יש לי שאלה.

חיה קרן

New member
יש לי שאלה.

מה שלומכם?

ככה, סתם, אמצע היום.
אם מישהו ישאל אתכם מה שלומכם ביום, באמת.
בלי לומר "תודה", או "הכל בסדר" או "ברוך השם" [אני נושם
]

מה שלןמכם באמת?
מה תענו למי שאין לכם מסננים מולו?

את מי תרצו לעדכן בכל מה שסיפרתם לנו כאן בשבוע האחרון, בכנות ובלי חשש משום תגובה שלילית?

נועה? מה קורה?
ננה'לה?איריס?
גולשים סמויים שחוששים לכתוב? [בטוח כאן. בחיי
]

פשוט...
ספרו לנו מה שלומכם.
 

robinebony

New member
היו ימים טובים יותר

תודה ששאלת.

אתמול יצאת מהבית בפעם הראשונה מיום ראשון. לא היה קל. הלכתי לחברה שלי לנסות להתמודד עם המוות של קורי. זה מאוד אישי בשביל שתינו. אני מרגישה כאילו משהו לא מסתדר לי עם זה, לא שוקע, וזה תקוע לי בבטן. אני בדיוק עכשיו כותבת על זה רשומה בבלוג שלי, אז אני מניחה שעוד כמה שעות יהיה אפשר לקרוא על כל זה שם.
חוץ מזה אני מנסה להתמודד גם עם החופש שאני נמצאת בו עכשיו, ושלרוב לא מסתדר איתי טוב. בינתיים שורדת. סיימתי הזמנות, מתכוונת לחפש מאמרים לעבודה נוספת (ואחרונה לשנה הזאת) שעליי לכתוב, וסובלת קשות מהחום של הקיץ הזה.
לפחות כבר יומיים שאין לי סיוטים, ככה שגם זה משהו.

בקיצור, זזה בין ייאוש לתקווה, עם המון חוסר יכולת להרגיש עצב ואבל, דבר שמשגע אותי. אבל רוצה להאמין שיהיה טוב.

ואם כבר מדברים, חיה, מה שלומך את?

נועה.
 

חיה קרן

New member
שאלתי וצללתי


אבל היי,
יש לי כורסת אמריקן קומפורט נוחה, כך ש"יאוש נעשה נוח"


הנה, עד שחזרתי השבוע שלך נגמר. קו-לו-לו!
 

Sigal H

New member
התשובה הכי שימושית

היא "מחייכת". בימים יפים במיוחד "כולי חיוך". ולפעמים, לפעמים כשקשה, אני רק "אוספת חיוכים".
אם פיזית אני מרגישה טוב - זהו "יום נהדר!". לא היו לי הרבה כאלה לאחרונה.

אני לא מתחבאת מאחורי מסכה שמחה ומדחיקה, אני באמת שמחה.
וכואבת גם, ומתוסכלת שאני לא מצליחה לעשות דברים, שהייתי אמורה להרגיש טוה וזה דווקא לא הולך. גם זה יש, וזה לא סותר.

נעים לקשור את התחושה קודם כל לחיוך. למשל במקום לכתוב בתזכורת הפלאפונית "נסיעה לבט"ל", אני רושמת "דרך צלחה". כל עשר דקות (נודניק ועוד אחד ועוד... אני מתחילה להתארגן שעה לפני) אני מברכת את עצמי ומחזקת. גם זו דרך לחייך


לא יודעת אם זה היה קשור לשאלות, המילים מגושמות לי והיזכרון סלקטיבי. אבל אני מרגישה שפה אפשר לדבר פוגית בלי לצאת טמבל, אז הנה לכם.

חופן חיוכים

סיגל
 

ריפנזל

New member
לקבוצה קטנה אני אענה בכנות,

שהיום לא משהו.. יותר תשוש כואב,
או שדווקא יום טוב,
או שהקרסוליים הורגים אותי ואני קצת מצברוחית, ו-אפשר חיבוק?
או שפסדר, היום פסדר.


