יש לי שאלה....

[דפנה 43]

יש לי שאלה....

בימים האחרונים אני עוקבת בעניין אחרי הדיונים הנערכים בפורום. נדמה לי שחלק גדול מהכותבים פה נמצאים במצב שבו החיים שלהם מתנהלים בצורה סבירה מלבד הבעיות בחלק של הזוגיות. האם גם אצלכם ,כמו שאצלי, הבעיות האלה הפכו להיות הדבר הכי מרכזי בחיים? האם גם אתם כמוני מתעוררים לעוד יום של מחשבות מדכאות וחסרות תועלת,ממשיכים את הפעילות היומ-יומים רק כי אין ברירה ומחכים כבר שיגיע הלילה ויהיה אפשר להסיר את המסכות? אייך הזוגיות או מחסורה הפכה להיות דבר כל כך מהותי בחיים...?למה דוקא זוגיות פגומה לוקחת מאתנו את כל שמחת החיים וההנאה? אולי אצל משהו מכם תהיה לכך תשובה?

 

[seeyou]

למה שיהיה שונה?../images/Emo24.gif

הרי כולנו מאותו מקור....פחות או יותר אותה "תוכנה" מרכיבה אותנו...עם הפדלים קטנים... זה נכון יש לנו בכול תקופות החיים הרבה מסכות! ואנו אמורים לשחק לפי "נורמות חברתיות",! זה כמו בריקוד...אם מנגנים טנגו,ומתחשק לך לרקוד רומבה,מה תעשי? The wise adapt themselves to circumstances, as water molds itself to the pitcher. "...מתעוררים לעוד יום של מחשבות מדכאות וחסרות תועלת..."?????. זה עיניין אישי!! וניתן לשלוט על זה .... האושר בא מבפנים...זה לא משום גורם חיצוני.... זה מה שאנו מפרשים על מעשה שלו... ..,"למה דוקא זוגיות פגומה לוקחת מאתנו את כל שמחת החיים וההנאה?" בגלל עקשנות שלנו לשנות את בן-בת זוג על פי רצונינו... אנחנו עוד לא למדנו מה זה זוגיות-כול אחד מפרש כרצונו... אני חושב שצריכים ללמד בצורה רצינית את הילדים עוד בבית הסםר!

 

[שבר או משבר]

ככה אנחנו בנויים- "זכר ונקבה ברא

אותם", בראשית פרק א´. הזוגיות היא חלק מאד מהותי מאיתנו. יהיו כאלה שיתווכחו איתי ויהיו כאלה שיסכימו אבל לדעתי אנחנו בנויים ככה שאנחנו זקוקים למישהו שישלים אותנו, שיהיה בשבילנו כל הזמן, שיתן לנו אישור לכך שאנחנו בסדר ואנחנו אהובים ומקובלים. זה מתחיל מרגע שנולדנו ואנחנו צריכים את האהבה והחום של אמא ונמשך ככה עד יומנו האחרון. לכן כשהזוגיות בסדר, אנחנו פנויים לעסוק בכל הדברים שמסביב. אבל אם בן הזוג, שדעתו והקבלה שלו חשובה לנו מאד כי אנחנו אוהבות אותו או מעריכות אותו או תלויות בו, לא עונה על הצרכים הבסיסייים שלנו, זה מטריד ופוגע בתפקוד. אני חושבת שזה טבע האדם וקשה מאד להילחם בזה. זה מדכא שבן הזוג לא מפרגן, לא מעניק, מזניח וכו´. קשה להתמודד עם הדיכאון הזה והמלחמה בזה היא קשה.

 

[system 1]

"זכר ונקבה ברא אותם"

נבראו "שווים" - במלא מובן המילה שני חצאים של שלם או שני שלמים שהם אחד ולאחר מכן נכתב בפעם נוספת שנבראה "אישה" - כי לא טוב היות האדם לבדו נבראה מצלעו של איש "כי מאיש לוקחה" אז פה הבעיה הזוגיות, שרואים לא שלמה, אולי כי לא שני ה "שווים" נפגשו ויצרו את הזוגיות ואולי כל זה דימיון וצריך כל הזמן להשקיע אנרגיה, כי בעולם החומר "האנטרופיה" (מדד לאי סדר) שולטת ורוצה לפרק את הסדר ...

