אני חושב שהפרקטיקה חשובה
כי היא עוזרת לך להבין מה אתה רוצה ולא רוצה; אבל אני לא חושב שהיא הכרחית או מספיקה. אם גבר שוכב עם גבר ועם אישה אבל אומר "אני סטרייט", בחיים לא הייתי אומר לו "לא נכון, אתה בי", כי אני לא חושב שזה תנאי מספיק, ואם מישהי אומרת לי "אני ביסקסואלית" והיא עדיין בתולה, אני לא אומר לה "לא, את לא" כי אני לא חושב שזה תנאי הכרחי.
אני יודע שעבורי, לפרקטיקה היה תפקיד מאוד חשוב בעיצוב הזהות שלי, בלהבין מי אני ומה אני ואיך נוח לי לאפיין את עצמי. אני גם מבין למה מישהי כמו קרן מולאלי תגיד "אני נשואה לניק כבר 15 שנה, אז אני לא מגדירה את עצמי כביסקסואלית". אני לא חושב שכל מי שנשואה ומונוגמית לגבר מפסיקה להיות ביסקסואלית, אבל אני יכול להבין למה היא אומרת את זה.