יש לי שאלה קטנה...

[Bust3r]

יש לי שאלה קטנה...

איך אומרים ביפנית "יש" לדוגמא: "יש לי תוכנית" או יש לי את המפתח". תודה מראש לעונים, ודוגמאות נוספות בהחלט יעזרו לי ויתקבלו בברכה.

 

[SashTheRed]

aru

בעיקרון, אין כזה דבר "יש" ביפנית, כמו שאין במלא שפות אחרות. באנגלית, הרי אומרים to have בשביל זה. גם ביפנית משתמשים בפועל aru, שמשמעותו היא "להיות קיים", ובזה גם אפשר להשתמש גם ב-to have וגם כ-there is. כלומר, אם אני רוצה לומר "יש לי מפתח", אז אני קודם אומר את הנושא "אני", אחר כך את האובייקט "המפתח" ואחר כך את הפועל "קיים", כדי שהמשמעות תהיה משהו כמו "בנושא אליי, מפתח קיים (אצלי)", כלומר: watashi wa kagi ga aru/arimasu. אם אתה רוצה לומר שיש משהו בכלליות, במובן של there is, אז אתה משמיט את ה"אני" או את הנושא העיקרי, כיוון שאם זה there is, אין לו שייכות למשהו אחר, כלומר there is a key יצא kagi wa aru/arimasu. אה, ועוד נקודה חשובה, אם אתה רוצה לומר את זה לגבי אנשים או בעלי חיים, אתה חייב במקום aru לומר iru, כלומר watashi wa neko ga iru/imasu (יש לי חתול), ו-aru זה רק לדוממים (חוץ מבמקרים מסוימים, כגון משפחה, אם אני זוכר נכון. שם אפשר את שניהם)

 

[Bust3r]

הבנתי

אבל למה רשמת watashi wa kagi ga aru? ולא? watashi kagi aru? מה ה-wa וה-ga אומרים?

 

[SashTheRed]

wa ו-ga

הם particles (אין לי מושג איך בעברית). כאשר אתה אומר watashi kagi aru, אתה תמיד את המשמעות רק מהגיון והנחה, ובעצם ה-particles, הם ששמים את התפקידים, כדי שתדע בדיוק מהו מה, כלומר watashi wa אומר ש"אני" זה הנושא העיקרי של המשפט, kagi ga אומר שזהו הנושא הפנימי של המשפט (כדי להבין את זה יותר טוב, תבדוק שרשור אחד מתחתיך המתחיל ב"שבת שלום! שאלונת בדקדוק". שם זה די מוסבר). עכשיו, ניגש חזרה ל-watashi kagi aru, כאן כמו שאמרתי, אתה יכול להבין מתוך הגיון, כי לא הגיוני שהמשמעות תהיה "למפתח יש אותי", אבל אם נשים משפט כמו watashi yossi miru (הפועל miru משמעותו לראות), כאן איך אתה תדע פשוט ככה אם זה "אני רואה את יוסי" או "יוסי רואה אותי"? בגלל זה אתה צריך את הפרטיקלים שיאמרו לך בדיוק את התפקידים כדי להקל עלייך, כלומר אם זה watashi wa yossi wo miru (ה-wo מסמל מושא ישיר), המשמעות היא "אני רואה את יוסי", אבל אם אני אחליף את הפרטיקלים, ואומר watashi wo yossi wa miru, (על אף שזה לא הכי מדויק לומר ככה, אבל רק בשביל הדוגמא), המשמעות תהיה "אותי יוסי רואה", בגלל שפרטיקל המושא הישיר הוא נמצא אחרי "אני", כלומר "אני" זה מושא ישיר. באותה מידע אם אני בכלל אשחק עם הפרטיקלים ואומר watashi wa yossi ni miri (כש-ni זה פרטיקל של מושא עקיף ועוד כמה תפקידים), המשמעות תהיה "אני רואה ליוסי" (לא נשמע משהו, אבל גם רק בשביל הדוגמא)

 

[Bust3r]

הבנתי, ממש ממש ממש תודה לך העזרה

 

[GnomeBubble]

בעברית אומרים פרטיקולות

צורת יחיד פרטיקולה (Particula). המין הוא נקבה כמובן. אבל אני אוהב לתרגם את זה למיליות, כי זה בתכל'ס מה שהן (ביפנית), וזאת מילה הרבה יותר נוחה וקצרה. הן מקבילות באופן מלא למיליות בעברית ("ב", "ל", "ש", "מ" וכו') רק שהן באות אחרי המילה ולא לפניה. סתם למי שמעוניין לדעת, culus זה הדימינוטיב (צורת הקטנה) בלטינית, אז particula זה צורת הנקבה של pars (partis) + culus - "חלק קטן", או, בעברית יפה, "חלקיק". ו-watashi wa yossi ni miri זה "אני ליוסי מירי". נראה לי שעברתם על יותר מדי דוגמאות הזויות עם מקס ולוסי באוניברסטה....

