יש לי שאלה מהותית...

ortalikc

New member
יש לי שאלה מהותית...

חברים, כמו שאתם יודעים... פרויקט הגמר שלי עוסק במשלחות... ובמהלך התחקיר שלי... גיליתי להפתעתי הרבה... שמרבית בני הנוער חוזרים מפולין הרבה יותר לאומניים... מה דעתכם בנושא? מסכימים?/ לא? למה? ותנו קצת דוגמאות שימחישו... זה יכול להיות דיון טוב...
 

טיפקסית

New member
תשובה שלי

מאז שחזרתי הגעתי למסקנה שמעכשיו החובה שלי היא להעביר את נושא הזיכרון של מה שקרה, אסור לנו לתת זה להישכח. הכיתה שלי השנה מכינה טקס יום השואה בקיבוץ שלנו וחשבתי שאנחנו לפחות דרך הזווית ראייה שלי רוצים לשלב שם כמה עדויות יש אצלינו די הרבה אנשים ששרדו את השואה גם בתור ילדים וגם כמה שכבר היו מבוגרים הוציאו אצלינו ספר בקיבוץ שלנו לפני כמה שנים שנקרא "והגדת לבינך" ובעצם שם כל אחד מהם נתן את העדות שלו מהמקום ממנו הוא בא וכל מה שהוא זוכר וחווה-גם בסתור גם במחתרות,בתנועת הנוער,במחנות העבודה וההשמדה וקראתי שם עדות אחת שעד היום עושה לי רגש ממש חזק והספר הזה העלה בי לראשונה את ההרגשה שאני באמת רוצה לנסוע לפולין,שזה בא מתוכי,שאני חייבת אותו עבור עצמי הזיכרון הוא המסר איתו חזרתי,המחנות,וכל מה ששמענו וראינו זה מה שאנחנו בני הדור השלישי בני הנוער וגם ההורים שלנו בני הדור השני החובה שלנו זה להמחיש לדורות הבאים את מה שהיה,את מה שכולנו ל אחד בצורה שונה לקח מהמסע הזה איתו. לאומנית-הרגשתי להיות שם מתוך עצם זה שאני חלק מהם והם חלק ממני שהם בני ובנות העם שלי לאומנית אני לא בטוחה כי עדיין תלוי מה את מגדירה כלאומנות אני יותר מרגישה כבוד אל נושא הזיכרון וכבוד לאלו ששרדו [גם כשהיה לי כבוד אליהם עוד מראש אבל עכשיו יש לי יותר] כמו שכתבתי ביומן המסע שלי: "לפני שאנשים אלו ששרדו את מראות הזוועה מחנות העבודה הכפייה וההשמדה עלינו להקשיב להם ולסיפוריהם ולהריח את ריח האדם החרוך ובעיקר לזכור-לזכור ולעולם לא לשכוח"
 
חוזרים הרבה יותר לאומנים..

מבינים פתאום למה כל כך חשובה מדינה, שעד עכשיו הייתה נראת מובן מאליו את לא יודעת איזה הקלה ההרגשה של המטוס נוחת בארץ אחרי כל המסע הזה בלי כל השומרים מהשב"כ עלינו על כל תזוזה בלי לפחד ללכת שם .. לפני המסע אף פעם לא שרתי את ההמון תמיד רק עמדתי.. אבל מפולין.. הכל השתנה חח לא יודעת, זה גאווה לעמוד שם בתור רציתם לחסל אותנו, אבל אנחנו פה.. ועוד בתור מדינה.. קשההה להסביר נקווה שהבנת משהו
 

Barbie G

New member
ברור!!

עם כל האהבה שלי לארץ - אני כל כך אוהבת אותה עכשיו! מעציב אותי לשמוע אנשים שאומרים שהם עוזבים את הארץ... המסע הזה מחזק כל כך הרבה דברים אחד יחד עם זאת מסבך מלא דברים, והופך אותם לכל כך לא מובנים ולא הגיוניים...
 

ortalikc

New member
בנות... (וגם בנים יכולים להגיב!!!)

