יש לי שאלה

[elani9]

יש לי שאלה ../images/Emo24.gif

מישהו מכם ראה את הפרק בסדרה "משמרת שלישית " שבו צוות טלויזיה תיעד את עבודת הפרמדיקים?היה שם אחד (שבמקרה קיבל את התואר מצטיין)שהסיר צווארון כדי לבצע אינטובציה לנער ואח"כ הנער השתתק כתוצאה מההזזה .מה עושים במקרה כזה במציאות ? האם מותר לנהוג כך ? מה אתם חושבים ?

 

[orend123]

כן

את מדברת על הפרק שדוק וקים היו ביחד והצוות טירטר להם את התחת... אף פעם אבל אף פעם לא מורידים צווארון שהושם! (אלא וכן לא שמו אותו טוב), את הצווארון יוריד הרופא בבית החולים לאחר צילום רנטגן של האיזור. מה לעשות... בטח אם יקרה כזה דבר זה ידווח איכשהו ותתנהל חקירה ולמזלינו יש לנו ביטוח...

 

[inbale]

האמת שזאת דילמה מענינת

טוב שהעלת את זה. נתקלתי בזה במיון כבר כמה וכמה פעמים ששוכב פצוע עם צווארון עליו ויש צורך לבצע אינטובציה והמנח לא מאפשר להחדיר את הטובוס בקלות. מה שמקובל לעשות זה לבקש ממישהו שישמור על קיבוע ראש בצורה ידנית ולהסיר את החלק העליון של הצווארון בלבד תוך שמירה על מינימום תנועות כל הזמן. ככה בכל אופן המרדימים אצלנו עושים את זה.

 

[אלי סאטיב]

עינבל צודקת

לפי מה שראיתי שמרדימים עושים ולפי מה שלמדתי בסבב טראומה, זה מה שיש לעשות בדיוק: להסיר את החלק הקידמי של הצווארון, מטפל אחד עוזר בקיבוע ומטפל נוסף מחדיר את הטובוס. אלי

 

[cva]

../images/Emo110.gifשטויות במיץ תמנונים!

בתור מתנדבת במד´´א כבר משהו כמו 3 שנים אני רוצה להגיד לכם שהפצוע יגיד תודה אם ישקיעו עליו בכלל בקשירת רצועות אם לפארמדיק לא יהייה נוח להכניס טובוס סלי להוריד את הצווארון אז הוא יוריד את הצווארון ראס בין ענו!

 

[gal-or]

הכול תלוי במקרה ולא דין מקרה אחד

זהה לשני.

 

[Action force]

תגובה בעניין הסוגיה

גם אני ראיתי את הפרק עם עוד מדריך מהתחנה. וניסינו לבדוק מה אנחנו (בתור פראמדיק) במצב שכזה... לא הגענו לתשובה חד משמעית פרט לפתרון של קיבוע ידני...

 

[elani9]

,תודה רבה ../images/Emo24.gif

גם אני חשבתי על הפתרון של קיבוע ידני ,ושאדם שני יכניס טובוס .זה נראה לי הפתרון ההגיוני. דרך אגב נתתי את הפרטים שלי לקורס 88 באזור מגוריי. ובינתיים אני מחכה לפתיחתו של הקורס .

 

[inbale]

בהצלחה ../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[Dr.Drek]

אה...על אותו משקל...קריקו!!!

מה , לא עשינו חיתוך קריקואיד בטראומה??? שצריך, עושים. ומה, שמוציאים פצוע מחוסר הכרה לכוד בתוך מכונית, הדגש הוא הרבה יותר על מהירות מאשר על שמירה על הגב... כאשר הפצוע שלך הוא בסכנה מיידית, יש לאלתר ולעשות מה שצריך. אגב - אפרופו חילוץ פצוע... פצוע היושב מן הסתם בתוך מכונית, את תנועת ההורדה אל לוח גב הידועה, אין היא יכולה לפגוע בעצבי האגן??? האין חשש לשיתוקים ברגליים?

 

[אופנומדיק]

הסכמה והבהרה...

