ייחום ראשון מופיע בסביבות גיל 8
חודשים. הכלבה מתלקקת הרבה יותר - יחסית - באיבר המין, אבל בדרך כלל, אם זה פעם ראשונה, מופיעים כתמים ורודים או כתומים על הרצפה. זה נמשך כשבועיים, ובינתיים הכתמים מתכהים ומתרבים. אפשר לזהות ברור אם מנגבים את הפות בניר טואלט. הפות הולך ותופח, אבל לא אצל כולן. הזכרים כבר מרחרחים אותה אבל היא עדיין לא מוכנה "לתת". אח"כ מתחיל מחזור ההזדווגות, אז הופכת ההפרשה לדמית ממש או, אצל כלבות אחרות, לבהירה וצלולה, בצבע קש. שיא הייחום והפוריות מגיע לאחר כשבועיים מהיום הראשון, שלא תמיד יודעים מתי זה, ויכול להימשך עוד שבוע. בימים אלה הכלבה "נותנת" לזכרים להתקרב ולעלות עליה והם מוכנים לספוג מקלות, אבנים, מים ומה לא, כדי להתקרב אליה. יש כלבות שמחזור הייחום כולו נמשך אצלן 24 ימים, שזה המון. שאלה: למה בכלל "לזהות ייחום"? למה לא לעקר ומיד? לידיעתך, כל מחזור ייחום, עלול להביא להריון לא רצוי ולגורים אומללים, לדלקת ברחם שחייבת ניתוח עיקור - ושעלולה לגרום למות הכלבה - , להריון מדומה שהשלכותיו ההורמונליות על בריאות הכלבה, שליליות ביותר. שלא להזכיר את הליכלוך הבלתי פוסק והריח בבית, ושלא לחשוב אפילו על המלחמה המרה והקשה בזכרים מיוחמים שחותרים להגיע אל הכלבה ולא משנה מה בדרכם.
