יש לי שאלה-

[שרימפיניון]

יש לי שאלה-

אם הייתם בני 17-18 לפי דעתכם הייתם מצליחים להסתדר עם אדם בן 35+- ואם הייתם(או אתם כבר) בני 35+- האם הייתם מצליחים להסתדר או בכלל רוצים להכנס למערכת יחסים עם אדם בן 18/17??? המף.....אני שואל את זה בעקבות ההחלטה שלי שכנראה אני צריך מערכת יחסים עם אדם מעל גיל 20...המף, אצלי זה לא באמת משנה הגיל אלא יותר האופי אבל אני שואל פה בכוונה לפי גילאים.... מה דעתכם?

 

[RedRose]

לדעתי..

קשר עם פער של יותר מ- 10 שנים לא יעבוד. יש מקרים חריגים, אבל רוב הקשרים מתפרקים. למה? כי ההבדל הוא כבר גדול מאוד, במיוחד שמדובר בבנאדם בן 20 כמעט ובנאדם בן 40 כמעט. רואים את ההבדלים. לא הכי נוח להסתובב בדרך כלל, אין הרבה נושאים משותפים. זה עניין של הדור ה"מבוגר" והדור ה"צעיר". שוב אני אומר, יש קשרים שעובדים, ויש קשרים שלא. חברה שלי עם חבר שלה מסוף כיתה ו´.. אז כן, זה מאוד תלוי באנשים.

 

[שרימפיניון]

המף..את דעתי אתן בסוף

 

[שרימפיניון]

אופס....

היא כבר ברורה.....

 

[Yaniv-DC]

המף...

קודם כל יש הבדל עצום בין בן 17 ל-25 ובין 17 ל-35. בוא ניקח ילד בן 17 ובחור בן 35. מה הנושאים המשותפים שיש להם לדבר עליהם? הבגרות בהיסטוריה? הגיוס לצבא? העבודה? המוזיקה? אלו הם הרי גם יחסים לא שוויוניים מעצם העובדה שלבן 35 יש יותר מה להציע מאשר לבן 17 מבחינה חומרית, שגם משחק תפקיד. אולי לא ראשי, אולי לא במודע, אבל משחק. וכך מה יוצא לנו? ילד בן 17 מסונוור מאין ספור גורמים ומשתנים, ובחור בן 35 שקיבל ממתק. ובתכלס, מי שבן 35 ומחפש ילדים - רוצה את הממתק. ויש לו את כל הכלים ונסיון החיים כדי להקסים את הממתק הזה. בואו נדבר רגע על פער של 10 שנים. יש הבדל עצום, אדיר ובלתי ניתן לתאור בין להיות בן 17 ולצאת עם בן 27, לבין להיות בן 27 ולצאת עם בן 37 ובין להיות בן 37 ולצאת עם בן 47, ותחשוב על זה ככה... ילד בן 7 לא יצא עם בן 17, נכון? זה קשור לדברים שכל אחד עבר בחיים, לניסיון, לחוויות. ומה לעשות, סל החוויות של בן 17 עלוב ודל לעומת הסל של בן 37. כאמור, שום דבר מהדברים שכתבתי או שכל אחד אחר יכתוב אינם תורה מסיני ויש מקרים שזה עובד. עד כמה זה אמיתי משני הכיוונים - אני נשאר בספק גדול.

 

[BlueCat]

מחזק את דבריו של יניב, בעיקר

הקטע של נושאים משותפים. על מה לעזאזל הקשר יתבסס? על בעיות גיל ההתבגרות או משבר גיל העמידה? ושאף אחד לא יעלב- אני יודע ש17 זה כבר אחרי גיל ההתבגרות ו37 זה עדיין לא ממש גיל העמידה. ANYWAY, קשר כזה לא יחזיק יותר מידיי- אינ מהמר על מקסימום חודש-חודשיים. אבל לכל כלל יש יוצא מהכלל ומי אני שאדבר?

 

[MARMELAD]

מה יש למישהו בן 35 לחפש עם ילד ???

אני ממש לא חושב שזוגיות שכזו יכולה להצליח. כן, אני יודע, גיל 17 זה כבר גיל "מבוגר". כן, אתם יודעים מה אתם עושים. כן, בגיל 17 כבר יש לרב הנוער נסיון של לפחות שנה שנתיים עם גברים. ובכל זאת גיל 17 וגיל 35 הם שני עולמות שונים. בגיל 35 יש לך דירה משלך. אוטו. עבודה עם ותק של לפחות עשר שנים. משכנתא. כרטיסי אשראי. טיולים חצי שנתי לחו"ל. רב החברים שלך נשואים. לפחות כמה שנים. יש לך כרס, מתחילה לך קרחת. יש לך בדירה חפצי אמנות. ווילונות שבחרת בעצמך. ובגיל 17? אין לך אוטו. אין לך עבודה (פיצה האט זה לא נחשב). יש לך בקושי בנקט. החשבון שלך נחסם כשאתה מגיע למינוס של אלף שקל. רב החברים שלך בתולים. עוד אכפת לך מדברים כמו "מקובלים". עוד אין לך שיערות בגוף. אתה עוד לא מתגלח כל יום. בחדר שלך יש פוסטרים. איפה המכנה המשותף כאן? ששניכם הומואים? סורי, זה לא מספיק.

