יש לי שאלה ממש טיפשית

ליה102

New member
יש לי שאלה ממש טיפשית

מצד אחד אבל מצד שני גם מצריקה לי קצת ואולי יש פה מישהי שמבינה על מה אני מדברת ובכלל אשמח לשמוע תגובות מניסיון... בני בן שנתיים וחצי ילד שובב, חברותי, תקשורתי הכל בסדר ב"ה אבל לפעמים אני מרגישה שהוא קצת מתנהג כמו בת... למשל היום היינו בחנות משחקים והיה שם בתצוגה שולחן עם מראה של בנות וכיסא קטן והוא רצה לשבת שם וישב ושיחק עם השולחן והמגירות ואנשים שעברו כזה הסתכלו... עליו את רואה ילד עם ג'ינס, קוצים חולצה מכופתרת נראה ממש כמו גבר קטן משחק בדבר הורוד סגול נוצץ הזה ואני מתביישת להגיד שרציתי שהוא יקום משם וילך לשחק עם המכוניות והדברים של הבנים... אבל כמובן שלא עשיתי כלום פשוט כבר היינו צריכים ללכת למקום אחר אז לקחנו אותו אני ובעלי... אני לא יודעת בדיוק איך להתנהג מצד אחדאני רוצה לתת לו לזרום ולעשות מה שהוא רוצה ומצד שני אני מאוד רוצה שהוא יהיה בן הוא מגיל קטן משחק בכדורגל יש לו שער בחצר שהוא מבקיע בו גולים נוסא בבימבות, וטרטרונים חולה על זה אבל פתאום הרגשתישאולי בגלל שזב מה שנתתי לו לראות מאז שהוא נולד אז עכשיו הוא רוצה דווקא את מה שהוא לא ראה הרבה, כי הוא בן ראשון והכל סביבו היה דברים של בנים אני לא יודעת אם אני צודקת ואם אני לא עושה טעות בזה שאני משדרת לו את זה שאני לא רוצה שהוא ישחק "במשחקים של בנות" אני יודעתש בגן יש לו חברים אבל אני יודעת גם שיש לו חברה אחת טובה מאוד שהוא מאוד אוהב אותה והיא בת... מתי צריך להתחיל להסתכל על הדברים האלה בכלל ואיך צריך להתנהג במצבים שהוא עושה את זה...
 

alonaski

New member
לדעתי ומנסיוני...

האחיין הבכור שלי (היום בן 15) בסביבות גיל 4 מאוד התלהב להגיע לסבתא, לחקור לה את המגרות, ללבוש צעיפים שלה ולהתאפר עם ליפסטיק על השפתיים... זה מאוד מאוד הבהיל את אחותי ואת המשפחה, שמא הילד מפתח נטיות נשיות מדי... אבל זה עבר לו. הוא גדל והתפתח בכיוונים "בניים" רגילים. ככה שאני חושבת, שלכל ילד-בן יש שלב כזה של בירור או חוסר הבנה של הזיהות המינית והוא מתנסה בדברים "בנותיים" שכאלה ולכן את לא צריכה לחשוש מזה! סביר להניח - שיעבור לו! בנוסף, אם את מודאגת שהילד מפתח נטיות הומוסקסואליות שיגדל איתן... אני חושבת שזה בכלל לא תלוי בך ולא בסביבה של הילד! כבר מזמן הוכח שנטיות כאלו הן מולדות! בתורשה! ולא קשורות לאופן חינוך הילד או הסביבה בה גדל... אז אם זה המקרה... - תצטרכי לזרום עם זה ולקבל את זה!
בנים עם נטיות כאלה הם לא פחות חמודים, מקסימים, אינטיליגנטיים (מחקרים אפילו מראים שיותר אינטיליגנטיים!) או רגישים...
הכישורים האישיים שלהם מצויינים בדיוק כמו כל ילד "סטרייט" אחר!
לדעתי - אין לך מה להתערב בזה... במידה ואם בגיל מאוחר יותר הוא ימשיך להביע התעניינות במשחקים/חפצים נשיים כאלה, אז כדאי שתאירי את תשומת לבו שזה משהו שבנות אוהבות! א. כדי שידע לעצמו וב. - כדי שיוכל לעשות לעצמו את הבחירה אם בא לו להמשיך להפגין התנהגות נשית בציבור (בקרב חבריו) או שלא בא לו! = תני לו את חופש הבחירה המוחלט! לדעתי... אבל זה רק בגיל מאוחר יותר כשהוא ידע להשתמש באינפורמציה מהסוג הזה! אל תשכחי, שבמוקדם או במאוחר אם ימשיך בהתנגות נשית בחברה - הוא יזכה לפידבקים "מאוד ברורים" (!!!) מצד החברים הבנים שלו.. - שלא ישאירו אותו עם ספקות לגבי ההתנהגות שלו!
 

