טוקיו או ישראל?
על כל פנים נעים לראותך שוב כסממן השמאלי של הפורום. אע"פ שאני ימני בדעותיי, תמיד אני פתוח לדעות נוספות ובמיוחד כאשר הן נאמרות בצורה ובסגנון, שאתה מבטא אותן. אילו היינו ביחד בכנסת, האמן לי, שכבר הייתה לנו קואליציה מקיר לקיר (עוד מעט נגיע גם לזה...). לענייננו. איש לא נרדם בשמירה. כבר כתבתי מספר פעמים, שבאתר "כיפה" יש מדור בשם "יועצים" (מעין פורום מקצועי), שבו משתתפים אנשי מקצוע בתחומים 'שונים. אחד מהם הוא הפסיכולוג ד"ר צבי מוזס. שאלות מעין טאלה, שנשאלו ע"י צביקי, נשאלו גם ב"כיפה". התשובות בדרך כלל מחושבות היטב. ראשית - לא ניתן לבצע אבחנה מדעית באמצעות הפורום, האם האדם הוא באמת הומוסקסואל, או שמא כמו לכל אחד, שהוא סטרייט, יש לפעמים נטייה כלפי בני מינו. ההנחה הרווחת היא, שהומוסקסואליות איננה "שחור ולבן". יש גוונים רבים וצריך לדעת, מה מידת הנטייה אצל כל אחד ואחד. דבר כזה יכול לאבחן רק פסיכולוג. שינוי הנטייה?! אין "חיה" כזאת. גם ד"ר מוזס מסכים עם זאת. תפקידו של הפסיכולוג איננו להכריע בכגון זה כאילו האדם הוא עקום לחלוטין (או לא משנה מה) ואין שום דרך ליישר אותו. תפקידו של הפסיכולוג הוא לתקן את הבעייה הנפשית. אם הומו מרגיש לא שלם עם עצמו ורוצה לנסות דרך אחרת, על הפסיכולוג לעזור לו. העזרה לא תבוא ע"י שינוי הנטייה אלא באמצעות התגברות על הדחפים המיניים כלפי בני מינו (והוא הדין גם ללסביות). מה פסול בכך?