יש לי שאלה

יש לי שאלה ../images/Emo140.gif

יש לי תאומים בני 5 [ילידי אוקט'] בגן חובה. תאומים בן ובת . הם אמורים לעלות לכיתה א' בשנה הבאה . אני מאוד מתלבטת , כי תאום אחד חלש , יש לו עדיין בעיות מוטוריות והוא מיופל אצל קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. גם הפסיכולוגית של הגן טוענת שהוא לא בשל לעלות לכיתה אא , אני חושבת שאם אשאיר תאום 1 אז לא אאעלה את השניה . והפסיכלוגית טוענת שהיא לא צריכה להענש בגלל שאחיה לא בשל. לדעתי זו טראומה ענקית לילד עם אעלה אותה והוא יישאר. מה דעתכם? איך הייתם נוהגים במקומי? האם יש לי זכות להילחם להשאיר אותה עוד שנה ולהעלות אותם ביחד ? [לכיתות ניפרדות כמובן]. תודה מראש, יעלי
 

noa_f

New member
אני אסייג את התגובה שלי בכך שאני לא

תאומה וילדי אינם תאומים ואינני מכירה בעיה כזו מקרוב, אז אני מתייחסת מנקודת מבט של הורה "סתמי". השאלה היא, מתי מגיעה הנקודה שבה מתחילים להתייחס לתאומים כשני אינדיבידואלים ולא כ"סט", על כל הצרכים השונים והיכולות השונות שלהם? עקרונית, אם תסתכלי בשרשור פה למטה, תראי שלהשאר שנה נוספת בגן זה לא אסון, גם לא לילד שמוכן לביה"ס (האם בכלל אנחנו מוכנים לזה אי פעם?) - ככה שלגבי הבת, לא נורא אם תהיה עוד שנה בגן. א-ב-ל: את אומרת שלבן תגרם טראומה נוראית אם היא תעלה והוא לא. מה איתה? האם היא לא תרגיש שהיא "נדפקת" בגללו? האם היא תחיה מכאן והלאה במחשבה שהיתה יכולה להיות במקום אחר, אלמלא אח שלה? איך היא מרגישה לגבי העניין? אני יכולה לתת לך כנקודה למחשבה סיפור הפוך: אני מכירה ילד, שיש לו אחות צעירה ממנו בשנה בדיוק. המליצו נמרצות להורים להשאיר את הילד בגן שנה נוספת, אבל האמא התנגדה - "כי לא רציתי להפוך את הילדים לתאומים". הילד היום באמצע היסודי - יש לו בעיות התנהגותיות מאוד קשות ובעיות לימודיות מפה עד להודעה חדשה, גם ה"חברים" שלו משתגעים ממנו.
 

פלגיה

New member
גם אני מכירה סיפור-הפוך כזה

אבל בו באמת השאירו את הילד הגדול בגן, ואז הוא ואחותו הצעירה למדו באותו שנתון. זה היה להם טוב מאוד. ההמלצה שלי היא להתייחס לכל תאום כעל אינדיבידואל, ואם הצרכים של אחד מצדיקים שנה נוספת בגן, ואילו הצרכים של השניה לא (והיא עלולה אפילו לסבול אם תישאר ותשתעמם), אז מכניסים כל ילד למסגרת המתאימה לו, עם הטיפול המתאים לו. אם מציגים לילדים את הדבר בצורה נכונה - גם לא ייווצרו בעיות.
 
כאמא לתאומים...

