יש לי שאלה

[גבירה]

יש לי שאלה

מדובר במצב הבא: יש לנו שכנים מזה 8 שנים. בשנים הראשונות היינו בקשרים טובים מאוד. עזרה הדדית זה לזה, ארוחות ערב משותפות טיולים משפחתיים ועוד. בשנה האחרונה, ברכת ה"שלום" בין השכנות הלכה והדרדרה, לא ברור למה, מפעם לפעם השלום נאמר קר יותר וחלש יותר עד אשר פסק. כך גם האיש שלי עם הגברת, המצב שונה ביננו לבין בן הזוג של השכנה. בראש השנה, החלטנו אני ובן זוגי שעושים לזה סוף ונכנסים לשכנים לברך בברכת שנה טובה ובכך לפתוח דף חדש. וכך עשינו, במשך יימות החג כאשר נפגשנו ברכנו אלה את אלה. אבל, מיד בתום החג, המצב חזר לקדמותו. לפני כשבועיים , ניגש אלי השכן עם הזמנה ביד לרגל בר המצווה של בנו. ברכתי אותו בחום לרגל הארוע. אבל ציינתי בפניו שלא ברור איך נוכל להגיע היות ואישתו התעלמת מאיתנו וכי איך נכנס לאולם בצורה הזו? הוספתי ואמרתי כי הייתי מצפה מרעיתו שתזמין אותנו בעצמה... היות ואנו ניגשנו אליהם בראש השנה ולא "נגמר" הסיפור , אני מצפה שהיא תעשה את הצעד הפעם. עוד הוא הוסיף ואמר: "התלבטתי אם לתת לכם הזמנה..." (דבר שמאוד פגע בבן זוגי). הם חגגו את הבר מצווה ולא הזמינו אותנו . 1. האם נהגתי כשורה כשביקשתי שאישתו תזמין אותנו? 2. האם עליי לתת לחתן הבר מצווה מתנה? אשמח לשמוע את דעתכן/ם גבירה

 

[talik]

אני לא הבנתי למה רצית שהאשה תזמין

אתכם. מה רע בגבר? לך היה קשר עם האשה ולבעלך עם הבעל? בגלל זה חשוב לך שהיא תזמין? הרי הם זוג, ולפי מה שהבנתי ממך, ממה שאת רשמת עם שניהם לא דיברתם ועם שניהם התנתק הקשר, אז אם זה המצב לדעתי "מספיק" שאחד מהם יבוא ויזמין אתכם, למרות שיפה יותר אם הם היו באים ביחד. (אבל אי אפשר להיות קטנוניים במצבים כאלה, אחרת זה לא נגמר כי "תמיד יש מה לשפר בצד השני". זה כמו ידידה שלי שרבה עם חברים שלה ואח"כ כשהם באו להשלים איתה היא לא השלימה איתם כי "הם לא התנצלו מספיק". אי אפשר לצפות שהם יתנהגו בדיוק כמו שאנחנו מצפים . אז יש מינימום הכרחי, אבל מעבר לזה צריך לחשוב מה מספיק כצעד ראשון ואח"כ נדאג לשאר...). זה לגבי זה. בקשר למשפט "התלבטתי אם להזמין אתכם" - לדעתי זו חוצפה. נכון, גם אני הרבה פעמים נוקט בגישה ישירה כזו, אבל ההבדל הוא שאני לא ראיתי שאתם מודעים לסיבה לריב, והם לא משתפים אתכם, אז למה הוא התלבט? לא צריך את הטובות שלו וההתלבטויות האלה אם אין סיבה. ככה אני חושב. השאלה היא אם הוא אמר את זה אחרי ש"עצבנתם" אותו ואמרתם לו שאשתו צריכה להזמין אותו וש"אתם את שלכם עשיתם" (כי גם אם זה נכון, זה מעצבן לשמוע), או שהוא אמר את זה מראש (ואז זה ממש מעצבן). אז אם תרצי, תרחיבי, ואני אוכל לתת לך תשובה יותר ספציפית. (רק שכמובן אני רק נותן לך דעה שלי ויחד עם זה אל תשכחי שחסר כאן מה הצד שלהם ואני שומע רק אותך).