 

[אביעד21]

הבדל של שמים וארץ

ולא דווקא הגיל,אלא אופן ראיית החיים. גיל 17 אומנם נראה כגיל שבו הכל כבר ידוע והכל כבר מובן, אך זה גיל משתנה, ויסלחו לי חברי הפורום, אם אשתמש בביטוי "גיל הטיפשעשרה". בגיל 17 הראיה היא עדיין של ילד, עד כמה שקשה בגיל הזה להבין זאת. זה גיל הבגרות, וככה הוא צריך להישאר. גיל 35 הוא גיל שבו רוצים כבר לקחת את החיים בצורה קצת יותר רצינית מאשר לסכם את העניין ב"יש לי חבר", דבר שקצת קשה לעשותו עם ילד בן 17. שרימפי מצטער, אבל שוב דעותינו חלוקות. . .

 

[סהר 27]

שרימפי מה החיפזון?

אני סיימתי לא מזמן מערכת יחסים (שניה) עם גבר מבוגר ממני (36) זה לא קל,הציפיות שלך לעומת הציפיות שלו שונות לחלוטין בגיל כזה אתה מצפה מקשר שיהיה לנצח מה גם שהבחור שהייתי איתו רצה גם לאמץ ילד(כמובן שתמכתי) אבל עדיין קשה,תחומי עיניין וסקס הם לא הבעיה. אם אתה חייב שהמישהו יהיה בוגר ממך אז קח מישהו בן 21 מקס´ שהציפיות והשקפת החיים שלכם יהיו בערך תואמות. והכי חשוב שתהיה לך אהבה גדולה (אני נשמע כמו ורדה רזיאל ז´קונט)

 

[MARMELAD]

סהר 27 - ממש צודק!

הכי חשוב שתהיה לך אהבה גדולה. אבל סהר שכח לכתוב משהו קטנטן. שעוד יותר חשוב זה שתמצא מישהו שיאהב אותך באותה מידה שתאהב אותו. ואת זה אמר לי החבר הראשון שהיה לי אי פעם - אני בן 16 והוא בן 26. הוא הבין שעם כל המשיכה והסקס, לא יהיה לנו שום דבר משמעותי אני גם התחלתי להבין שבעצם הוא מנצל אותי. ואז הוא אמר לי את המשפט החכם הזה (ואם תשאל אותי זה הדבר היחיד הטוב שיצא לי ממנו). אז באמת מישהו בסביבות הגיל שלך, יהיה יותר הגיוני לזוגיות. מישהו יותר גדול, זה עניין של מי הוא. אם הוא בצבא, זה יכול להיות אחלא. אבל זאת גם יכולה להיות בעייה. ואותו דבר לגדולים יותר מזה. ויחד עם זה, יש לי חבר שכל חבר שלו גדול ממנו בעשר שנים. וטוב להם. אז מה זה אומר, שזה טוב? שזה לא טוב? בדוגרי אני לא יודע. אני רק מקווה שלמערכת היחסים הבאה תיכנס לאט ובזהירות - ממש כמו שנכנסים לים. אחרת תטבע.

 

[DJNYC]

אני דווקא מכיר זוג כזה

הוא בן 17 והחבר שלו בן 33, הם אחלה זוג (האמת היא שהבחור בן ה-33 נראה הרבה יותר צעיר), הם נאמנים, הם מתקשרים והם אוהבים. יש להם נושאי שיחה, הם מבלים ביחד, והם אחלה של חבר´ה... אז הכל תלוי, זה לא עניין של גיל, תסתכל על האדם ותראה אם זה מתאים, אם הכל מתאים אבל רק הגיל לא.. אז זה טיפשי יהיה לסרב בגלל הגיל, חוץ מזה שאתה לא מתחתן עם אף אחד, תנסה.. מתאים מתאים לא מתאים לא מתאים. זהו.

