כמה דברים שעלו לי בראש
מטפל אולטימטיבי הוא מטפל שיודע לראות את הפלוסים והמינוסים שבשיטה בה הוא מטפל. הוא מקבל את המגבלות שלה ויודע להשתמש גם בשיטות אחרות ולנצל את הפלוסים שלה לתועלת מטופליו. הוא יודע לקבל את המגבלות שלו עצמו. הוא תמיד תמיד ממשיך ללמוד, בכל דרך אפשרית- ספרים, שיחות, אינטרנט, קורסים, השתלמויות.... ולא רק בתחום שלו, גם בתחומים אחרים. זאת הוא עושה כי הוא מכיר במגבלות של שיטתו ושלו עצמו וגם כי יש בו מידת צניעות- הוא לעולם לא חושב שהוא יודע הכל. הוא יודע הרבה, אבל לעולם לא יפסיק ללמוד כי תמיד אפשר ללמוד עוד ועוד. מטפל אולטימטיבי נכנס למקצוע זה מתוך רצון כן לעזור ומתוך נכונות לעבור גם הוא דרך ויחד עם המטופל שלו לעבור מסע. מטפל צריך לדעת לתת למטופל שלו תחושה של אמפטיות, תחושה שהוא יכול להכיל את המטופל באמת, ושכל דבר שהמטופל חש הוא יכול להעלות בטיפולים. מטפל אולטימטיבי צריך לתת למטופל את התחושה שרק למטופל עצמו הכוח להביא לשינוי בחייו. המטפל יכול לעזור כמובן, והוא יתמוך בו בדרכו, אבל אין לו את הכוח לשנות למטופל את החיים, המטופל הוא זה שיכול לעשות את הדברים (שוב, בעזרת אחרים כמובן, אבל הוא היחידי שיכול לעשות את הצעד הראשון). יש בטח עוד, אבל אלה הדברים הראשונים שעלו בראשי. מה את חושבת יעל?