יש לי שאלה....

[Plastic Fantastic]

יש לי שאלה....

מה לדעת כל אחד מכם קורה בשניה שבן אדם מת ואחרי זה.....?

 

[Plastic Fantastic]

אז ככה:

אני חושב שלכל בן אדם בעולם יש מציאות משלו שרק הוא מבין אותה ונמצא בה... לדוגמא: כשאני מסתכל על דשה אני רואה שהוא ירוק במציאות שלי.... עכשיו במציאות של מישהו אחר כשהוא מסתכל על הדשה אז הדשה יכול להיות אדום... כי זאת המציאות שלו... וחזרה לנושא... לדעתי כשמישהו מת למשל אני... אז באותה שניה שאני מת אני מתעורר במיטה שלי וחושב שזה היה חלום רע... אבל בעצם זה לא.... במציאות של כל האנשים סביבי אני מת אבל במציאות שלי אני ממשיך לחיות והכל טוב ויפה.... וככה אצל כל בן אדם.... כמו כן אני חושב שכולנו חיים ללא סוף במציאות שלנו.... ואני מבקש שתגיבו

 

[קסם השמש]

זה מעניין

נשמע כמו סרט שאני מכירה אצלי מאחר ואני מאמינה בגלגול נשמות ואני מאמינה (וזה בפשטנות נוראית כי אין כל כל הרבה מקום לכל הפילוסופיה שלי) שברגע שהנשמה ניתקת מהגוף היא ממשיכה הלאה או לגוף אחר או מקבלת על עצמה את הזכות להוות נשמה שומרת למישהו או סיימה את הרצף והיא מצטרפת למקור כל האנרגיה והידע זה בשתי מילים מה שאני מאמינה (ויש לי כל מיני "הוכחות" לעניין)

 

[Sam Anand Nityo]

לגבי המוות והחוויה שאחרי...

זה די חיבור בין כמה תיאוריות, לקוחות מספרים, סרטים, אנשים חכמים, ושלי במיוחד... אני חושב שברגע שבנאדם מת זה כאילו הסירו ממנו את קסדת ה"מציאות המדומה" שמעבירה לו ומחזיקה לו את חווית החיים והמציאות הפיזית. לנפש, שהיא חיבור בין הנשמה (התכנה) לבין הגוף (החומרה), והיא אוסף החוויות והאישיות שנבנתה ובנתה את חוויות החיים , לוקח פרק "זמן" לעכל את משמעות המציאות המוחלטת. (אני מקיף את הזמן במרכאות כי אין מושג זמן במציאות המוחלטת, לכן זה מה שנקרא "זמן חוויתי" או "זמן פסיכולוגי"). במציאות זו הנפש זוכרת ויכולה לראות את כל חזון החיים שלה, את המטרות ששמה לעצמה בחיים האלה, מה היא ידעה לפני שהגבילה את עצמה לגוף, ובמיוחד את המציאות האלוהית/ רוחנית שממנה נובעת הנשמה - "המקור", מה שנקרא. אבל הנפש עדיין מחזיקה בתפיסה מעט 'מוטעית' או 'מעוותת' לגבי התכלית של הכל, וזה מושפע מהנסיון שלה בחיים, החינוך, תפיסת עולמה. לכן, אם הנפש "פיספסה" תכלית כזו או אחרת בחייה, היא עלולה להפוך את חווית החרטה לחוויה של עינוש-עצמי. חשוב להזכיר, שללא גוף המגביל את הרוח, לנשמה אין מגבלות ביצירת מציאות , וחווית העונש (מתפרשת במושגי האדם כ"גיהנום") הופכת לגיהנום, ואורך החוויה (מכיוון שאין זמן) לוקח עד כמה זמן שלוקח לנפש ההולכת ומתפרקת (לנפש אין קיום אמיתי במישור הרוחני) "לכפר" על הפיספוסים, או לתפוס שבעצם הגיהנום הוא אשליה נוספת שיצרה לעצמה... ייתכן והנפש תבחר אז ליצור, מתוך הרגשת ההזדככות ו"ריצוי העונש" , את חווית ה"גן עדן"... עד ששוב תמצה ותבין שגם זו אשליה... ואז תבחר לשהות זמן מה קרוב ל"מקור" ההוויה, או כחלק ממנה... או תבחר לחוות מחדש את החיים באותה מתכונת, או במתכונת שונה, בתפקיד אחר וכן הלאה, ואז חוזר הגלגל הנצחי על עצמו... זה בערך מה שאני יודע וחושב על הנושא... אשמח לפתח את הנושא הלאה, אם יש דרישה לכך, ויש עניין... שלכם, בחיים האלה ובכל השאר, סם.

 

[רז89]

יש תשובה חד משמעית לזה

ותוכל למצוא אתה בספר "מסע הנשמות" של ד"ר מייקל ניוטון ד"ר מייקל ניוטון הוא פסיכולוג שעוסק גם בהיפנוזה יום חד תוך כדי חזרה לזכרונות מגלגול קודם של מטופל ממש במקרה המטופל דיבר על מה שקורה בין גלגול לגלגול מאז הוא היפנט מאות אנשים והביא אותם למצב של תודעת על הם סיפרו מה קרה להם אחרי הגלגול האחרון שלהם ממש הכל לפרטי פרטים כולל איורים ותרשימים מדהים... זה הספר הראשון שלי בנושא הרוחניות והוא הביא אותי להירשם לקורס רייקי, ולסדרת ספרים שיחות עם אלוהים אני חייבת לד"ר ניוטון את התודה הענקית... ספר מומלץ ביותר!!!!

 

[קסם השמש]

רז יקר, שום דבר אינו חד../images/Emo70.gif משמעי../images/Emo6.gif

 

[רז89]

לדעתי כן... אני מאמינה בזה באמונה

שלמה

 

[seeyou]

מעבר בין העולמות?../images/Emo153.gif

עדיין אף אחד לא חזר משם יש רק ONE WAY TICKET מבחינת הבן אדם כבר לא קורה כלום-פשוט הוא לא קיים יותר1 הנשמה שלו? עוד לא ברור לי לפחות לשם מה יש לנו נשמה מי "נהנה" מהנשמה שלנו נותנים לנו "הזדמנות" לתקן? איך? הרי חוזרים (אם בכלל) בצורה שונה!

 

[שלפלף]

אז למה לפי דעתי קורה?

גם אני חשבתי על מה שאתה אמרת. הכל אפשרי. אבל אני אספר לך על אפשרות נוספת (מחקר קטן שלי). אז ככה: נכון יש אנשים שאתה אומר שלא מגיע להם גן עדן אבל בטח שלא מגיע להם גהנום? אז פשוט כל אחד עובר כמה גילגולי נשמות עד שהנשמה שלו נהיית טהורה. אבל אם באמת יש גן עדן? לא יודעת.