יש לי שאלה

[FDA]

שלום לכם ,יש לי שאלה

באשדוד יש את מצודת אשדוד ים ,ועכשיו הודיעו שהתוכנית היא לבנות מרכז מסחרי מעל המצודה עם רצפה שקופה ויהיה מוזיאון על המצודה,ותושבים טוענים שזה לא טוב למצודה העתיקה. מה אתם אומרים? יש כאלה מקרים בארץ?בעולם?שבונים מסחר על עתיקות,או שזה פשוט הרס מוחלט?

 

[עינוגית]

קודם כל אני מקווה

שאם אכן זה יתבצע זה יהיה בסיוע ובהתייעצות עם הגורמים המתאימים כדי לוודא שאכן לא תהיה פגיעה במצודה. שנית, בקיסריה יש שילוב יפה בעיני של מסחר ועתיקות (וגם מסחר שנבנה על ובתוך עתיקות). ואני מניחה שאפשר למצוא עוד כל מיני דוגמאות אם לא בארץ אז בעולם. זה לא חייב להרוס, זה יכול למשוך תיירות, אבל כמובן שצריך לבצע בזהירות הכי גדולה.

 

[Lakedaimon]

יש כמה דוגמאות לשילוב מוצלח

קיסריה, עכו, יפו, ירושלים, כולם מקומות בהם המתחם המסחרי משולב בתוך העתיקות. מרכז מסחרי עם רצפה שקופה הוא בעייתי מבחינה הנדסית, לכן אני לא מאמין שזה מה שייבנה שם. בכל מקרה כיוון שהאתר הוא אדמת עתיקות מוכרת, לא ישתנה שם פיפס ללא אישור ושום עבודת שיחזור לא תהיה שם ללא פיקוח. המצודה העתיקה עתידה רק להרוויח מהעניין. צריך רק לדאוג לסביבה נאותה.

 

[Lakedaimon]

בנוסף לכך,

השאלה של שימור מול פיתוח היא שאלה חשובה. הרי חייבים לפתח את הארץ, להעצים את המשיכה התיירותית שלה, בשביל זה צריך לשמר את העתיקות שלה שהם המשאבים כמעט היחידים שיש לנו. כדי לפתח תיירות צריכים מגרשי חנייה, פיתוח סביבתי, חשמל, ביוב, תשתיות. אתה יכול להסתכל על כמה דוגמאות שבהן העניין עובד כמו קיסריה, אפולוניה ועוד. השאלה היא גם מה זה "טוב למצודה העתיקה" האם אנו רוצים לשמור אותה בהריסתה ולתת לגורמי הטבע להתעלל בה, או לשחזר אותה? בשביל לשחזר צריך כסף ואת הכסף הזה ניתן לגייס על ידי מיסחור של האתר. אגב רצפה שקופה, דבר דומה קיים בכפר נחום שליד הכינרת. הכנסייה שזכתה לכינוי "האנטרפרייז" (מצ"ב תמונה מויקיפדיה) בגלל דמיונה לחללית מסדרת הטלויזיה, היא בעלת רצפת זכוכית שמאפשרת לראות את "ביתו של פטרוס".

 

[עמית מהשרון]

אמנם לא עתיקות אבל דוגמא מת"א-יפו

מוזיאון "בית גידי".

 

[FDA]

יש לי שאלה

לפי מה מחליטים על אתר ארכיאולוגי שיהיה גן לאומי ?ופתוח לקהל,איך זה הולך,ומי מחליט האם רשות הגנים הלאומיים או רשות מקומית? למשל יש ליד אשדוד אתר תל אשדוד ,לפי מה שאני קורא יש שם {או היה]חפירות ומצאו שרידים של העיר אשדוד העתיקה והיא היתה עיר רצינית עם חומה ,ויש הרבה עדויות גם מהמקרא ועוד {כאחת מערי הפלישתים} אני לא הייתי שם אולי אתם מכירים את המקום ?אין לי מושג מה יש שם כרגע השאלה שלי למה באשקלון פתחו את הגן הלאומי לקהל והמקום ידוע ומפורסם ובאשדוד לא ?{ובטח יש עוד מקומות כאלה בארץ} האם בגלל שבאשקלון יש יותר מה להראות בשטח ?או סתם מזל של מקום ורשות עירונית או מישהו אחר שלוחץ ודואג לזה?

 

[Lakedaimon]

שירשרתי אותך לעצמך...

אענה לך תשובה מאוחר או מחר, אבל בקליפת אגוז- העניין הוא כסף ולמי יש אותו באותו רגע. אעמיק יותר בתשובה מאוחר יותר.

