יש לי שאלה.

Pixy led

New member
יש לי שאלה.

אני רוצה לפתוח את ההודעה בהצהרה הכנה כי אין לי כל כוונה לפגוע באף-אחד/ת מחברי/ות הפורום, מאחר ואופי השאלה שלי עשוי להשמע כפוגע ו/או אף סטראוטיפי - אך לא זו כוונתי. ובכן, שאלתי היא: האם להומוסקסואלים יש, בדרך-כלל, מערכות-יחסים זוגיות קצרות יותר מאשר מערכות-היחסים של הטרוסקסואלים? אם כן, מדוע? נתקלתי בדעה/עובדה הזו בשיחות עם אנשים הן מן המגזר ההומוסקסואלי, והן מן המגזר ההטרוסקסואלי, ותהיתי על האמת ועל הסיבות לה. בתודה מראש על כל תשובה, פיקסי לד.
 

resputin

New member
הממ..

מערכות יחסים קשורות יותר במי הבן אדם ומה הבן אדם, מאשר האוריינטציה שלו. נכון, משיכה מתחילה את כל העסק, אבל אי אפשר לבסס קשר רציני על משיכה בלבד. אני חושב שההנחה הבסיסית שקשרים בין הומוסקסואלים הם קצרים יותר רק על בסיס שהם הומוסקסואלים היא מוטעית, אלא שאותם האנשים פשוט מצאו את האנשים הלא מתאימים להם, זה הכל. זו שאלה בעקרון נורא אישית, נורא ספציפית ולא יכולה להתייחס לקהל אנשים גדול שיש להם מכנה משותף אחד, להלן הומואים לדוגמא. זה כמו לשאול "האם כל הגברים נהנים לשרוק לבחורות ברחוב?", זו שאלה שנורא תלויה באדם. מה הוא מחפש בבן זוג, כמה מהר הוא נכנס לקשר זוגי, מה הוא מחפש מלכתחילה ומשם ממשיכים. אני אישית לא רואה הבדל גדול בחתך משך זמן קשרים בין זוגות הלב"טיים והטרואים, רק על בסיס האוריינטציה שלהם.
 

Pixy led

New member
שלום, רספוטין,

ותודה על התגובה. מבחינה הגיונית-כללית, אני מסכימה אתך כי כל מקרה לגופו, והכללות, מטבען, הן לא מדויקות. ובכל-זאת, איך קרה שתכונה זו של ניהול קשרים קצרים מיוחסת דווקא לקהילה ההומוסקסואלית? ויותר מכך - מדוע היא מיוחסת דווקא לקהילה ההומוסקסואלית הגברית, יותר מאשר לקהילה הלסבית? חשבתי, ויכול להיות שבסיס הרעיון טמון בדעה הקדומה כי "גברים מחפשים רק סקס", ולכן כאשר מדובר בזוגיות של גברים - יש לגיטימציה "לדפוק ולזרוק". אך זהו הסבר די כללי ופשטני (למרות שגם השאלה די כללית ופשטנית...), ואני תוהה אם אוכל למצוא הסבר מוצלח יותר.
 

resputin

New member
זה כבר הנחה של "מהו קשר"