פ ו ש י ת

New member
גם אצלנו זה ככה

עידנוש בן ה- 3, מעבר לזה שואהב לשחק בכדור, מכוניות, ספיידרמן ולהיות אריה - הוא המון פעמים יעדיף משחקים של בנות. היינו אצל חברים עם 3 ילדים ויצאנו לטייל כשכל אחד לוקח לו משהו על גלגלים - הבן שלי בחר בעדלה הורודה של הילדה והלך איתה. אז מה, לפעמים הוא בוחר באופניים או מכונית. הוא מאוד אוהב בגדים חדשים, אוהב לראות ולבדוק עצמו במראה ובכלל שמתעסקים איתו בעניין הפינוקי - תספורת, מסאג'. לפעמים זה בדיחה אלנו, לילד יש נטיות, ואז בעלי כמובן מתחרפן ואומר לי שלא צוחקים על זה
. בקיצור, נראה לי שבגיל הזה הם אוהבים גם וגם - אל תשכחי שסביר שהם מחפשים גם לחקות אותנו האמהות. ואם זה לא עניין של זמן, וכן יהפוך למשהו קבוע, יש לנו מה לעשות נגד? לא נראה לי וגם לא נראה לי שצריך. אגב, המון גברים מבוגרים אוהבים היום לטפח עצמם, לבחור בגדים, לעמוד שעות מול המראה לפני יציאה או לבשל והם סטרייטים לחלוטין.
 
אני די בשוק מהשאלה

אני אפילו מתקשה לנסח את הבעייתיות בשאלה שלך. אני לא יודעת אם נטיות מסוימות של התנהגויות של בנים ושל בנות הן מולדות או חברתיות. אני מניחה שגם וגם. אבל ברור לי שאי אפשר לחלק קטגורית את כל הבנים ואת כל הבנות. ברור שיש סקאלה של דברים, והחברה מקבעת אותם יותר. אף בן הוא לא רק מאצ'ו סטראוטיפי, ואף בת היא לא בובת ברבי. מן הסתם ילדים שעוד לא עברו את מכבש הלחצים של החברה הם יותר גמישים, ומתעניינים בכל מה שסביבם. מי אמר שסגול/ורוד זה צבע של בנות וכחול/ירוק זה צבע של בנים? למה בכלל להגביל ולקבע את הילדים מראש? השאלה היא גם מהן המטרות שלך כאמא. אני לא יודעת למה את חושבת שבנים לא צריכים להיות רגישים או שהם לא צריכים להתרשם מאסתטיקה. לחצים מהסוג הזה שאת בטח מעבירה לו גם אם לא בפירוש, יכולים לגרום לו להמנע מהתנהגויות "נשיות", כמו לדבר על רגשותיו ולהביע אותם, כמו להנות מאסתטיקה ועוד הרבה דברים. שלא לדבר על זה שגם אם הוא נהנה לשחק יותר במשחקים של בנות, לחץ מצדכם יכול לגרום לו רגשות אשמה, והדחקה של צדדים חזקים אצלו, ובסך הכל אומללות. אז אולי הוא יתנהג כמו שמצופה ממנו, אבל הוא פשוט יעסוק בתחומים שפחות מתאימים לו, כי ככה החברה או המשפחהה החליטה בשבילו.
 