 

[noati]

גם למסתכל מהצד מותר.....?../images/Emo13.gif

אין לי תשובה אבל... גם אני עוקבת אחרי הדיונים כאן בענין כבר כמה שבועות ותוהה האם להעלות את המשבר שלנו,בעצם שלי, (כי כמו שנאמר כנראה בשלב מסויים אחרי שנים של ביחד קורה משהו לזוגיות)האם אוכל לקבל עיצה או איזוהי שהיא הארה...מכל הביקורים שלי כאן אני לפחות מבינה שאינני לבד ובנראה רבים מאיתנו נמצאים במצב דומה פחות או יותר , אם כי זה לא ממש מנחם. אני חושבת שזוגיות טובה, אהבה של אחד לשני מזינה ולכן כשהיא פגומה הרבה דברים נפגמים איתה במיוחד כשהפתרון הוא לא!! לקום וללכת.

 

[מה זאת אהבה]

אני מתעוררת כל בוקר............../images/Emo140.gif

אני מתעוררת כל בוקר חושבת חיובי עם רצון עז שיהיה זה היום הכי מוצלח. לרוב זה מצליח לי ואני מסמנת לי

ענק ויש ימים שבן זוגי מצליח להכשיל אותי אני כועסת וככה אובד לי יום ללא הצלחות

כשימים כאלה מתרבים,אני שוב מתחילה להרהר ולחלום על הזוגיות שאני מייחלת לה

היום הילדים כבר גדולים והרבה מטרות כבר הושגו לכן הבעיות בזוגיות הפכו לדבר מרכזי בחיי 26 שנים של ביחד

עברנו כל כך הרבה ובנינו קן לתפארת נשאר לי להגיע להרמוניה בזוגיות השקעתי בה מהיום הראשון,אף פעם לא זילזלתי,לא הזנחתי,לא ויתרתי ההגיון אומר לי שאני חייבת לנציח אבל רק השבוע רציתי לקום וללכת

מעליבה אותי העובדה שעדיין מתווכחים,לא מסכימים וכל כך לא נעים לי מהילדים אוףףף אין לי כוח כברררררררר

 

[yosi43210]

כל כך מזדהה איתך

מוזר, לא? הרי אני גבר, אמור להרגיש כמו בעלך, לא כמוך, לא? אבל עובדה - אני יכול לספר כל מה שאת מספרת (פרט לזה שאני ביחד רק 23 שנה, לא 26 כמוך). גם אני כמוך מכיר את העליות והירידות... ומכיוון שאני היום נמצא בתקופה של רגיעה יחסית (זה לא אומר שהכל בסדר!), האם תרשי לי לנחם אותך? אז ככה. גם אני כמוך לא הפסקתי לחלום על הרמוניה בזוגיות. גם אני כמוך "השקעתי בה מהיום הראשון,אף פעם לא זילזלתי,לא הזנחתי,לא ויתרתי..." אבל... אני מתחיל להבין שכל השנים הללו פשוט "טחנתי מים". אני עסוק היום בקריאת ספרה של הריאט לרנר "ריקוד הכעס" ומתחיל להבין כמה מהטעויות שלי. הריאט מדברת על מושג שנקרא de-selfing ("ביטול-עצמי"?). זה קיים הרבה אצל נשים (אם כי עובדה שזה קיים גם אצלי - אז מה זה עושה אותי? "גבר נשי"

) בת-הזוג שמבטלת את עצמה בפני בן-זוגה גורמת לו להרגיש "הרמוניה". זה נהדר, אבל יש רק בעייה אחת קטנה: היא לא מרגיש הרמוניה (מזכיר לך את עצמך?) במקום זה היא מרגישה (וצוברת) כעס. הריאט מדברת על כך שהפתרון האמיתי נמצא בשיווי משקל בין האינדיבידואליזם של כל אחד מבני הזוג לבין "האיחוד ההרמוני". שיווי המשקל הזה הוא לא דבר סטטי. ובזמנים ובמצבים שונים, אחד מבני הזוג נמצא "למעלה" בעוד האחר/ת נמצא/ת "למטה". היא מדברת על כך ששורש הבעייה הוא בביזבוז נוראי של האנרגיה שלך "לשנות את בן-הזוג". אי אפשר לשנות את בן-הזוג. לעומת זאת, את יכולה להשקיע בעצמך. לשנות איך את מרגישה וכו´ וכו´... (נשמע מוכר, נכון? רוב המגיבים בפורום הזה כותבים בסיגנון הנ"ל. נראה שהם קראו את אותם הספרים). לא אלאה אותך במילים מתורגמות. הכל נמצא בספר (מופיע כעת רשמית ברשימת הקישורים). כל מה שנותר לי זה לתת לך