יש מערכות יחסים שתכליתן היא אך ורק סקס, להלן יזיזות או סטוצים מזדמנים, סטוצים מתמשכים שזו "יזיזות מחתרתית" ושאר צורות קשר שמבוססות בעיקר אם כל בככל על סקס- אם את זה החשבת תחת הכותרת "מערכת יחסים", אז כן, אפשר להשתמש בדעה הקדומה "גברים מחפשים רק סקס", למרות שהיא לא ממש נכונה ושנינו יודעים את זה- אנחנו נשתמש מתוך זה את העובדה שיש לגברים לרוב Sex drive גבוה מאשר לנשים, וישנם לא מעט גברים (וגם נשים) המחפשים קשר בלי אהבה או עיניין, אלא רק סקס. אבל זה לא קשור לאוכלוסיה ההומוסקסואלית או להטרואית, אלא לגברים חרמנים כשלעצמם. כמובן שאת יכולה לומר "ואם נכניס המון המון גברים חרמנים לחדר גדול, כשלכולם יש את המכנה המשותף של אהבת גברים?" אז התשובה תהיה "יכול להיות שיצאו מזה קשרים, יכול להיות שיהיו ריקודים ויכול להיות שיהיו הרים של סטוצים- לכי תדעי". האמת היא, שאין הסבר מוצלח. אם את תוהה לגבי סוגי קשרים כמו שצויינו לעיל, זה אינדיבידואלי. לא הומואים, לא לסביות, לא בי, לא טרנס ולא הטראוים- אלא זכרים ונקבות. כל אחד בעל יצר מיני כזה או אחר, כל אחד לומד לשלוט בו ולספק את עצמו, באיזו תדירות שמתאימה לו. בין אם זה כלום לבין אם זה פיתוח צורך בסיסי של לגמור שלוש-ארבע פעמים ביום, רק בשביל לעבור את היום בשקט. אבל אם את התכוונת לאנשים שנכנסים לקשרים זוגיים רומנטיים, למין שאיתם הם בזוגיות באמת אין קשר, אלו שני אנשים שנכנסים למסע שיש בו הרבה עליות ומורדות ונורא תלוי בדיוק עד כמה הם מתאימים, מה היו הגורמים לתחילת הקשר, כמה הוא בריא ועוד אינספור מעלות שבשורה התחתונה מתרכזים לנקודה של כמה זמ הם יהיו ביחד ואם הם נפרדו, מה היו סיבות הפרידה?
 
