תשובה לשאלה בענין נסיעת רבינו
כפי שציינו כאן, יסוד אמונתנו בצדיקים הוא שכל מעשיהם אינם מנוגדים להלכה ולאמת, ואם אנחנו לא מבינים - הבעיה היא איתנו. אמנם, גם על פי ההלכה הפשוטה מי שעולה לא"י ואשתו מסרבת הוא יכול להתגרש ממנה בלי לתת את כתובתה, וזאת משום המעלה העצומה של ישוב א"י [שו"ע אבן העזר סימן ע"ה ד´]. אמנם במקרה של רבינו היה מדובר בנסיעה רגילה שכרגיל באותה תקופה ארכה כמה חדשים. גם בספרי ברסלב מצוין שלמרות שדרכו של רבי נחמן היתה לבלי להתעקש על שום דבר, רק בענין הנסיעה הוא התעקש לנסוע למרות תלונות בני משפחתו, כי היה ברור לו שאם לא ישבור את המניעות האלה הוא לא יזכה להגיע לא"י, וחשיבות נסיעתו היתה לכל הדורות ולכל הנשמות, ואין אלה דברים פשוטים כלל. לגופו של ענין, אני מתקשה להאמין שצערה של אשת רבינו כל כך נוגע לליבו של השואל עד כדי כך שזה דווקא מה שמונע ממנו להתקרב לרבינו...