 

[גבירה]

תודה רבה על תשובותיכם

אני רוצה להוסיף ולומר כי, עם בן הזוג תמיד דיברנו, בת הזוג היא זו שהחליטה כי היא לא מדברת איתנו. כך שבן הזוג הביא לנו את ההזמנה הוא לא עשה צעד לקראת... איתו מעולם לא הייתה בעיה. לגבי "התלבטתי אם להזמין אתכם" הוא אמר בלי קשר לבקשתי והרבה לפני שאמרתי לו. הוא אפילו חזר על המשפט פעמיים, בפעם השניה, רק קלטתי ושאלתי אותו "אני רואה שלא איכפת לך אם לא נגיע" רק פה הוא הבין את גודל הטעות ונסוג בגמגום משהו... ציינתי באוזניו כי "אישתו לא עשתה לי רע , כך גם אני לפי דעתי לא פגעתי בה מעולם ואני מקווה שאינני טועה" " אישתך התחילה להתעלם מקיומנו ללא סיבה ניראת לעין" השכן אמר שאישתו טוענת את אותו דבר. עוד הוא הוסיף ואמר "נראה לי שזה בגלל ששתכן ממוצא צפון אפריקאי הכבוד שלכם....." פסלתי את ההשערה שלו, לפחות בכל הקשור ל"כבוד" שלי! מה דעתכם?

 

[talik]

טוב,

זה די משנה את הכל. אני חושב שדבר ראשון, הבעל אינו אשם. מה לעשות, כנראה שאשתו כופה עליו איזה מן החלטה שלה, ובתור בן-זוג הוא יודע שהוא לא יוכל להיות אתכם בקשר היות ואתם שכנים ולא חברי ילדות, וכל הקשר מבוסס על היותכם שכנים בני-זוג. לגבי האשה, בבירור זו היא זו שבחרה לא לדבר (אלא אם כן את לא מספרת משהו...) אבל אם היא מסווה את זה, לדעתי פשוט תלכי איתה לשיחה ותאמרי לה "אני לא כועסת עליך, את לא כועסת עלי, אז מה קרה?" וד"א, לפעמים אנשים גם סתם נפרדים, כי משתנים, ומה שהיה פעם כבר לא מתאים לעכשיו. זה לא תמיד קורה, ובד"כ זה לא קורה, אבל זה קורה. וחוץ מזה, לא נראה לי שסתם בעלה אמר את הקטע הזה עם "הכבוד". כנראה שיש פה אפילו איזו ביקורת על אשתו. לדעתי פשוט תדברי איתה. אז יאללה... בהצלחה. ותספרי לנו מה קרה.

 

[גבירה]

תודה רבה על תשובותיכם

אני רוצה להוסיף ולומר כי, עם בן הזוג תמיד דיברנו, בת הזוג היא זו שהחליטה כי היא לא מדברת איתנו. כך שבן הזוג הביא לנו את ההזמנה הוא לא עשה צעד לקראת... איתו מעולם לא הייתה בעיה. לגבי "התלבטתי אם להזמין אתכם" הוא אמר בלי קשר לבקשתי והרבה לפני שאמרתי לו. הוא אפילו חזר על המשפט פעמיים, בפעם השניה, רק קלטתי ושאלתי אותו "אני רואה שלא איכפת לך אם לא נגיע" רק פה הוא הבין את גודל הטעות ונסוג בגמגום משהו... ציינתי באוזניו כי "אישתו לא עשתה לי רע , כך גם אני לפי דעתי לא פגעתי בה מעולם ואני מקווה שאינני טועה" " אישתך התחילה להתעלם מקיומנו ללא סיבה ניראת לעין" השכן אמר שאישתו טוענת את אותו דבר. עוד הוא הוסיף ואמר "נראה לי שזה בגלל ששתכן ממוצא צפון אפריקאי הכבוד שלכם....." פסלתי את ההשערה שלו, לפחות בכל הקשור ל"כבוד" שלי! מה דעתכם?

 

[חן.]

כמאמר הגשש החוור " מי צריך להגיד

שלום ראשון? זה שעולה או זה שיורד?"

נראה לי שאתם אנשים יוזמים אתם המוליכים כאן ומובילים את יחסי השכנות. להם כנראה לא כל כך אכפת...ייתכן שאתם קצת התעייפתם, אז הם גם, וכך זה נמשך הדדית....ניסיתם לחדש קשרים, זה הוביל להזמנה לבר מצווה, והאמירה שגם האישה צריכה להזמין שברה אותם לגמרי....אני מדמיינת שההיא חשבה:" מה אני צריכה לפרוש לפניה גם שטיח אדום?" .... בקיצור...אתם כנראה מאד איכפתניקים והם לא...כמאמר הפולניות: שכנים לא בוחרים, זה מה יש...

 

[שלדר]

הנה ההזדמנות,,לשבור את הקרח../images/Emo70.gif

אלה ההזדמנויות לשבור את הקרח, לחדש חברויות ולא חשוב מי מהם הזמין הגם שגם הוא היה נבוך. והילד? מה הוא אשם? בטח מתנה