ולקוות שתחזיקי מעמד. יוסי

 

[מה זאת אהבה]

יוסי זה לא מנחם אותי מצטערת../images/Emo24.gif

ינחם אותי רק דבר אחד אם יכנס מישהי/מישהו לפורום הזה ויספר לי/לנו על הזוגיות הנפלאה שיש לו שיאיר את עיניי,שיגלה לי את הסוד הכמוס,את הנוסחה לפיצוח החידה הקשה הזו שקוראים לה זוגיות.קיבלתי הרבה דברים,הורדתי ציפיות,הבנתי שאותו דבר לא נהיה אף פעם,אבל על הגרעין הבסיסי של קשר יציב,מכובד,הגיוני,חופשי לא מוכנה בשום אופן לוותר.אני לא יכולה לוותר.זה לוותר על הנשמה שלי

אתמול בשעות המאוחרות לפני שהגבתי לדפנה,נכנסתי לאתר...ישנם 17 עמודים שמספרים על תוכן הספר.קראתי ולא כל כך התחברתי.כותבת היא על שני סוגים של נשים האחת שהיא ליידי שלא מבטאת את כעסה...עד שיום אחד הכל מתפרץ...לא,זו לא אני...והשניה שכועסת ונחשבת לכעסנית בחברה וגם זו לא אני.שנים שאלתי את עצמי מי אני

עד שקראתי את הספר "אישיות והישרדות" של אל סיברט בתקופת הייעוץ הזוגי שעברנו.נדהמתי,שמחתי,כל כך שמחתי לקרוא את הספר ולדעת שאני לא "חיזר " בעולם הזה ושיש עוד כמוני. אני לא מרגישה ש"טחנתי מים" בכלל לא.אני יודעת שעצרתי הרבה "שדים" שלא ישטלתו על חיינו,הבהרתי את עמדתי במשך השנים.אני נמצאת במקום מאוד ברור. כל קושיה טופלה היטב,לא פסחתי,לא התעצלתי. ישנם אנשים נפלאים ומוצלחים שבילדות סבלו מביקורת,התמרמרות של ההורים,חוסר פירגון,חוסר באהבה ללא תנאי ולהשלים את החסרים האלו בזוגיות זה כל כך קשה. אתה שואל אם אתה נחשב "גבר נשי" בגלל "ביטול עצמי" ואני שואלת האם בגלל שאני מבינה בכל התחומים ויש לי דעה בכל דבר הופך אותי ל"אישה גברית".הכל שטויות,העיקר להיות מחוברים לעצמינו,לחיות את ההווה,את הרגע,לא לתת לחיים לברוח לנו,להתייחס בכבוד ברצינות לזוגיות,להורות ולילדים.היום אנחנו כאן בריאים ושלמים ועוד רגע אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיהאבל לא שומעים אותי ואחר כך מצטערים....למה

...למה

(אתם שומעים את הזעקה שלי)לא כסף,לא מעמד,לא חומר יביא לנו את האושר הפנימי(בשום אופן לא מזלזלת). אהבה,סבלנות ,שלווה,קבלה,פירגון,עידוד,כבוד הדדי,חופש ועוד חופש

אני לא מרגישה שאני רוצה לשנות אותו. אני רוצה את החופש שלי,אני רוצה שיהנה מן ההווה שלא ישמר מדי את העבר, שלא יהיה מוטרד מדי מן העתיד,שהקרדיט שצברתי במשך השנים יעמוד לנגד עיניו כל פעם שהוא שופט אותי כן,שיכבד את ההישגים שלי מעומק נשמתו ויתן לזה ביטוי,שלא יתחרה בי,שלא ינסה אפילו לשלוט בי.כי בלי החופש והיצרתיות שלי אין לי קיום. אני מקווה שלא העמסתי מדי

קרא את הסיכום מן הספר(שלחתי קובץ gif יש להגדיל אותו)

 

[מה זאת אהבה]

אופססס שכחתי לצרף את הקובץ../images/Emo52.gif

 

[נורית41]

מצטערת אבל

קראתי את המאמר המצורף. בהתחלה זה נשמע מלהיב ומרגש. אח"כ קראתי את המאמר שוב. ואז לא יכולתי שלא לשאול "מה פה לא בסדר?" משהו לא נראה לי במאמר הזה אבל לא יכולתי לשים מיד את האצבע על זה. הנחתי את זה הצידה ואז פתאום קלטתי: האנשים שמתוארים במאמר הם אנשים מושלמים! יש דבר כזה? אנשים מושלמים? על מי אתם עובדים כאן? הצחקתם אותי.