אנו, אנשי רפואת החירום מחוייבים לעשות הכל על מנת: 1. להציל חיים. 2. למנוע נכויות ומגבלות פיסיות עתידיות. וזהו הסדר הנכון של הדברים! ראשית יש להציל את חייו של הנפגע, בכל מחיר! מובן שיש להתחשב בגורמים כמו פגיעות עמ"ש\עמש"צ, אבל העיסוק בדידקציה כנתיב האויר מקופח הוא... סכנת חיים! כמה הבהרות. לגבי קוניוטומיה (קריקואידוטומיה). עושים, אך בשטח מומלץ להימנע מהפעולה הזאת, ועל כן היא כמעט ולא מבוצעת. מה גם שברוב המקרים טובוס הוא הפתרון הטוב ביותר. לגבי חילוץ חירום מרכב. ד"ר דרק היקר. שיתוקים באגן, זה מה שמטריד אותך??!?!?! אגן לא יציב שגורם לדימומים מכלי דם מסיביים בסביבתו יכול להיות סיבת מוות... אז שוב, מחלצים, מחלצים ושוב מחלצים, וכמה שיותר מהר, וכמה שיותר בעדינות! מהירות ועדינות יכולות לעבוד יחד! מקווה שהועלתי במשהו...

 

[Dr.Drek]

לא הבנתי...

ברור שזו הכוונה לסכנת מוות מפגיעת אגן... עכשיו השאלה... הפצוע יושב, ואתה מעביר אותו למצב שכיבה, לא משנה אם בעדינות או לא... עצם אותה תנועה המבוצעת ממצב ישיבה למצב שכיבה.. אין היא מסוכנת בכל מקרה??? שכן כלי דם שכרגע על סף קריעה, ברגע שהשכבת את הבן אדם, קרעת אותו, הלא כן??? שכן העדינות אומנם משחקת תפקיד, אבל שאלתי היא לגבי התנועה , של ההפיכה מישיבה לשכיבה... ובתור אחד עם פריצת דיסק- אני יודע שאפילו אם אני עושה את זה בעדינות זה כואב מאוד...כך שלהסבר אחכה... תודה רבה אופנומדיק בכל מקרה .

 

[אלי סאטיב]

לדר דרק ולאופנומדיק

שלום לכם: כמה נקודות: בקשר לקרירוטירואידוטומי (קוניוטומיה)- זו השיטה המועדפת לנתיב אוויר חודרני (לא צנרור קנה בטראומה), אבל למיטב זכרוני - ואם אני טועה, נא לתקן - סכנה לעמש"צ אינה מהווה אינדיקציה לקוניוטומיה. בקשר לסכנה לעמש"צ - סכנת טרנסקציה (חיתוך) של חוט השידרה אינה טומנת בחובה רק נכות, אם כי סכנה מיידית וממשית לחיים - שיתוק נשימתי ושוק נוירוגני עם ירידה דרסטית בלחץ דם וירידה חמורה בזרימת דם לרקמות. אלי

 

[Dr.Drek]

אלי היקר!

אכן אתה צודק, אבל לא אמרנו כי סכנה לעמשצ היא אינדיקציה לקוניטומיה... אלא..שבמקרה שנתיב האויר חסום ואינך מצליח להחדיר טובוס והמצב מחייב קוניטומיה, כנראה שכן תוריד את הצווארון ותבצע אותה, כי כרגע הסכנה המיידית עולה על הסכנה של עמש"צ... ועכשיו לגבי השאלה, מה דעתך על חילוץ פצוע והסכנה לפצוע בעת המעבר מישיבה לשכיבה???

 

[אלי סאטיב]

הי דר דרק

אהלן קודם כל לא כתבתי שטעית, פשוט הרחבתי וחידדתי את הנקודה. בקשר לקוניטומיה, אני לא יודע אם זה מעשי, אבל החור בקדמת הצווארון נועד בדיוק בשביל זה: ביצוע קוניוטומיה ללא הסרת הצווארון. אגב, יכול להיות שמי שניסה לבצע את זה בחיים האמיתיים יוכל להגיד שתיאוריה לחוד ומציאות לחוד ובאופן מעשי קשה מאוד לבצע קוניוטומיה עם הצווארון. אלי

 

[אלי סאטיב]

בקשר לחילוץ

הי עוד פעם, מה שהאופנומדיק כתב נכון אך אם נרחיב את זה טיפה נגיע למה שכל טראומטולוג יגיד: צריך להיות מגובה בידע ובהכרת הפרוטוקולים וסדר הפעולות הנכון והקדימויות, אך בסופו של דבר בשטח/ בחדר המיון יש להפעיל שיקול דעת המתאים לכל מקרה ומקרה באופן ספציפי וזה לא משנ אם אתה מע"ר, חובש, רופא או פאראמדיק - כל אחד לפי רמתו, הכשרתו ולא פחות חשוב - נסיונו. אלי

 

[אופנומדיק]

מילים כדורבנות!