ולי אין תשובה... ../images/Emo18.gif../images/Emo94.gif../images/Emo70.gif

הפעם יצא בכלל ארוך!
סוֹרי! |נסקל|
קודם כל שלום לך וברוכה המבקרת בפורומנו הקט!
אוקיי, אז ככה... אם את שואלת האם האנשים שאת מכירה "מהמגזר" ומחוצה לו (אגב, מגזר באנגלית זה ג'נזר?
[לפחות את עצמי אני מצחיק! |טמבל]) הם כן או לא מייצגים את הדעה הרווחת - אז התשובה היא שכנראה הם אכן מייצגים את הדעה הרווחת, כלומר אין משהו יוצא דופן בדעות שלהם. והדעה הזאת, היא רק סטריאוטיפ או...? אז אם נהיה כנים, ונשים את האפולוגטיקה בצד, התשובה - מה לעשות - היא לא, זה לא רק סטריאוטיפ - אני חושב שרובנו מכירים את המציאות, שמדברת בעד עצמה, גם אם זה לא המצב הרצוי או התדמית האידאלית. כמובן כמו בכל דבר גם כאן יש חריגים
, אבל לא על זה מדובר. אז שאלת המפתח שנותרה היא למה, ונראה לי שכאן - בניגוד לשאלות העובדתיות לעיל - יש פתח למגוון של דעות והשערות. אני לא בטוח שיש לנו כלים כדי להתמודד עם השאלה, גם בגלל המורכבות שלה וגם בגלל שאנחנו מגיעים עם כל כך הרבה הנחות יסוד לגבי "איך צריך להיות" שקצת קשה להתנתק מהן ולהתייחס לנושא באופן אובייקטיבי (מה עוד שזה נושא עם נגיעה אישית כמעט לכולנו). בכל אופן, נקודת המוצא שהייתי לוקח היא להגיד שאם כבר שברנו חלק מהכלים (כלומר, לאו דווקא בן לוקח בת ובת לוקחת בן), אז למה שלא נשבור את כל הכלים, ונשאל את עצמנו - מאיפה בכלל מגיע המודל של הזוגיות? מה כל כך קדוש בזוג לעומת כל מספר אחר (כולל 1)? אני מתאר לעצמי שלרובנו יהיה קשה לענות על שאלה כזאת בלי לפלוט (בטעות?) משהו על "הגיוני" או "דרך הטבע" או "טבע האדם" או "דחף טבעי", או כל מיני מילים דומות - רק מה, נדמה לי שכבר פיתחנו אלרגיה מסוימת למילים האלה (מעימותים אין ספור בנושאי זהות מינית). אז מאיפה ההתניה הזאת, מה כל כך טבעי בזה, מאיפה הכמיהה לזוגיות? בגלל חינוך? בגלל שככה הרוב? בגלל קנאות ורכושניות שלנו? בגלל שזה מה שהוכיח את עצמו משחר האנושות, מסלע קיומנו, מכור מחצבתנו? (ואם כן - למה לא להקריב את חייהם של היקרים לנו, להעביד לשנוא ולהרוג את השונה מאיתנו, להרוג וליהרג בשם הדת, לחמוס ולנצל את הטבע, לקחת מהעניים ולתת לעשירים, לדכא נשים ולהכות ילדים בשם החינוך, והרשימה עוד ארוכה?) או אולי זה מהפחד להיות לבד? (ואם כן - למה דווקא במודל של 2 אנשים, בחור ובחורה? למה לא בקבוצה יותר גדולה, עם יותר ביטחון?) אולי זה פשוט משיקולים של סימטריה? (?) או אולי בעצם הסיבה היא כי ככה נוכל להביא ילדים לעולם מבחינה ביולוגית?? (וזה מה שאמור להצדיק להיות בזוגיות? אז למה מי שנבצר מהם להביא ילדים לעולם גם רוצים אותה?) נדמה לי שקשה למצוא טיעון אוניברסלי שיהיה קביל במציאות של פתח המאה ה-21. וכל זה היה רק לגבי זוגיות סטרייטית - אז קל וחומר לגבי זוגיות הומואית! למה בעצם לעשות הומואיזציה של המודל הסטרייטי, והאם יש רק דרך אחת לעשות את זה? לומר את האמת, אין לי תשובות לשאלות האלה. ומה אם היית שואלת "אני לא רוצה להעליב או לפגוע, אבל איך זה שסטרייטים כל כך רבים - או ככה לפחות שמעתי מכמה חברים שלי מהמגזר
- מושכים באופן מלאכותי מערכות יחסים זוגיות ארוכות מדי בעליל, שבלי ספק מיצו את עצמן, עוד ועוד ועוד שנים, לפעמים עד מותם??! זה באמת ככה? ואם כן, מה המקור של התקיעות הזאת?" אז אולי זה נשמע כמו סתם פרובוקציה, אבל גם על זה אין לי תשובה. ולא שאני אישית לא כן נמשך לרעיון של זוגיות נצחית (בכל מחיר?
), אבל אולי זה סתם כי אני עוד שבוי באיזושהי אגדת ילדים?...
אז בהתחשב בזה שכל הנושא של הזוגיות הסטרייטית המיינסטרימית כל כך טבוע בנו ורווי בשפע דעות קדומות ובשטיפות מוח מגיל 0 עד שאנחנו מתקשים לדון בו לגופו, בהתחשב בזה שלעומת זאת תפיסת הזוגיות הקווירית בכלל וההומואית בפרט היא כל כך שברירית ולא מגובשת - הן מבחינה חברתית והן בין אנשים ובין עצמם, בהתחשב בזה שבענייני ה
מדובר ברגשות ובדחפים לא במיוחד רציונלים ולא בפעולות המבוססות על היגיון מסודר, בהתחשב בזה שכאשר בני זוג רוצים (או נאלצים) להיות חלק מהחברה יש להם הרבה מאד יחסי גומלין איתה (מה לעשות שלא כל זוג מקבל אי בודד להעביר את שארית חייו) - ובלי ספק זוג הומואים נמצא אי שם בתחתית סולם הקבלה החברתית (שלא לדבר על קנאה וצרות עין בתוך הקהילה עצמה), בהתחשב בזה שאפילו הזוגיות הסטרייטית המסורתית קיבלה גם ככה הרבה מכות כואבות במאה ה-20 וכבר לא כל כך יכולה לראות את עצמה כמובנת מאליה (מתירנות מינית גלויה, גירושין לרוב, פמיניזם*, ...) (*ואני כמובן בעד! *מוריד כאפה לזוגיות הסטרייטית המסורתית*
), ובהתחשב בזה שההסטוריה של העולם הקווירי המודרני - כאורח חיים גלוי ולא כטאבו - קיימת פחות מ-35 שנה, אפשר לסכם שהמצב הוא לא קל אבל אנחנו עדיין מפלסים את הדרך ומתבגרים, לטוב ולרע. (אוקיי אז הפסקה הזאת כן אפולוגטית)
והערת אגב, האורך של הקשר זה לא כל מה שקובע את איכותו או את ההצדקה לקיום שלו!
[והערת אגב אגב - גם הגודל של התגובה לא, להיפך]
אוקיי יותר אני לא כותב תגובות כאלה ארוכות!
(לטובת כולנו
)
גם לך מגיע
חינם! לפרטים, שאלו את נציגי השירות שלנו.
 