 

[רגשניתמיד]

ממש בהתחלה פסקה ראשונה

כתוב: יש קבוצה קטנה של אנשים..... יש קבוצה קטנה, מיעוט שבמיעוט, שכמעט מושלמים, שורדים. לי נדמה שיש כאלה. חושבת שמכירה אחד באופן אישי. כמעט - מושלם. רק!! מההיבט של המאמר. לא בגבה קומתו ויפי תוארו, רק ביכולת האיזון המדהימה שלו.

 

[נורית41]

אמרת בעצמך את הכל

אני מצטטת מדברייך (ההדגשות שלי): נדמה שיש כאלה. חושבת שמכירה אחד באופן אישי. כמעט - מושלם לא תצליחו למכור לי סיפורים. במקרה הזה אני מאוד מסכימה עם אחותו של שקספיר שכותבת "האושר הוא קטן, יומיומי, נפרט לאגורות בודדות". אין דבר כזה "מושלם". לא בחיים, לא בטבע ולא בעולם הזה. על גברים ונשים כאחד נגזר לחיות עם רגעים יותר טובים ורגעים פחות טובים. מי שיודע להרגיש "מאושר" עם זה, יופי לו. מי שנכנס לדכאון מזה - מצטערת, לא יכולה לעזור כאן.

 

[רגשניתמיד]

ההסתייגויות שלי, אלה שהדגשת,

הן שלי ושלי בלבד. אני כמעט אף פעם, לא אגיד לך משהו באופן חד משמעי וחותך, לכן מסייגת מלכתחילה, כן, להדגיש שזה בעיניים הסובייקטיביות שלי. ואת אמרת: מי שיודע להרגיש "מאושר" עם זה, יופי לו. מי שנכנס לדכאון מזה - מצטערת, לא יכולה לעזור כאן. וזה בדיוק העניין - ה´מושלם´ שלי - ה´שורד´ במאמר - הוא זה שלא נכנס לדיכי כשקצת רע, מאושר? לא יודעת. אבל כן שיודע ל´התאזן´ בלי לעשות מזה סיפור. וזה כל ההבדל. מילת הפלא : איזון.

רגשנית מאמינה במזל מאזניים

 

[system 1]

"מה פה לא בסדר"

האנשים המושלמים הם "דו-קוטבים" אבל "לעבור מקוטב אחד לשני" לא מצויין "מה עובר עליהם" בפנים: בתוך הלב, בתוך הראש, רק מצויין התוצאה הסופית אליה הם מגיעים או שאותה הם מביאים - "שלמות" "השורדים" גם הם משקיעים אנרגיה לא מעטה רק שאין רואים אותה כלפי חוץ, "הפעלת כוחות נפש נגדיים\הפוכים מצריכה לפעמים יותר אנרגיה" אז אף אחד לא עובד על אף אחד סיכום המאמר (הנפלא הזה) אומר בפשטות לכולנו יש לנו את זה לאחד יותר תכונות כאלה ולשני אחרות טוב, אנו לא מושלמים אבל ניתן תמיד להתאמץ ולפתח חשוב הוא: אחד - להבין מה ניתן לעשות בכוחות הנפש (כפי שהמאמר מביא) והשני - להבין איפה אנו עומדים (מודעות פנימית) שלוש - רצון אמיתי ארבע - עבודה (לא קל אבל תוצאות אפשר להשיג)

 

[רגשניתמיד]

יש לי חדשות רעות בשבילך -

מי שיכול להאיר את עיניך מי שיש לו זוגיות נפלאה לא בא לבקר פה בפורום. זה פורום "זוגיות במשבר" זוכרת? ולא פורום "זוגיות מופלאה". וגם אם היה פורום לזוגיות מופלאה חותמת לך שהוא היה נשאר מיותם. אולי קצת אור. ישמח אותך לדעת שאני מכירה שלושה (3) זוגות כאלה. באחריות מלאה מודיעה לך שהזוגיות שלהם נפלאה. זה לא אומר שהם לא רבים אף פעם, שאין ויכוחים, שהם מסכימים על הכל, לא ולא. אבל הם תמיד יודעים לגשר לדבר לברר לתת מקום אחד לשני לפרק כעסים לפרגן לאהוב. נכון הם לא 25 שנים ביחד אבל אני מאמינה שמי שמצליח 10-15 שנים יש לו את הנוסחה הסודית כבר ביד (בלב) ורוב הסיכויים שהם כבר לא יכשלו.