אלי היקר, כל מילה שלך... אמת, יציב, ובמקום. אך תמהתי... האם התעסקותך בדידקציה היא פרי ניסיונך בשטח, או שאולי בספרות רפואית עסקינן? אינני ציני, אכן, כל מה שאמרת נכון הן עיונית, והן מעשית. כמה נקודות. 1. אכן קריקוטומיה=קריקוטירואידוטמיה (ע"ש הממברנה קריקואיד-טירואיד) לגבי קוניוטומיה, כך מכונה הליך הכירורגי המבוצע בחדר הניתוח, של פיום הקנה. 2. סכנה לפגיעת עמש"צ אכן אינה מהווה אינדיקציה לקריקוטומיה. 3. אכן הלם נוירולוגי, אפניאה (דום-נשימה) ודיסאריטמיה (הפרעות בקצת הלב) הם סיבוכים אפשריים לפגיעת עמש"צ, ומעולם לא רמזתי שאין חפיפה בפגיעות אלה בין קיפוח החיים-לקיפוח החיים-ללא-נכות. אך שוב, בהצלת חיים עושים הכל למען הכל, אבל אדם שנתיב האויר שלו מקופח (מסיבות אלה או אחרות) לא מתעניין בשיקולים אלה. תמים להגיד שהסרת הצווארון לשם הכנסת טובוס יכולה להזיק יותר מהעברת הפצוע ללוח הגב מלכתחילה, ומבלי שעסקתי בהלבשת הצווארון, ובנזק שהליך זה יכול לגרום לחוט שידרה על סף פגיעה. שטח שטח ועוד שטח - זה מה שקובע, ולא דיונים ספרותיים עיוורים... ולגביך אלי, אשמח אם תשתף אותנו מה מקור הידע האדיר שלך... ההימור שלי, סטודנט חרפואה... לא ככה?

 

[אלי סאטיב]

לגבי מקורותי

היי אופנומדיק, ובכן, כפי שניחשת אני סטודנט לרפואה. אני בתקופה זו נבחן בבחינות הגמר הארציות לאחר שסיימתי את שנתי השישית בלימודים. את דעותי אני מבסס קודם כל על הסיפרות (כי אין מה לעשות, בנוגע לפרוטוקולים ונהלים לפחות, הדברים נחתכים לפי הסיפרות) אך גם על ניסיון אישי בתור מתנדב במד"א בעבר, סטודנט בסבבים קליניים ובחדר המיון ומעבודתי כעוזר רופא ביחידה לטיפול נמרץ והרדמה בהווה וכעוזר רופא במיון כירורגי בעבר. שים לב, אגב, שכאשר איני בטוח בדברי (לא תמיד הסיפרות ברורה ולעיתים אני עצלן מכדי לחפש ומסתמך על זיכרוני) אני מבקש ממי שיודע אחרת לתקן אותי. בנושא הקוניטומיה - תודה על התיקון וחידוד העיניין, ואכן הקריקוטומיה האמיתיות היחידות שראיתי במו עיני היו אחת בחדר הניתוח (אלקטיבית) ואחת על חזיר במסגרת קורס ברפואת חרום במסגרת לימודי. כמובן שביצענו "קריקוטומיות" הירואיות למהדרין על בובות.... ושוב קריקוטומיות - בניגוד לעבר, היום אחת הגישות הרווחות הן שקריקוטומיה אלקטיבית ולא זאת הנעשית במצב חירום, עדיף שתעשה ע"י כירורג מנוסה ומיומן (כירורג אף אוזן גרון למשל) ולא ע"י ה-"occasinal cricothyroidotomist". אלי

 

[אופנומדיק]

תודה אלי

על תגובתך המהירה... ואחוליי הצלחה במבחנים הקרובים, ובמקצוע שבחרת בכלל. בחירה לא מובנת במציאות של היום... אבל ללא ספק, ראויה להערכה אדירה! היה רופא טוב! בהצלחה!!!

 

[paradan]

לדעתי

לעלות לרכב זה כשלעצמו תומן בחובו סיכנה אדירה (במחוזותינו...)

בנושא של הזזת הפצוע בעת קיבוע ללוח גב - אין ברירה וכמה שלא ננסה ונשתדל לא נצליח למנוע את כל התזוזות. זה פשוט בלתי אפשרי.