, שאף פעם, כמעט אף פעם, לא מתאים למציאות. מצד שני בהנחה שהצד השני לדייט לא מגיע רגוע כמוך, ואולי דווקא בפגישה live ראשונה בקפה/בר הוא עלול להיות קצת תקוע מהמבוכה, ולא להיות מספיק נינוח אז אולי את מפסידה משהו? כלומר איזה פן שלא יבוא לידי ביטוי. פן שאולי היה משנה את התמונה? לעומת זה בשיחת טלפון יש לכם הזדמנות לדבר באופן יותר חופשי. סתם תוהה בתור אחת שכל מעבר משלב לשלב זה כמו קריעת ים סוף... אם כי בזמן האחרון אני כבר קצת פחות לחוצה מהטלפונים

 

[r e d head]

אז....בימים הטובים...

שהגלגלים היו משומנים. המסקנה שלי היתה שאין כללים. ואולי כאן המקום לספר... בשלהי תקופת הדייטים שלי הכרתי מישהו אחרי סדרת טלפונים ארוכה מהנה אינטימית שעשתה חשק גדול להפגש. ואז, בפגישה, הופיע אדם שהיה רחוק רחוק מהפנטזיה שנבנתה. לא יכולתי להתחבר פתאום לא היה על מה לדבר. המזל הפגיש אותנו שוב. לא בקטע אינטימי. אבל החיבור הידידותי קיים, מה שהבליינדייט העלים מעצם היותו מאולץ. מה שאומר דרשני.

 

[r e d head]

הוא אמר לי...

תגידי זה כל כך מטריד אותך... גם לי אין זוגיות ואני לא חושב על זה כל הזמן... וואלה צודק. יש יום יפה בחוץ.

 

[מאדי 1]

שבוע בחיי דייטיונרית

ביום שישי שעבר (שנפל בסופשבוע הבדידות שלי) נכנסתי לאתר לחפש דייט. לא מצאתי אףחד בטווח הגילאים המועדף עלי. אז הרחבתי את החיפושים ונתקלתי במישהו שהתמונה שלו ממש מצאה חן בעיני. היה לי ברור שדייט עם רווק לא יוביל לנישואים אבל היו לו שרירים בדיוק איפה שאני אוהבת. אז צ'וטטתי איתו ועברנו לשיחה בטלפון. הוא ירד עלי כבר בתחילת השיחה כשאמר כלאחר יד שנשים שממש ברור שהקשר איתן לא יוכל להתפתח לטווח הרחוק פונות אליו כי הן מניחות שעם גבר שרירי יהיה להן לילה מסעיר. התגלגלתי מצחוק למרות העקיצה. היתה בינינו כימיה טובה ונפגשנו. היה כייף של דייט באוירה נעימה ורגועה. השיחה זרמה. גיליתי בנאדם מעניין/ חכם/ מרתק/ מלומד/ משעשע/ זורם/ עם ערכים/ אוהב ילדים וסקסי נורא. כשהגיע הרגע להכריע לכאן או לכאן, שוחחנו בפתיחות, הוא ניחש שאין לי כוונה להגדיל את אוכלוסיית העולם בעוד שתיים שלוש נפשות. הודיתי שאכן אין עתיד. התפשרנו על לילה מסעיר. אצלו (דירה נעימה, לא מבולגנת מדי ולא מלוקקת. מעוצבת אך לא קרה. חלל פתוח אך לא ריק) מצאתי נחמה לבדידות בין זרועותיו החמות של גבר שרק הנשמה שלו מתעלה על המראה שלו. רגע לפני שמימשנו את ההצדקה לקיום המין האנושי, הוא חזר בו כי... הוא חשב שמגיע לי יותר. נשמה כבר אמרתי? חשבתי לקחת לעצמי מנוחה. אולי באמת מגיע לי יותר. אבל מה שהכריע היה הצורך/ התקווה/ האמונה שלמרות נישואי הכושלים והמדכאים שהותירו בתוכי שממה מדברית, ולמרות דייטים אינספור ומערכות יחסים שהתחילו בתקווה ודעכו בהשלמה שזה לא זה, שאולי אפשר גם אחרת. המנוחה שלי החזיקה בערך יומיים. ושוב נכנסתי לאתר. הבחנתי במישהו מקוון שבעצם ראיתי את הכרטיס שלו מזמן אבל נראה שהוא לא מרבה לבקר באתר. לא בא לי לצ'וטט באותו רגע אז נכנסתי מאוחר יותר לאתר, אפילו הכנסתי תמונה, חיכיתי בסבלנות שהיא תיקלט בכרטיס שלי ושלחתי לו מייל. הוא לא ענה ואפילו לא נכנס לאתר לראות מי אני. אז שלשום נכנסתי לאתר שוב וצ'וטטתי עם מישהו. הוא נתן לי את הטלפון שלו. התמונה שלו היתה קצת מטושטשת אז התקשרתי אליו כמספר חסוי... מזל. אחרי שיחה שהתחילה עם גבר אינטיליגנט/רגיש/אוהב גזר הוא ניסה לנווט את השיחה לכיוון של סקס-פון. משום שעדיין התאמצתי להחזיר אל הצד השני של הקו את אותו ג'נטלמן שהיה שם קודם, במקום לנתק את הטלפון ניסיתי להתחמק ולשנות את הנושא ובסופו של דבר סיימתי את השיחה כי הייתי צריכה לצאת מהבית... אנחת רווחה. מאוחר יותר נכנסתי שוב לאתר וצ'וטטתי עם מישהו אחר. ממש חמוד (אבל ממש). גם שוחחנו בטלפון ופתאום נפלה עלי ביישנות. מזמן לא קרה לי. דווקא הייתי סקרנית לפגוש בו אבל השארתי את הכדור בידיו ולא יזמתי דייט. יש לי הרגשה שהוא לא יתקשר. אבל אני מחכה... עד שיתקשר או עד שלא. לקחת לעצמך מנוחה כי הרגשת שכך התאים לך. אם את מרגישה צורך להיות בשניים, זה ידחף אותך להמשיך ולנסות. איך חוזרים? לא חוזרים אחורה. מתקדמים הלאה. דברים משתנים, הציפיות שלך, הבחירות שלך, ההתנהלות שלך ביצירת הקשר ובמערכת היחסים. מה שהיה היה, זה לא חייב להיות גם מה שיהיה. אולי תגלי שהסינון שלך השתנה... וגם סוג המפגשים ישתנה. עד שיגיע האחד... (זה נשמע כמו המטריקס

האחד שינפץ את הוירטואל, תרתי). יאללה, באמת יום יפה בחוץ.