לקבוצה בקרבה שניה שיודעים על המצב הכללי שלי אני אענה ש:

יש תקופה קצת קשה לאחרונה, אבל נראה לי שמתחיל להשתפר
או שהיום אני מרגישה נחמד, יש קצת יותר כוחות
ומה שלומכם?
וכשמאחלים לי בריאות ושארגיש טוב אני עונה - תודה, גם אתם!
 

חיה קרן

New member
לשורה האחרונה שלך

|בעיקר לאלו שמאחלים לי "שתעמדי על הרגלים" או כאלו|
 

פיפא 4

New member
הקדמת אותי..

שלומי לא טוב. ממש לא טוב
תקופה ארוכה שאני בהתדרדרות רצינית והכי גרוע שזה אשמתי.. עבדתי קשה מידי, יותר מידי שעות בעומס רק כדי להרגיש שאני לא חולה שהכל בסדר אצלי שאני כמו כולם. וכדי שסופסוף אני אני ארוויח משכורת טובה
ועכשיו אני פוחדת שעשיתי לעצמי נזק..
זה התחיל עם עייפות שלא יודעת שובע(מה שלא היה לי לפני)
והמשיך לכאבים עזים ברגליים, בברכיים בעגן ברמה שאני לא מצליחה ללכת יותר מ5 דקות וגם זה כאבים שלא היו לי לפני.
וזהו, אני אפילו לא יכולה לכתוב בלי שדמעות מציפות אותי.
אז זו התשובה האמיתית שלי אני על הפנים
 

Sigal H

New member


בדקת את הכאבים האלה? אם זה משהו חדש, אולי זה לא הפיברו' ואפשר לטפל בזה אחרת.

|טישו|
|עוד חיבוק|
 

פיפא 4

New member
תודה :) האמת שזה מרגיש כמו כאבים של פיברו

אז לא נראה לי שאני צריכה רופא, אני מרגישה שאני צריכה לנוח והרבה
 

חיה קרן

New member


קודם תנוחי.
אני לא חושבת שגרמת לעצמך נזק בילתי הפיך שמנוחה והתאמת אורח חיים נכון לא ישפרו,
אבל זה בדיוק זה- את חייבת להבין שהטיפול שלנו הוא בעיקר שתפיסה ובקבלה עצמית..


בנתיים- אנחנו פה.
לא צריך לחכות ולא צריך לשמור בבטן
 

bobi2525

New member
וזה גם בסדר לאמר סבבה....?

תאמת קרו הרבה דברים בשנה האחרונה

+רזיתי 30 קילו - וזה המשקל הרגיל שלי מהעבר. אז הפסקתי להיות שקופה[לדעתי אנשים שמנים הם שקופים עבור החברה.
וזה נעים לשמוע מחמאות ולא מחמאות: אל תרגי יותר את יותר מידי רזה.

+ התחלתי להשתמש בקנאביס רפואי ויש לי רק טוב לאמר על זה! רק שחבל שאני מעשת בבאנג [זה הכי חיסכוני בחומר] כשאני מורה ומחנכת בתיכון מזה 15 שנה. הפחד הכי גדול שלי שאיכשהו זה יגיע לאיזה תיכוניסט שלא באתי לו טוב באיזה שיעור.
וחשוב יותר מזה - יש לי שני ילדים קטנים. וכמה שאני מנסה ומשתדלת איך שהוא יוצא הם יודעים, מרגישים ו....מריחים. ולא מרשים לי לנשק אותם כי יש לי ריח של אש בפה.
מגיע לי בתור חולה לקבל תרופה! אמיתית! כדור/זריקה. ולא לעשן באנג.- מקווה שזה יקרה בקרוב.

אני מאמינה ששניהם נותנים לי בהחלט פוש של אנרגיות שלא היו הרבה זמן.
 

Sigal H

New member
הכי בסדר שיש!

כל הכבוד על המשקל, זה כל כך לא מובן מאליו


ובאשר לקנביס, דיברת על זה עם הרופא? אולי אפשר לקחת אותו בדרך אחרת שפחות תפריע...

חיוכים לך
 

bobi2525

New member
ניסיתי שמן

וניסיתי עוגיות
שניהם דוחים דוחים.
חשבתי להכין עוגיות בריאות - גרנולה
אבל מפחדת שזה יגמור לי את הכמות.
 
למעלה