רוב הסדנאות טוענות את התיאוריה הבאה: 1. אם הבעיות של הילד הן חוסר בשלות מסוים, שדורש עוד שנה שלמה, להשאיר למרות הטראומה. 2. אם הבעיות של הילד דורשות עזרה במהלך הלימודים, לפעמים דחיה בשנה לא פותרת את הבעיות, ואז עדיף לשמור על הסטטוס קוו בבית, שהוא מאד חשוב לילדים. באופן קצת דומה, ממליצים לאמץ ילדים נוספים קטנים מהילדים הקיימים בבית ולא גדולים מהם, כדי לשמר את הסדר. 3. במצב ביניים, שבו הילד היה צריך עוד כמה חודשים בגן, אבל לא מפגר בשנה שלמה, כדאי ללכת להתייעץ עם צוות בית הספר ולהתרשם ממידת יכולתו לטפל בבעיה. בנוסף, זמן ההחלטות הוא בדרך כלל אפריל, כשיש עוד כמעט חצי שנה עד להתחלת הלימודים. ילדים הרבה פעמים משלימים את הפערים בקפיצה. עם זאת, במקרה שבו צוות בית הספר לא יכול/רוצה לשתף פעולה בצורה מאד אישית, לחשוב שוב. לפעמים הפסיכולוגיות בגן מקבלות דעה מסוימת על ילד, ובשיחה עם צוות בית הספר הדברים נראים שונים לחלוטין. במקרה הגרוע, תקבלי דעה שניה על הענין כולו. בכל מקרה, לא נהוג להשאיר עוד שנה בגן ילד שמתאים לבית הספר. במקרה שלך כל המצב כולו הוא גבולי, כי יש הרבה ילדי אוקטובר שמושארים עוד שנה בגן, וכדאי לברר מה המצב הספציפי בגן שלכם. למיטב ידיעתי, כאשר משאירים שנה שלישית בגן, לעתים קרובות מבקשים לעבור גן כדי לתת לילד פתיחה נקיה ולמנוע מצב שבו הוא מצטרף פתאום לחברת הקטנים בגן. כל אלה נקודות שצריך לברר עדיין (ועוד מוקדם מאד).
 

תיקי א

New member
ואני מכירה מקרוב תאומים שנשארו עוד

שנה בגן לאחר התלבטות דומה. ההורים לקחו אותם לאבחונים ב"התפתחות הילד" והתשובה החד משמעית היתה כי אכן, כמו שסברו, הילדה לא בשלה והילד בפירוש כן בשל. ההורים התלבטו ונעזרו בחוו"ד של הפסיכולוגית והחליטו להשאירם עוד שנה בגן. לטענתם לילד לא קרה כלום ואילו אצל הילדה זה משמעותית עזר. לכל אורך הדרך ההחלטה היתה של ההורים בלבד, ללא שום לחץ מגורמי חוץ.
 

ציפי ג

New member
גם אני מכירה תאומים כאלה

שני זוגות באותה משפחה. את המפותחים יותר הם הכניסו לבי"ס עם בני גילם. את הפחות מפותחים השאירו בגן עוד שנה.
 

לורליי43

New member
לדעתי (הלא תאומית)

להשאיר את שניהם. קשר בין תאומים הוא בעיני כזה שאי אפשר להעלות אחד ולהשאיר את השני. ההסתכלות שלי היא כזו- עוד שנה בגן, לעומת כל החיים שלהם יחד אחר כך.
 

לורליי43

New member
ואני כמובן מכירה מקרה שהשאירו

מדובר על שתי בנות, תאומות- אחת שהתאימה לעלות לא' ואחת שלא.
 
יש לי 2 ילדים באותו גיל כמעט

הבן מאומץ, גדול מאחותו (שלא מאומצת) ב5 חודשים וחצי בלבד. יש לו בעיות קשב וריכוז ושפה ותקשורת, ולכן יש סיכוי רב שהוא יחזור על כיתה א שנה הבאה, בבי"ס רגיל (השנה הוא בבי"ס מיוחד). אין מה לעשות, שאחד הילדים לא יכול לעלות כיתה או ללכת לכיתה א, צריך להתחשב בבעיות ובקשיים שלו, כדי שלא יהיה לו יותר קשה הלאה. גם לי לא הכי נעים שהוא יחזור על כיתה א, כנראה גם להם לא יהיה נעים מזה, כל אחד עם הסיבות שלו (הוא ירגיש "דפוק", היא תרגיש אולי בושה שיש לה אח בן גילה ש"נשאר כיתה"), אבל אלה פני הדברים, ושורה תחתונה - זה לטובת הילד.
 
אענה כאמא לתאומים, עם אותה התלבטות.