התגובות שלך בדיונים כאלה...

הן פשוט תגובות שאני ממש ממש נהנית לקרוא ולחשוב עליהן תוך כדי... אתה מעביר את מה שאתה אומר כל כך טוב, כאילו כתבת על זה עבודה... ווו.... בקיצור אני מנסה להגיד שהתגובות שלך הן סבבה פיסטוקים
או משהו.
 
...פיסטוקים... |הומרסימפסון|

נו די, תמשיכי, נו די
[וסווייד אכן רולזים
]
גם אני שמעתי שפלסיבו אמורים להופיע בארץ ב-1 באוקטובר!
אם תהיה חתימת אמת יושמעו צפירות עולות ויורדות!
 

resputin

New member
(דורי, תעשה לי ילד~!~)

תגובה ארוכה ארוכה, אבל עם ים של דברים נכונים, גאון הבחור, גאון.
 

Pixy led

New member
תבנית הזוגיות.

התשובות לשאלות שהצגת: מדוע מעדיפים/ות רב האנשים והנשים מונוגמיה, מדוע קשר זוגי "צריך" להמשך תקופה כזאת או אחרת, האם כדאי לקרוא תיגר על תבנית הזוגיות ההטרוסקסואלית וכו', הן רבות, מגוונות ובעיקר שנויות במחלוקת. הטעון הביולוגי אל מול החברתי, האבולוציוני אל מול הנפשי וכו', יוצרים רשת סבוכה אשר ללא ספק לא נפרוש בדיון על-גבי הפורום הזה. הצגת את המצב ה"הפוך", לכאורה: מה היה אם הייתי שואלת מדוע הקהילה ההטרוסקסואלית מושכת קשרים זוגיים מעבר לכל יכולת. אך בשאלה המקורית שלי, מלכתחילה, לא היתה ביקורת על משך חיי-הזוגיות ההומוסקסואלית או ההטרוסקסואלית. היתה זו שאלה אובייקטיבית לחלוטין. הנקודה אליה אני שואפת בדבריי, בכל אופן, היא - בהתמקד דווקא במאפיין של אורך הקשר, מדוע מאופיינת הקהילה ההומוסקסואלית בקשרים קצרים יותר? אין בכוונתי להעלות בנושא את כל מאפייני הזוגיות וסיבותיהם, אלא רק את השאלה המסוימת הזאת. תשובתך כי העולם ההומוסקסואלי הוא "עולם חפשי" רק בשלושים וחמש השנים האחרונות, ולכן עדיין נתקל בקשיים, נראית לי כחלק מן התשובה, אכן. תודה רבה לך על ההתייחסות ועל ברכת ה"ברוכה הבאה", נהניתי לקרוא את תשובתך. פיקסי לד.
 
אבל.... ../images/Emo12.gif

קודם כל תודה על התגובה!
אבל... דווקא להגיד שהמאבק ההומולסבי הגלוי הוא בן פחות מ-35 שנה ולכן "עדיין נתקל בקשיים" זה בדיוק לנקוט עמדה ערכית ומתנצלת ולהגיד שלו רק היינו קצת יותר יותר בשלים כל זה לא היה קורה, כלומר להודות בזה שהקשרים היותר ארוכים הם נקודת ההשוואה, לא?
ובכל מקרה, מותר שתהיה גם לך דעה אישית בנושא
אם נשתדל לנסח כל דבר בצורה שלא נוקטת עמדה לכאן או לכאן יצאו לנו טקסטים מאד מאד מסורבלים! Trust me!
(אני מוסיף עוד תגובה למטה...)
ביי ביי
 

Pixy led

New member
ובכן,

השאלה, מטבעה, היא השוואתית, אך היא אינה ביקורתית. לי עצמי אין דעה באשר להאם מערכות-יחסים אמורות להיות ארוכות או קצרות, ולכן אני לא מסווגת מערכת-יחסים ארוכה או קצרה לנכונה או בלתי-נכונה. משך המאבק ההומולסבי הגלוי הקצר כמשפיע על משך מערכות-יחסים הומולסביות הוא לא נקיטת עמדה ערכית, אלא נסיון להסבר. איני רואה התנצלות בהסבר הזה, ואני לא מערבת את רגשותיי בנושא, כך שההסבר הוא אובייקטיבי לחלוטין. אני מתנצלת, אך אין לי עמדה באשר ל"איך אמורים הדברים להיות", אני מתעניינת רק בנושא בצורתו האובייקטיבית. מקווה שהבהרתי את עצמי כראוי, פיקסי לד.
 