 

[אחותו של שקספיר]

יש לי חדשות טובות

מהי זוגיות "נפלאה" ומהי זוגיות "במשבר" ומהי זוגיות "רגילה?" או "סבירה"? הכל הגדרות כל כך אישיות וסובייקטיביות. מהי הצלחה ומהו כישלון? ו"הערת העיניים" היא הרי כל כך אישית, ללמד מהי זוגיות "טובה" ? אבל זוהי הזוגיות שלי ולא של דפנה או שלך. אז מה יכול ניסיון החיים (שלי) לתת לאחר(ת). הנוסחאות הן הרי כל כך אישיות (זוגיות ) של כל זוג ותלויות בשני בני האדם שמרכיבים את הזוג הזה, ברקע שלהם, השתלשלות הזוגיות שלהם, הצמיחה והצרכים שלהם. אבל ה"שלהם" לא יכול לתת מירשם ל"של האחר". לא בטוחה שהצלחתי להסביר את מה שהתכוונתי. אגב, היות ואני מהרציונלים תמיד ולא הרגשניתמיד, י לא מאמינה לאמירות כמו"אימא שלי היא החברה הכי טובה שלי" או " מעולם לא רבתי עם בן זוגי על מאומה, אנחנו מסכימים על הכל ללא מילים" ועוד קלישאות .ולכן אני לא קונה את המונח "נישואים מופלאים"- למעט אצל זוג עיוורים(ריגשית ,שכלית וכו..לא חס וחלילה ראיה) שבוחרים לא לראות כלום. ואז ה"כל מעולה". אני גם חושבת, שהיות וזוג הוא מערכת יש דינמיות של תקופות , של סיטואציות, יש תנועתיות. והגדרה סטטית- בעצם ההגדרה אינה נכונה.

 

[רגשניתמיד]

אחות יקרה.הבהלת אותי. שאני אתווכח

איתך. אוףףף.... אבל אין ברירה כשצריך אז צריך... אני לא חושבת שדבר ממה שאת כתבת סותר באיזה שהוא אופן מה שאני אמרתי. בדרכך ההחלטית ולמודת הנסיון ניסחת אחרת והיטב את הדברים. אבל סתירה לא רואה. כן כתבתי זוגיות מופלאה והכנסתי לגרשיים כפולים - כי גם בעיני זו ראייה סובייקטיבית לגמרי. גם מצידי גם מצידם. אבל יודעת שיש להם (לזוגות ההם) משהו שאין אצלי, וגם לא אצל רוב הזוגות שחיים ברדיוס שלי, (ובסטטיסטיקות העגומות) ולא תמיד הרצון לשנות די בו. כי כמו שאמר מעוף צריך שניים לטנגו (וגם לואלס). מכירה מישהי שאומרת תמיד "בעלי נותן לי את כל החופש" כאילו נפלא, וואוו - ואני חשה שמתחת יש שם לא אושר גדול אלא זוגיות "רגילה - סבירה" השלמה עם המציאות אבל זו כמובן רק תחושתי. אין לאף אחד, בטח ובטח שלא לי, יכולת וכלים לראות ולהבין איך אנשים מרגישים בתוך הזוגיות שלהם. אבל דברים קטנים שנאמרים לפעמים בהקשר אחר מראים תמונה אחרת מזו שמוצגת ונראית כלפי חוץ. הנה, גם לא שלחתי את דפנה לקבל את הנוסחה מאף אחד, והרי יכולתי לבקש מ"זוג מופלא" אחד שיכנס ויכתוב. (מעוף כבר בא לבד - אבל הוא כאן כי הוא עבר משהו אחר פעם - נדמה לי). ואיפה כתבה הרגשנית דברים כמו: " אמירות כמו"אימא שלי היא החברה הכי טובה שלי" או " מעולם לא רבתי עם בן זוגי על מאומה, אנחנו מסכימים על הכל ללא מילים" ועוד קלישאות ". לא זכור לי.