 

[SashTheRed]

אופס, לא שמתי לב שכתבת miri במקום miru

חח טעות שלי. וכן, יש לנו ממש יותר מדי דוגמאות מקס ולוסי ותודה על ההסבר על המיליות. זה באמת מגניב (ושימושי בשבילי) לדעת ש-culus זה דימינוטיב בלטינית.

 

[JPing]

אני אישית בא אם זכרונות ממר יאמדה

לפי ספרי היפנית אם אתה זכר בשנות ה 30-50 לחייו ושם המשפחה שלך ימאדה אתה פוגש כל יום זרים מעצבנים בשם מר בראון ברחוב!

 

[מבריג בחורות]

WA מסמלת בדר"כ את הנו'(נושא, בדקדוק) ו...

אחרי הWA בא הנש'(נשוא, בדקדוק). GA היא מילה שמעידה שיש פועל במשפט. ביפנית יש פעמים שלא ממש נחשבים לפעלים בעברית. (אה ו... לפעמים GA תחליף את WA) אני מקווה שאני לא טועה ._." ככה אני מבין את הכללים הללו.

 

[GnomeBubble]

לא

דווקא GA מציינת נושא, ואין שום קשר לאם קיים פועל או לא. תקרא את המאמר בויקיפדיה

 

[SashTheRed]

ועדיין לא שינית את הניקניים שלך

נו נו נו

 

[מבריג בחורות]

אחרי שתענו לי לגבי KOTO

ושאני אבין, כמובן^^

 

[SashTheRed]

למה שאני אענה למישהו שקוראים לו "מבריג בנות"?

 

[SashTheRed]

"מבריג בחורות", טעות שלי

 

[GnomeBubble]

מה לא מובן בתשובה שקיבלת?

 

[GnomeBubble]

משהו קטן אחד

kagi wa aru זה לא משהו שאומרים הרבה. בגלל התפקיד המיוחד של ה-wa (כמו שתיארתי אותו במאמר בויקיפדיה), המשמעות שלו מאוד מאופיינת וזה מתרגם כמשהו בסגנון "מפתח? יש [לי]." משתמשים בו רק אם רוצים להציג את המפתח כטופיק ולומר משהו לגביו. אבל ברוב המקרים משתמשים ב-ga kagi ga aru

 

[SashTheRed]

גם אני חושב ככה

ובדרך כלל אני באמת כותב או אומר עם ga, אבל הקטע שבכל הספרים ובמסגרות לימוד, תמיד מלמדים את זה כ-wa. פעם שאלתי מורה יפנית שלי לגבי זה, והיא נתנה לי את ההסבר שכאשר יש משהו לפני הנושא, אז משתמשים ב-ga, כגון ue ni kagi ga aru, אבל אם אין, אז משתמשים ב-wa... לא יודע עד כמה זה נכון...

 

[GnomeBubble]

לא נראה לי שזה נכון

עקרונית, אם אין שום דבר אחר, אז בהרבה מקרים המשפט יהיה חסר טעם. kagi ga aru סתם אומר "יש מפתח", וזה משפט די מפגר גם בעברית מחוץ להקשר המתאים. אבל הנה דוגמה אחרת שתבוא עם GA: すしが嫌い日本人がいる זה יכול לבוא גם עם WA, אבל יהיה לזה כבר איזה ניואנס מאופיין, למשל של ניגוד. (אני מקווה שהדוגמאות טובות) ピザが嫌いなイタリア人がいるわけ？ "אתה רוצה לומר שיש איטלקים ששונאים פיצה?" いない、多分。　でもね、　すしが嫌い日本人はいる。 "אין כנראה. אבל (לעומת זאת) יש יפנים ששונאים סושי." אני יודע שזאת דוגמה מטומטמת, אבל לא נורא.

 

[Nisenhouse]

תמיד חשבתי שזה בא מהתבנית

x wa y ga aru לx יש y

 

[GnomeBubble]

אני לא יודע אם זה ממש תבנית

יותר נכון אולי לומר ש-y ga aru זה: יש y (או y קיים) ו-x wa ya ga aru: בנוגע ל-x, יש [לו] y. השיוך של ה-y ל-x כאן הוא נרמז. טוב, אני יודע שזה נשמע מסובך