כן, כדאי להתייחס לכל אחד כנפרד, אבל מניסיון, אנחנו יודעים כמה זה קשה... נכון? זו הרי מלחמה לכל החיים... התאומים שלי, בכיתה א' עכשיו, ממש התלבטנו... עמית, הגדול (בדקה) הרבה יותר בוגר, חכם ונראה גם פיזית יותר גדול. גיל, קטנטן, אוהב הרבה צומי, אוהב להיות התינוק... עם הרבה פחות ידע... באמת התלבטנו אם להשאיר אותו גן עוד שנה... מאוד פחדנו מהטראומה, מרגשי נחיתות ומה לא... התייעצנו... עם הגננת, עם הפסיכולוגית של הגן... והפלא ופלא... מתברר שדוקא בגן, גיל הוא הבוגר ועמית, רגשית הוא די תינוקי... מודה שהתלבטנו הרבה, בסוף החלטנו להעלות אותם ביחד, כמובן לכיתות נפרדות... מה שקרה היה ממש מפתיע... גיל, ממש פרח, הרחק מאחיו... אומנם הוא לא באותה רמה ובאמת... אסור להשוות... אבל הוא ממש התפתח... לומד יפה ומתנהג יפה בכיתה, בשונה מאחיו... מפתיע? אז לדעתי, צריך להתייעץ עם עוד גורמים... מקצועיים.. אם זה הבדל ממש משמעותי והדיעות לגביו, כיחיד כמובן, הן להשאירו בגן עוד שנה, אז להשאיר, אולי הטראומה שבלהישאר עוד שנה בגן, ללא אחיו, תהיה פחותה, מלעלות אותו לכיתה א' כשהוא לא מוכן???
 
פולניה אהבתי את התשובה....

לקחתי את זה לתשומת ליבי . אין לך מושג שאין לי לילות , אני כל היום חושבת על זה . איך שי ירגיש שיישאר עוד שנה בגן ואופיר תעלה .. גם כה הוא מרגיש חסר אונים ומודע למיגבלותיו. בעיה רצינית מאוד... אעדכן בהמשל לגבי כל החלטה שניתנה. תודה לכל המגיבים
 
לפעמים כדאי גם לשמוע את הילד..

לא חייבים לעשות כבקשתו אבל לשמוע את הצד שלו. אולי בא לו להפרד מאחיו?!
 
רעיון../images/Emo13.gif

ראשית חשוב לי לציין שאיני אם לתאומים ואין לי שום השכלה בנושא. לחברתי הומלץ להשאיר את בנה שנה נוספת בגן (פחות או יותר מאותם טעמים). בסוף השנה שאלו את כל ילדיי הגן מי רוצה להישאר ולהיות המדריך של ילדי הגן החדשים. כמובן שכל ילדיי הגן ששו לרעיון והזוכה המאושר!... נחשי... היום, הילד מאושר מאוד בגן וחל שינוי ניכר לטובה בהתנהגותו. נכון, הדילמה שלך היא קצת שונה אך מה שאני מנסה לומר הוא שהכל עניין של גישה. תאומים הם קודם כל ילדים. אינדבדואלים. לכל ילד צרכים, אופי ורצונות שונים ואל לך להתייחס אליהם כאל אחד. דאגי לכל אחד עפ"י צרכיו ממש כמו בגידול של ילדים שאינם תאומים. בהצלחה
 

לורליי43

New member
למרות ש

ממה שהבנתי (אין לי אישית קשר לתאומים), הקשר בין תאומים הוא מיוחד מאוד ושונה. כלומר, לא תמיד אפשר להשליך מגידול שני ילדים שאינם תאומים- לגבי תאומים
 
אני מסכימה איתך אבל

קשר בין תאומים מיוחד ככל שיהיה הוא קשר בין שני ילדים שעובדתית צרכיהם שונים. יש לי אחיינים - תאומים בני שנתיים וחצי. האחד ילד שובב, פיקח, שתלטן ורכושני בעוד אחיו הוא נשמה עדינה. ילד שקט ורגוע. שתי נשמות תאומות שונות מכל וכל באופים (דרך אגב הם אינם זהים גם במראה). מוקדם להגיד כיצד אופים יבוא לידי ביטוי במהלך ההתפתחות שלהם. מה שרציתי להגיד הוא שגם אצל תאומים כל תאום הוא יחידה נפרדת. אני חושבת שהפורום הוא מקום נהדר לקבל רעיונות. את כמובן, בהכירך את ילדייך הכי טוב תבחרי את הדרך וכל שנותר לי הוא לאחל לך המון בהצלחה
 

פלגיה

New member
והתאומות שאני מכירה (בבית)

היו מרוויחות מאוד לו לא היו לומדות יחד. יש כמה מוסכמות מקובלות, והן לא חלות תמיד. למשל ברור שצריך לשבץ בשתי כיתות מקבילות ולא באותה כיתה, אבל כן באותה שכבת גיל ולא בשתי שכבות גיל שונות. ואגב - גם אם יש "קשר מיוחד" בין תאומים - הוא מצוי יותר בתאומים זהים, ופחות בתאומים לא זהים.
 
למעלה