נקודת המבט שלי
[אשתדל לקצר, כי הידיים שלי כואבות אחושרמוטה בגלל דלקת] מן הסתם, אני רוצה - מאוד רוצה - שהחברה המינית תקבל אותי. אין לי צורך לחיות בבועה, אבל יותר חשוב - יש לי צורך אידיוטי לא לתת ל~אחרים~ לחיות בבועה, שזו בדיוק הסיבה שאני עושה כל כך הרבה פעולות מודעות. האמת התמימה שלי היא, שפשוט קשה לי לחיות במציאות שבה אנשים לא מקבלים את השונה מהם. ואז נשאלת השאלה - אז למה דווקא א-מיניות? יש עוד כל כך הרבה אנשים שהחברה לא מקבלת כי הם שונים ממנה. למה לא להילחם עבורם? אז התשובה היא - כי זה לא ריאלי בשביל מישהו אחד להילחם את המלחמות של כולם. אין מה לעשות, כל אחד צריך להתמקד במה שנוגע לו יותר ובמה שחשוב לו יותר. אז מן הסתם א-מיניות חשובה לי יותר בהיותה חלק בלתי נפרד מהחיים האישיים שלי. הסיבה העיקרית, שתחתה מאגדת את כל הסיבות שכבר ציינתי בפורום מספר פעמים [וכואב לי מכדי לציין אותן שוב...], שאני עושה פעולות מודעות היא הצורך שלי להפוך אנשים לפחות סגורים וטיפשים. הצורך שלי שאנשים יהיו ליברליים יותר, בכל תחום בחייהם. אבל התחום עליו אני יודעת להשפיע הכי הרבה - זו הא-מיניות. וזה מה שאני עושה. בגלל זה גם בהרצאה שלי לא נשארתי ~רק~ בגבולות הא-מיניות, אלא הבאתי את התרשים שמסביר שיש עוד דברים. שמסביר שיש הומו-רומנטים הטרו-סקסואלים או בי-רומנטים הטרו-סקסואלים וכו' וכו'. או שציינתי עוד סוגים של משיכות שיכולות להתקיים, מלבד המשיכות הרלוונטיות לדיון שלנו [שהן המשיכה המינית, הרומנטית וגם קצת הפיזית (אם יש לי כוח וזמן להיכנס גם אליה...)]. כדי לפתוח את הראש של אנשים, כדי לגרום להם לחשוב על עוד דברים שמסביבם כל הזמן בלי שהם שמים לב אליהם או בלי שהם רוצים להאמין להם. אני גם אסתייג מעצמי: אני לא סמל הליברליזם. אני גם חוטאת במה שאני מטיפה לו, אם נקרא לזה ככה, לא מעט. אני תמיד שמחה לקבל שינויים והערות, שיגרמו לי לחשוב על האם נהגתי כשורה במקרים מסוימים, לפי הערכים והמוסר על פיהם אני רוצה לחיות את חיי. גם בפורום חטאתי בזאת לא פעם... וגם אליי פונים ומעירים לפעמים על כך. ואני שומעת, חושבת על זה, ולרוב מקבלת אם הצדק עימם. הפואנטה היא - זה לא שאני מושלמת ומקבלת את כולם ולכן אני מתחרפנת כשאנשים אחרים לא מקבלים אותי. זה שאני יותר פתוחה מהרבה אנשים, כן, ולכן משהו כמו א-מיניות שנראה לי טריוויאלי לחלוטין [~כי~ הוא חלק מהחיים שלי] זה מחרפן אותי עוד יותר כשאנשים לא מקבלים. ולכן אני אנסה להעניק לחברה את הכלים והידע שיאפשרו לה לקבל אותנו בלי לעקם את האף, כי אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה. אני לא רואה סיבה שהחברה המינית תמשיך להיות אטומה אלינו - או אל כל שונות אחרת, for that matter. זו דעתי בנושא. וכמו שאינני רוצה שהחברה המינית תאטום את עצמה אלינו, אני גם לא רוצה לאטום את עצמי לחברה המינית. כן, יש הרבה דברים שאני לא מסכימה עליהם בנושאי החתירה לעונג מיידי והאובססיה בנושא - שלא כוללת את רוב הציבור המיני, לפחות לא אחרי גיל 17 - או הציבוריות המוגזמת. אבל עצם קיום מיניות כחלק בסיסי בקשר או פשוט כפעולה שהיא לפעמים כיפית [מה קרה, העולם נפל? לא בהגזמה, אבל אין לי בעיה אמיתית עם סקס לצורך כיף נטו, כשזה לא משתלט על חייך], אין לי שום בעיה. אני מקבלת את העולם המיני כפי שאני רוצה שהוא יקבל אותי. זהו.