צרפת נותנת לנו כל שנה הרבה נקודות
12 לדנה אינטרנשיונל, 10 לעדן, 6 לפינג-פונג(!) ו-10 לטל סונדק. השירים הם בסגנונות שונים ורמות ביצוע שונות וקשה למצוא מכנה משותף ביניהם. לפי דעתי אנחנו מקבלים הרבה נקודות מצרפת לא רק בגלל הקהילה היהודית הגדולה שם(איזה אחוז מבין המצביעים הם כבר?), אלא בעיקר מפני שהצרפתים מתחברים יותר לשירים לא באנגלית(לפחות חלקית) ובסגנון אתני. הפופ הקופצני שזוכה לפופולריות גדולה, לא מדבר אל הצרפתים. בקשר לאנטישמיות, אני חושבת שיחסית הפוליטיקה לא שיחקה הפעם תפקיד משמעותי, כי איך אנחנו מסבירים את הנקודות שקיבלנו ממדינות שלא אוהבות אותנו(בלשון המעטה)? מגרמניה ושווייץ אנחנו בד"כ מקבלים נקודות, אבל הייתם מאמינים שנקבל נקודות מדנמרק ופינלנד? ומבלגיה, שבטלוויזיה שם קראו לא להצביע לשיר שלנו? ומה פתאום אנגליה נתנה נקודות לשיר מזרחי, שחלקו בעברית וחלקו באנגלית קצת עילגת? בסך הכל אין לנו מה להתלונן! אני מאוכזבת מההופעה של שרית- מהתאורה החלשה, מהתסרוקת האיומה של שרית ומההעמדה המיושנת. השיר ממש נבלע ולא השאיר רושם. עם הופעה טובה יותר, היינו מצליחים יותר.