 

[עמית מהשרון]

זו שאלה מצויינת

אין לכך תשובה חד משמעית, אך אנסה להשיב עם קצת רקע היסטורי למצב הקיים. בשנת 1981 אושרה תמ"א 8 - תוכנית מתאר ארצית לשמורות טבע, גנים לאומיים ושמורות נוף. תוכנית זו ייעדה מגוון אתרים לגנים לאומיים (חלקם הוכרזו עוד קודם לכן). הגן הלאומי אשקלון הוא הגן הלאומי הוותיק ביותר בישראל והוכרז ב- 18/3/1965 (מאוחר יותר באותה שנה הוכרזו בית אלפא, בית שאן והרי יהודה. ב- 1966 הוכרזו מגידו, ממשית, עבדת, שבטה, מצדה, ברעם וסידנא עלי). מדיניותה של רשות הגנים הלאומיים במשך השנים היתה לתחזק את הקיים ולהסתפק בקידום סטטוטורי של אתרים שהוגדרו כגנים לאומיים בתמ"א. להבדיל, רשות שמורות הטבע שאפה להגן על שטחים נוספים מעבר לקבוע בתמ"א, מגמה שהתחזקה בעקבות גל העלייה של 1991-1990 והבינוי הנרחב שבא בעקבותיו. בשנת 1998 אוחדו רשות הגנים הלאומיים ורשות שמורות הטבע לרשות הטבע והגנים. למעשה, אגף התכנון ברשות שמורות הטבע בלע את זה של רשות הגנים הלאומיים, והגישה של רשה"ט ניצחה. הדבר מוביל כיום להצעת והכנת תוכניות לאתרים רבים שבכלל לא היו "על הכוונת" של רשות הגנים בעבר. כך למשל יש כיום כוונה להפוך את תילי בית שמש וירמות ומערות חזן בשפלה ואת אתר עובדיה בעמק הירדן לגנים לאומיים. התהליך התכנוני משלב ההצעה ועד להכרזת הגן/השמורה ארוך ויכול בקלות להימשך יותר מעשר שנים. עם זאת, רשות הטבע והגנים נמנעת בד"כ מעימות עם רשויות עירוניות ולא פועלת להכרזת שמורות טבע או גנים לאומיים ללא הסכמת הרשות. הסכמה זו ניתנת יותר בקלות באתרי עתיקות כי ממילא העירייה לא מסוגלת לבצע בהם פעולות פיתוח. פתיחת האתרים לקהל/הסדרתם גם ללא תשלום, נעשית משיקולים שונים וביניהם כמות המטיילים באתר, הפוטנציאל הכלכלי של הכנסות מגבייה באתר ורגישות ערכי הטבע. בשנים האחרונות הוסדרו לקהל ללא תשלום תל גזר, תל צפית, בית עיטאב וקאקון. בגדול - אתרי העתיקות בד"כ אינם רווחיים במיוחד, ולא משתלם להפוך אותם לאתרים בתשלום (לא כל אתר הוא מצדה, קיסריה או עיר דוד). באשקלון חלק גדול מהאטרקציה למבקרים הוא חוף הים ושטח המנגלים - דבר שאין בתל אשדוד. ייתכן שגם מבחינת ממצאים ארכיאולוגיים ידועים, באשקלון בשנות ה- 60' כבר היה ידוע על הרבה יותר ממצאים מאשר באשדוד. חוץ מזה, תל אשדוד אינו נמצא בתחום שיפוט עיריית אשדוד אלא בתחום המועצה האזורית באר טוביה, כך שלעיריית אשדוד גם אין אינטרס מיוחד בחשיפת הממצאים הארכיאולוגיים ופתיחתם לציבור (להבדיל מאשדוד ים). כמובן שבחלק מהמקומות (כמו באשדוד ים) העירייה מחליטה לפתח בעצמה את המקום בלי לתת לרט"ג דריסת רגל בניהול השטח. כך זה בעכו העתיקה, ביפו העתיקה ובאתרי רמלה - לדוגמא. כנראה שזה הולך לקרות גם בחפירות טבריה העתיקה אך אני לא יודע מה קורה שם עכשיו.

 

[תותח9]

קסטרא בחיפה

המרכז המסחרי-אומנותי בכניסה לעיר בנוי על עתיקות, יש אפשרות לראות אותן מתחת ללוחות זכוכית בעיני - לא הפתרון המושלם, אך עדיף על הרס האתר