לא נראה לי שהבנתן אותי.. לאומניות היא שנאה של עמים אחרים. וכשאומרים שבני נוער לאומניים הכוונה... ליחס שלהם לשואה, לערבים, לסכסוך בכלל... וסליחה שאני מערבת... אבל זאת לאומנות. ומהתחקיר שעשיתי... עם קולגות כמו אברום בורג, פרופסורים באוניברסיטה, שולמית אלוני, אנשי חינוך עלה שהם מתנגדים ליציאה למסע הזה כי אנחנו חוזרים לאומניים, כלומר מרוב שהיהודים חיים בתחושת רדיפה כל הזמן הם חוזרים עם רצון "להתנקם" וקוראים "עראפת הוא היטלר" וכדומה... ולי אין דעה בנושא, אני רק מציגה עובדות... אני בכל אופן לא נתקלתי בהתנהגויות כאלה... או שאנשים הפכו יותר קיצוניים אחרי המסע... דבר נוסף, אני שמחה שאחת מכן אמרה שאחרי המסע היא התחילה לשיר את התקווה - אני ממש שמחה! אני רוצה לספר לכם שביום הזכרון ליצחק רבין היה הפעם הראשונה ששרתי את התקווה מאז שחזרתי... וזה ישר החזיר אותי לדגל שאיש העדות שלנו הרים באנדרטת רפפורט... ול"תקווה" של מיידאנק... על איך ששרנו שם עם גאווה ענקית... וכאב לי ועדיין כואב לי שאנשים בגיל שלי... לא יודעים סלאש מתבלבלים סלאש לא טורחים לשיר את ההמנון שלנו (זאת הרגשה שהיתה עוד לפני היציאה למסע - והתחזקה רק בפולין)
 

Barbie G

New member
טעות!!!

אני אישית חזרתי מלאת אהבה לאדם! לא משנה מי הוא! לא משנה מה הוא איפה הוא ובטח שלא מה גזעו.. לפ]ני המסע אמרתי: אני בטוח הולכת לקרבי אין מצב שלא.. עכשיו אני ממש לא הולכת לקרבי.. אז אתה מוזמן להגיד לכל האנשים שחושבים שהמסע הוא דבר לא טוב או ווא אוור שיבואו לשאול את אלו שיצאו למסע... או שישנו את מערכת החינוך הכל כך דפוקה שיש לנו במדינה (תבינו יש לי אמא מורה... אני כבר 12 שנה במערכת הזו... גוש אחד של קקי חסר ערכין.. שיעור חינוך כיתה יא המורה שלי מביאה לנו תמונות של מכוניות אומרת לנו תבחרו את המכונית החלומית שלכם.... מה נסגר?! אני עושה את לחניכים שלי בכיתה ה'...!) סליחה שהתעצבנתי... חיוך!
 

ortalikc

New member
א. אני בת. ב....

ב. שמעי, זה מוכח... וזה אמיתי. בני נוער הם לאומניים יותר אחרי המסע לפולין. הלוואי וזה היה לא נכון, גם אני לא רוצה להאמין. יש לי מורה, להסטוריה ואזרחות, שהיה בפולין, וחושב שאנחנו לאומניים. היום דיברתי איתו והייתי בהלם של חיי!!!!!! מה? יצאת לפולין ואתה חושב ככה... אבל מסתבר שכן, וכשהתוכנית שלי תהיה מוכנה, אני אשלח אותה לכל מי שירצה ויהיה מעוניין. אני מקווה שיהיה לכם ביקוש. אבל זה יקרה בעוד כמה חודשים... בנתיים... אפשר רק לדבר.
 

Barbie G

New member
אני רוצה אותה!

מה בדיוק את עושה? תסבירי לי... אני אגיד לך למה אני לא מסכימה עם מה שאת אומרת כי אצלנו זה הכי לא ככה שיש! חברים שלי לא רוצים להרוג עכשיו אני מכירה מישו שלא ההולך לקרבי בגלל המשלחת... שתביני זה ערך החיים מול ערך המדינה חלקנו מעדיפים את ערך החיים ולכן לא הולכים לקרבי! (אני אחת מהם..) אני באמץ שלא מסוגלת לחשוב על המחשבה שלירות בילדה בת 13 שעוברת לה באמצע השדה קרב... אני לא אדע מה לעשות אז.. זה .. אין .. אם את צריכה עזרה בשו בתחקיר או משו כזה.. תבקשי... חיוך
 

ortalikc

New member
צודקת במאה אחוזים!