כמה הצעות לתשובות....

קודם כל אינני בטוח כלל אם הנחת היסוד היא נכונה, אבל זה דבר שיחסית קל לבדוק, במידה והוא נכון אני יכול להציע כמה תשובות (חלקן ניתנות לבדיקה). ייתכן כי גם כמה מהתשובות הן נכונות הרי הן אינן סותרות זו את זו וגם הקהילה ההומו-לסבית אינה קהילה הומוגנית. הקהילה ההומו-לסבית באופן ממוצע היא קהילה ליברלית יותר, ולכן פחות משמרת ערכים של "משפחה" וזוגיות נצחית. ניתן לנסות לבדוק האם בקרב אנשים בעלי עמדות ליברליות הסטטיסטיקה דומה. מכיוון שזוגות הומוסקסואלים רבים אינם מביאים ילדים לעולם, בין אם זה כי החברה מונעת מהם זכויות שוות בכל הקשור לכך ובין אם פשוט כי מדובר בפרקטיקה קצת פחות זמינה מאשר אצל הטרוסקסואלים. לזוגות הומוסקסואלים רבים אין את עניין הילדים כדבק. אני מכיר זוגות הטרוסקסואלים רבים שהסיבה היחידה שהם נשארים ביחד היא בשביל הילדים. ניתן לנסות לבדוק האם בקרב אנשים שבחרו שלא להביא ילדים לעולם הסטטיסטיקה דומה. מכיוון שזוגיות הטרוסקסואלית פעמים רבות מבוססת על תפקידים מגדריים, היא בהכרח גם פעמים רבות כובלת. אישה בזוגיות פטריאכלית שאיננה מרוצה מהזוגיות תתקשה להיפרד מבן-זוגה לחיים מהסיבה הפשוטה שבלעדיו ייתכן שתרעב ללחם פשוט כי החברה הפטריאכלית שלנו לימדה אותה שבתור אישה היא מחויבת להיות אימא ורעיה טובה ותו לא והמשך החיים שלה, כולל הזוגיות שלה, השאירו אותה בתוך הכבלים הללו. גם כאן ניתן לבדוק את הסטטיסטיקה עבור תאים משפחתיים הבנויים מנשים משכילות (אם כי עדיין יש בעיה, השכלה לא בהכרח מעידה על שחרור מכבלי המגדר, במיוחד כל עוד החברה שלנו פטריאכלית כל כך). מכיוון שהקהילה ההומו-לסבית היא קהילה משכילה יותר התפישה כלפי אהבה וזוגיות היא מורכבת יותר ולעיתים קשה יותר למימוש. מכיוון שהחברה מקשה על זוגיות הומוסקסואלית בכל כך הרבה בעיות שזוגות הטרוסקסואלים אינם צריכים להתמודד איתן באופן סטטיסטי הדבר מגדיל את כמות הפרידות בקרב קשרים חד-מיניים. אני יכול להמשיך ולהציע עוד עשרות תזות הנובעות מהמבנה החברתי הקיים לגבי מדוע זה קורה. תשאלי מדוע לא להניח שאהבה הומוסקסואלית היא פחות טהורה וקיימת מאהבה הטרוסקסואלית? א. מדובר בהנחה שאין לה שום סיבה הגיונית, או שהסיבות שהיא מתבססת עליהן תלויות במבנה החברתי המגדרי הנוכחי של החברה שלנו - ככה ששוב מדובר בהנחה חסרת חשיבות. ב. מההיכרות שלי עם לא מעט קשרים חד-מיניים ראיתי כמות עצומה כזו של רגשות שמעולם לא נתקלתי בגדולה ממנה בקשרים דו-מיניים. ג. גם אם ההנחה הזו נכונה (דבר שניתן להגיד באופן די ברור שהוא אבסורד), היא חסרת משמעות בעיני כלפי המאבק החברתי-פוליטי לזכויות גייז ואפילו חסרת חשיבות כלפי שיקולים אישיים בנוגע למיניות שלי (או של כל אחד אחר לצורך העניין) לכן אינני רואה טעם (מלבד סקרנות טהורה) לדון בה.
 