בוליפלג

New member
השאלה לא טפשית, ורבים נוטים להתעסק בה

דווקא טוב שאת מעלה חששות, מחשבות, הרהורים, גם אם הם לא 'פוליטיקלי קורקט'. כשלנגד עינייך עומדת טובתו של הילד, את מחפשת אחר הדרך הנכונה, כך שלא ייפגע ויישאר נאמן לעצמו. לעצם העניין - בנך בדיוק בשלב בו נבנית זהותו המינית - ההבנה שלו כי הוא עצמו בן (להבדיל מבת). את התפקידים המגדריים = תואמי המין הוא לומד גם ללא מילים, בגן הילדים, בסביבה החברתית בה הוא נמצא וכד' (לדוגמא הצעצועים התואמים למינו שקנית עבורו). עם השנים הילדים לומדים את הציפיות החברתיות מהם בהתאם למינם ולרוב גם מאמצים אותם. באשר להתנהגות שלו - זו ככל הנראה טבעית לו, הוא מתעניין בכל מה שסביבו, סקרן בנוגע למה שפחות מוכר לו (באופן כמעט טבעי, ממש כמונו). בעצמך כתבת כי הוא משחק עם צעצועים של 'בנים', אך מתעניין גםבצעצועים של 'בנות'. לגבי התנהגותך, לא נכון יהיה לשדר לו שההתנהגות/הבחירות שלו לא טובות/רצויות, התנהגות שכזו רק תרחיק אותו מן הצורך שלו כן לחקור, להנות, ללמוד את כל מה שפחות מוכר לו. השאיפה התמידית היא, למרות החששות שאת מתארת, לאפשר לילד ללכת בדרכו שלו, לקבל אותה - בכל גיל. אין בה כל רע, במיוחד כשהיא מהנה עבורו. כיוון שדווקא פעולות שמהוות חלק קטן מאד מרפרטואר ההתנהגות שלו, הן שמדאיגות אותך. מה שנכון יותר יהיה לעבוד ולבחון מדוע התנהגות שכזו מעוררת בך חשש/שאלה. כתבה שקשורה לנושא. תוכל אולי לעניין גם עיניים נוספות.
 

דיינו

New member
צפירת הרגעה גם ממני ../images/Emo13.gif

ממה שאני רואה אצלי בבית וגם אצל ילדים אחרים, בנים באמת בדר"כ מתלהבים יותר ממשחקי גלגלים ובנות יותר ממשחקי בובות - אבל, עדיין כולם משחקים עם הכל וטוב שכך - טוב שהם נחשפים לכמה שיותר דברים ומתפתחים בכמה שיותר כיוונים. הם גם משחקים ביחד בנים ובנות. הקיצור תני לו לשחק עם מה שהוא אוהב ואל תדאגי יותר מידי . מתי להתערב? לדעתי, אף פעם לא, אלא אם כן את רואה בגיל יותר מאוחר שזה מוביל לבעיה חברתית (מה שלא נראה לי שיקרה אצלך, כי את כותבת שהוא אוהב גם כדור וכו'). למשל, הילד שלי, שדרך אגב מטורף על טרקטורים וכלי עבודה וכו', כשקניתי לו נעליים הוא רצה דווקא את...הוורוד. מבחינתו זה לא קטע של בן/בת, הוא פשוט אוהב את הצבע הזה וזהו! אז קניתי לו, הוא הולך איתן מבסוט עד השמיים ומאוד נהנה. בגן שלו הוא מאוד מקובל ואף אחד לא צחק עליו בגן. רק מה? שנה הבאה, כשהוא יילך לגן חדש עם ילדים גדולים (חובה), אני כבר לא אשלח אותו עם נעליים וורודות כי אני יודעת שהילדים האחרים עלולים לא לקבל את זה וזה יפגע בו. אה,ולגבי האנשים שעברו והסתכלו - אני בטוחה שהם פשוט נהנו בגלל שהילד כ"כ חמוד
 
למעלה