הגישה שלי מעורבת בין חיים למדינה... כי לדעתי שניהם חשובים וזה מה שלימדו אותי בבית. יכולת לראות את זה ביחס שלי לגבי התקווה ובאופן התגובות שלי... פרויקט הגמר שלי היא תוכנית ברדיו בת שעה... שעוסקת במטרות המשלחת לפולין והאם הן מושגות... אני מדברת עם האחראית על המשלחות מטעם משרד החינוך כדי שתספר לי קצת על המטרות בחוזר מנכ"ל. עם תלמיד שיצא לפולין או עם כמה תלמידים שיצאו. עם אדם שמתנגד ליציאה למסע (אברום בורג, שולמית אלוני, פרופ' יאיר אורון) - ויש המון סיבות להתנגדות... עם הורה של תלמיד שחזר עם דיפרסיה מהמסע, על איך זה השפיע עליו בהמשך, איך הוא התמודד... עם פסיכולוג - על ההשפעות של המסע - מה נשאר אחרי כמה שנים, ואיך מתמודדים עם זה. וזהו אני חושבת... זה הרעיון המרכזי בפרויקט שלי.
 

Barbie G

New member
אמממ

את מוזמנת לדבר איתי גם.. יש לי הרבה מה להגיד... ועוד משו: ההנהלת בית ספר שלנו אחרי כל מסע חושבת אם זהו יהיה המסע האחרון מסיקה לקחים מסקנות וכו... אם את רוצה אני אנסה להביא לך תקציר של זה... אם תבקשי יפה.. חחחח עם ישראל חי! בעזרת השם הכל יהיה טוב! ולא נצטרך ללכת לצה"ל כי חייב אלא כי רוצים... ושבאמת ירצו.. חיוך!
 
אופס.. חחח

ועכשיו תשובה לעניין- ממש לא ההפך, דיברנו המון על לכבד את האדם.. דיברנו גם על הצד של הנצאים וכל מיני כאלה לא שנאת אחרים.. ממש ממש לא זה בלוף אחד גדול
 
מסכימה..

גם אני חזרתי מהמסע עם דעות שונות לגבי המדינה וכו'... נורא מעציב אותי אנשים שיורדים מהמדינה ומוותרים עליה כל כך בקלות, ולא רואים את הטוב שבה.. משפט אחד שקיבל אצלי משמעות חזקה מאוד במסע הוא: אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת!!
 

shirani23

New member
תגובה.

אז ככה לפי דעתי את צודקת אחרי שאנשים חזרו ממראות הגיהנום הם התחילו לפי דעתי להבין את משמעות קיום המדינה ומה יהיה על העם בלעדיה.
 
אני הגעתי למסקנה

שאסור לשנוא אפחד.. תמיד שאני אומרת "אופפ איך אני שונאת את ה ... ככה וככה וככה אני ישר מתקנת את עצמי.. לא שונאת.. פשוט לא מחבבת.. אסור לשנוא אפחד.. אני לא אלוהים ואסור לי לשפוט אפחד...
 

cbudwig

New member
לאומניים לא...ישראלים כן..

אני הייתי במשלחת וחזרתי עם תחושת חיבור חזקה למדינת ישראל אבל הדרך מתחושת פטריוטיות ללאומנות רחוקה. לאומנות היא קיצוניות.... מה שכן אחרי שחוזרים מהאדמה הארורה הזו מ-א-ו-ד מעריכים את ארצנו הקטנטונת... בהצלחה בפרוייקט גמר! אם יש לך עוד שאלות אני אשמח לענות
 

S h i R l e y

New member
מסכימה לגמרי!

הגעתי לכאן מהעמוד הראשי והייתי חייבת להגיב. לאומניות היא קיצונית, אם יש דבר שהבנתי אחרי פולין היא שקיצוניות מסוכנת. חזרתי מפולין הרבה יותר ישראלית וגם הרבה יותר יהודית. עם הרבה יותר ידע ומודעות.
 
למעלה