אוקיי... אז עוד מספר הגיגים... ../images/Emo9.gif

היי לך! קודם כל רציתי לציין שאלה היו ניסוחים הרבה יותר ממוקדים מאיך שניסיתי להגיד בעצמי
ובינתיים חשבתי על עוד כמה נקודות: א) דבר ראשון, נדמה לי ששכחנו להתייחס לזה שכדי לשמור על זוגיות צריך לרוב זוג, בזמן שכדי לנתק קשר מספיק בדרך כלל 1! כך שכל ההצגה של הקהילה כליברלית נאורה ומתקדמת, כזאת שבה זוגות נפגשים "במטרה" לקיים מערכות יחסים פתוחות, כזאת שבה התרחיש הסביר הוא ששני בני הזוג מחליטים החלטה משותפת על אורכו הרצוי של קשר ובסיומו לוחצים ידיים בחיוך ומאחלים זה לזה הצלחה והנאה בקשר הבא וכולי, היא, איך לומר, נאיבית משהו... לא שזה לא יכול לקרות, אבל נדמה לי שרוב הקשרים מתנתקים באופן כזה שלפחות אחד הצדדים לא ממש היה מזדרז לספר לעולם כמה שהצד השני הוא נאור וליברלי.
ב) דבר שני, הייתי מסתייג מההצגה של הקהילה בתור ליברלית (אולי "מצפה מהחברה סביבה להיות ליברלית"?), משכילה (?), בעלת תפיסה מורכבת של זוגיות (בדמות המשפט האלמותי "אני זורם..."??), כזו שלא מקדשת ערכים אנכרוניסטיים (בניגוד לאיזה ערכים שהיא כן מקדשת?
) - ואני מתאפק לא להוסיף גם "בניגוד לצ'חצ'חים של ההטרואיסטים..."
- בקיצור, לא שאני אומר ששנאה עצמית צריכה להיות ערך עליון, אבל גם אין הצדקה להתנשא מעל שאר ההולכים על שתיים. ג) דבר שלישי, שנדמה לי שקיים הרבה יותר בקהילה מאשר בחוץ - ושוב מדובר בהכללה, אני כבר מסתייג - הוא השימוש השגור כל כך במילים אמורפיות ולא מחייבות, בסגנון "לזרום" או "קשר", כאילו שלחפש חבר או בנזוג לחיים זה כבר לא מספיק קול. כלומר הרבה קשרים נידונים מראש לאי מחויבות, מבחינת הגישה של מי שמעורב בהם (או אחד מהם
) - כן שהסיכוי שיצמח מזה משהו נצחי הוא, נגיד, לא ממש גבוה. ד) דבר אחרון, שקשור לסעיף הקודם, הוא שהחיבוק שהקהילה מציעה למי ש"מצטרף לשורותיה" הוא לפעמים חיבוק דוב, מהבחינה שתוך כדי המעבר מהסביבה ה"עוינת" (החיים של חוסר קבלה בין הסטרייטים) לסביבה ה"מוגנת" והמצומצמת (של הקהילה) קל מאד למצוא את עצמך מאמץ בבת אחת או בהדרגה כל מיני דפוסי התנהגות ואורח חיים, שמעודדים טשטוש של הזהות האישית של הבנאדם (וזה כמובן דבר שקורה בכל מסגרת שמצטרפים אליה, אבל כל שכן במסגרת שיש לה סוג של מונופול). כלומר עצם הקיום של הקהילה כקהילה מהווה במידה רבה מכבש שמאיים כל הזמן לדרוס את היסוד האינדיבידואלי באנשים, על מזבח ה"שייכות" לקהילה - וזה יכול לכלול השרשת תפיסות לגבי זוגיות, פרידות, אורך "נורמלי" של קשרים, עניינים שקשורים לקשרים מזדמנים, אידאל היופי וכולי וכולי - גם אם הבנאדם מגיע עם דיעה ניטרלית או מנוגדת (שלא לדבר על תפיסות לגבי אופנה, לבוש, לוק - ומספיק היה להציץ באנשים שבאו לתיאטרון בפעם אחרונה כשלבערך רבע מהם יש אותה חולצה!
) בלה.. אני תיכף ארדם על המחשב
אז בוקר טוף ושבת שלום!
האגודה למען ה
קובעת:
זה בעע,
זה וואו!
עד לסגירת הגיליון טרם נתקבלה תגובה של האגודה למען ה
 