רגשנית בקריז קטן

 

[אחותו של שקספיר]

רגשניתי

ממש לא אלייך כוונה התשובה. חלילה וחס. אלא לאמירות כלליות של אנשים, קלישאות, חיפוש אחרי קלישאות אחרות, וחיים בתוך קלישאות. השתרשרתי אלייך- כי התאים לי, לגמרי טכנית בגלל החדשות הרעות והטובות, משחק מילים ותו לא. אין סתירה,אגב בדברים. אותם נתונים-שתי נקודות מבט-אחת אולי רואה כוס חצי ריקה ואחרת חצי מלאה, אבל זו אותה כוס, ויש בה חצי מים וחצי אוויר. תלוי רק בנקודת המבט. אבל עכשיו, יש לי הערה אחרת , ושוב עניין של נקודת מבט. החברה שלנו, המאה ה-21, חברה מודרנית, לא משנה איך שנקרא לה, זו שמחפשת נורא את האושר הגדול . ועבור האושר הגדול מוכנה לשלם מחירים. זו שמפספסת לעיתים את האושר הקטן, " הרגיל-סביר" שנעלם במרדף אחרי האושר הגדול. לפני 80 שנה, סבתא שלי , לא חיפשה אושר גדול. היא חיפשה בן זוג הגון, נקי, אוהב ילדים , מסודר כלכלית, יציב, לא שותה, לא מרביץ... וכן הלאה (נניח, הסבתא התיאורטית שלי) היום- כל אלו לא מספקים איש/ה. מחפשים את ה"אושר" . אז אני באמת לא מאמינה ב"אושר גדול " לאורך זמן של חיים. ואם מישהו מאמין-אני רק חושבת שהוא עיוור לעצמו, וצרכיו(כמו שסבתא שלי הייתה-ובהקשר הזה היו הקלישאות.) האושר הוא קטן, יומיומי, נפרט לאגורות בודדות. את קוראת לזה"השלמה עם המציאות" ואני קוראת לזה חיים אמיתיים. את קוראת לזה "אין שם אושר גדול" ואני אומרת יש שם הרבה אושרים קטנים. הכל עניין של נקודת מבט. ובלי קריז בבקשה. השתרשר אלייך לא היה מיועד אל דברייך רק הכותרת. טעות שלי.

 

[maof]

אני יכול להאיר את עינך

גם אני מבקר כאן בפורום ......ולא בפורום "זוגיות מופלאה" את "הנוסחה הסודית" מפתחים שני אנשים שרוצים להיות יחד ולכן רגשני הכל תלוי ברצון של הנפשות שמעורבות ....... מעוף

 

[yosi43210]

חבל

חבל שקראת רק 17 עמודים (איפה יש אותם בכלל ONLINE? באתר של הריאט לרנר לא מצאתי כל כך הרבה חומר). חבל שאין לך עותק של הספר ביד. אם היית ממשיכה לקרוא, היית מגלה שהמחברת מתייחסת בדיוק למה שאת מתארת על עצמך למעלה. לצערי (ולא רק לדעתך), החלק בו היא מתארת רק שתי "טיפוסים" של נשים אינו מוצלח. אני האחרון שנותן אמון באמירות שמחלקות אנשים בעולם לשני סוגים בלבד. למעשה, אני מחלק את האנשים בעולם לשני סוגים של אנשים: אלו שמחלקים את האנשים בעולם לשני סוגים, ואלו שלא מחלקים את האנשים בעולם לשני סוגים...

קשה לי כאן לחזור באריכות (תוך כדי תירגום סימולטני) על תוכנו של הספר. אני רק יכול לומר לך באחריות שכשקראתי את הודעתך האחרונה: "אני לא מרגישה שאני רוצה לשנות אותו. אני רוצה את החופש שלי,אני רוצה שיהנה מן ההווה שלא ישמר מדי את העבר, שלא יהיה מוטרד מדי מן העתיד,שהקרדיט שצברתי במשך השנים יעמוד לנגד עיניו כל פעם שהוא שופט אותי כן,שיכבד את ההישגים שלי מעומק נשמתו ויתן לזה ביטוי,שלא יתחרה בי,שלא ינסה אפילו לשלוט בי.כי בלי החופש והיצרתיות שלי אין לי קיום" ראיתי אותך בתוך הספר. אני ממליץ את הספר הזה לא רק לנשים וגברים שרוצים להבין את עצמם, אלא גם לנשים וגברים שרוצים להבין את בן/בת הזוג שלהם. יוסי