 

[DJNYC]

רק שלא עוד פעם מישהו יבוא ויפסול

את מה שאני אומר בטענה של "דיג´י אתה בארה´ב... "

 

[MARMELAD]

מה אתה מבין

באמריקה הכל נראה אחרת

 

[campari]

חחחח... ../images/Emo66.gif

אכן, באמריקה הכל נראה אחרת. וחוצמזה, אם להכליל לרגע, אמריקאי בן 35 זה כמו ישראלי בן 17, מנטלית. לא ככה? אני דווקא מכיר זוג אחד (חמודים אפילו) של בן 40 ובן 20 שנמצאים יחד כבר שנתיים ומסתדרים מעולה. לא דיברתי איתם על זה אבל אני מניח שזה מקרה של הפכים משלימים. לכל אחד יש את מה שהשני רוצה, ויש להם גם מספיק תחומי עניין משותפים (וכן, סקס זה תחום עניין). אז אחד הולך לעבודה בבוקר, והשני בצבא. למה לא.

 

[.m]

אני מכירה כמה זוגות כאלה

וזוג אחד במיוחד - הוא בן 33, ובן זוגו בן 19. הם ביחד כבר שנתיים ואוהבים עד הגג. הלוואי עלי. mai (שבאמת מאמינה באהבה)

 

[dodobird]

המף. יפה.../images/Emo132.gif

(הבטחתי אז אני מקיים

) אז ככה שרימפי- כללית, אני אכן מסכים עם רוב הקולגות כאן. בתכל´ס אני לא רואה מה יש לבנאדם בן 35 מה לחפש עם ילד בן 17. כמה שהילד יכול להיראות בוגר, בסופו של דבר הוא ילד מהרבה מאוד בחינות, כשהמגובשות הרגשית משחקת כאן תפקיד קריטי. וכמובן שישנו גם העניין של נושאים משותפים, למרות שזה עניין שני במעלה. לפעמים רגשות כנים וחזקים יכולים לקחת קשר די רחוק, למרות שזה מצב די אידילי... לגבי הפרש גיל בסה"כ- יכול להיות שהתחושה האישית שלך היא שרוב החבר´ה בגיל שלך הם פשוט ילדותיים מדי. מאוד סביר שזה ככה, אבל- אתה תופס את עצמך בתור בוגר יחסית נכון? ואתה בן 18, נכון? למה שלא יהיו עוד כמוך? אני בטוח שקיימים, צריך רק לחפש אותם עם מגלה אוצרות

ויש לי תיאור מצב בשבילך: נגיד שאתה נמצא במקום בו אתה לא יודע בני כמה האנשים מראש. נגיד- המצעד. או בתנועה. ונגיד שאתה פוגש מישהו חמוד, ויש שיחה ותקשורת והתאמה ראשונית. ואחרי זה אתה מגלה שהוא נגיד בן 20. והוא מגלה שאתה בן 18. ולו לא מפריע ולך לא מפריע. זה יותר מוצלח, לפי דעתי, מאשר מצב בו אתה מגדיר הגדרות מראש, לא?

 

[Liroy25]

קודם כל, רד מהקטע של הלהחליט

אין דבר כזה "כנראה צריך מערכת יחסים עם אדם מעל גיל 20". אני לא בחרתי לצאת עם בחור בן 31 אבל הכרנו, התאהבנו ואנחנו ביחד אוטוטו 9 חודשים!

מה שכן עם מישהו שצעיר ממני בהפרש משמעותי לעומת זאת לא חושב שהייתי יוצא כי מהנסיון שלי לא הצלחנו לגשר על הפערים. אולי במקרה שלך זה יהיה שונה. בשורה התחתונה גיל לרוב אינו צריך להיות גורם מכריע בהחלטה עם לצאת עם בחור או לא, אם יש בינכם כימיה טובה ויש על מה לדבר, זה מה שחשוב!

 

[xanadu]

כן, אבל על מה יהיה להם לדבר כבר?

מה היה בפרק האחרון של קטנטנות? בהרבה מקרים, תמיד יש יוצאים מהכלל, אבל במקרה הזה הם באמת יוצאים מהכלל, מערכת יחסים כזאת תהיה בעיקר מינית, לא יותר מזה.

 

[RedRose]

עוד נקודה למחשבה.

מה הסיבה שאתה מחפש מישהו מעל גיל 20? כאילו, עניין של גיל או קטע של בגרות? כי אם זה בגרות, אז מעל גיל 20 זה לא הפיתרון. למה? כי יש אנשים בני 17 שמאוד בוגרים, ויש אנשים בני 50 שמאוד לא בוגרים (ואני מכיר כמה מהם..) קח בחשבון, שאם זה עניין של בגרות, גיל זה לא הסיבה להיכנס לקשר או לא להיכנס.

 

[שרימפיניון]

יובל

מרבית בני ה17 הם לא בוגרים...אלא ההפך לצערי.