Pixy led

New member
The Ancient Mariner,

בתור התחלה, הרשה לי להודות לך על ההתייחסות הרצינית לשאלתי. הסיבות שהצגת נראות לי סבירות בהחלט, למעט אחת מהן: "מכיוון שהקהילה ההומו-לסבית היא קהילה משכילה יותר התפישה כלפי אהבה וזוגיות היא מורכבת יותר ולעיתים קשה יותר למימוש." הסיבות שממנה הסתייגתי מן הפסקה הזו, הן: א. אין הוכחה כי קיימים/ות יותר משכילים/ות הומוסקסואלים/לסביות מאשר הטרוסקסואלים/ות. מדובר בהנחה בלתי-מבוססת, אשר מקומה לא מוצא אותה בחברה שוויונית. ב. תפישת האהבה והזוגיות אינה, בהכרח, מושפעת מן ההשכלה. למרות שאני מסתייגת מכך, אתן דוגמה אישית: אני בת שש-עשרה, וחסרת השכלה על-תיכונית (עולה לכיתה י"א). למרות זאת, אני רואה את תפישת האהבה והזוגיות שלי כעמוקה, מעניינת ולא נופלת משל אדם/בת-אדם אחר/ת, שעשוי/ה להיות משכיל/ה. כמובן שתפישת הזוגיות שלי אינה נושא הויכוח, ולכן לא אפרוש אותה במעמד זה. תחום זה תלוי מאד באינטלגנציה ובאינטלגנציה רגשית, אשר מתפתחות לא בהכרח באמצעות אוניברסיטאות ו/או מכללות. באשר לחלק השני של תגובתך, החל מן השאלה: "תשאלי מדוע לא להניח שאהבה הומוסקסואלית היא פחות טהורה וקיימת מאהבה הטרוסקסואלית?" אני מניחה שאכן, יהיו כאלה שיסיקו כי אהבה הומוסקסואלית נופלת מן האהבה ההטרוסקסואלית, אך אני לא מסכימה עם ההנחה הזו. אני לא חושבת שיש קשר בין מין האוהבים/ות לבין עצמת אהבתם/ן. לעומת זאת, נדמה לי אתה כמסתייג, באמרך: "מההיכרות שלי עם לא מעט קשרים חד-מיניים ראיתי כמות עצומה כזו של רגשות שמעולם לא נתקלתי בגדולה ממנה בקשרים דו-מיניים." האם אתה מניח כי אהבה הומוסקסואלית היא עמוקה מאהבה הטרוסקסואלית? האם יש, בעצם, בסיס להשוואת רגש, באופן כללי? האם יש מדד לרגש? אסיים בהצהרה כי, לפי דעתי, אחת הסיבות המוצלחות ביותר לדון בנושא היא סקרנות טהורה. שלך, פיקסי לד.
 
מצטער על התגובה המאוחרת...

בכל אופן, אנחנו מסכימים לחלוטין, אז אני רק אבהיר למה התכוונתי. מכיוון שהחברה שלנו היא הומופובית, התהליך של יציאה מהארון דורש מהאדם רמה גבוהה יותר של אינטילגנציה רגשית. ולכן תפיסה מורכבת יותר של זוגיות - לכך התכוונתי. וכמובן שאינני בא להגיד כי לא ניתן למצוא אהבה הטרוסקסואלית מאוד עמוקה וחזקה רגשית - אלא שמשחקי המגדר החברתיים שלנו, בגלל היותנו חיים בחברה בעלת כל כך הרבה התניות חברתיות, קיימים פחות בזוגות חד-מיניים ולכן פחות מטילים את צילם על חוויה רגשית "טהורה". מקווה שאת מבינה למה אני מתכוון.
 

Pixy led

New member
תודה רבה לך על התגובה.

שמחתי להשתתף בדיון עם כולכם/ן. *חיוך*
 
למעלה