יש לי שאלה חשובה

יש לי שאלה חשובה

אני עכשיו במיכאל ולשיעור הבא אני צריכה להכין מכתב אישי ויש לי כמה בעיות: 1. אני לא אוהבת לדבר מול אנשים בטח מול כאלה שאני בקושי מכירה ויוד לדבר על דברים אישיים שאפילו לחברות שלי אני לא מספרת 2. אין לי שום דבר שאני יכולה לכתוב עליו.. פשוט ךא עולה לי כלום. אולי יש לכם הצעות מה אני יכולה לעשות?
 
תשובה

תקשיבי- היו אצלנו כאלה שלא קראו- ואח"כ הם מזה היצטערו- אסור לך לפספס את ההיזדמנות הזו- גם אני כמוך- אבל אצלנו המנחה כיבה את האור כך שבקושי ראית מישהו... ותכתבי פשוט למישהו שיקר לך- אצלנו ביקשו שינוי- אבל בעיקרון מה שנראה לך- אם זה למנחה מיכא"ל או אם זה לאמא שלך- את יכולה לכתוב לחברה טובה או למישהו שלא דיברת איתו הרבה זמן.. בהצלחה.מחן
 

רקשת

New member
יש לי בעיה דומה

אני גם צריכה לכתוב מכתב אבל הבעיה היא שאני פשוט לא רוצה לשתף את המכתב הזה עם אף אחד. חוץ מזה שאני יודעת למי לכתוב אבל אני לא יודעת איך.
 
מפגש 8?

עברתי אתהמפגש הזה לא מזמן.. זה באמת שינה אצלי המון דברים בחיים. גם אני לא הסכמתי לקרוא את מה שכתבתי.. ואם את באמת לא רוצה להקריא, אף אחד לא יכריח אותך..! אבל אני ממליצה לך להקריא..
 

12111 מיכל

New member
היי.....

שלום קוראים לי מיכל אז ככה שלפני המפגש הייתי מאוד ביישנית אבל עכשיו אני ההפך מזה אני פתוחה וכול זה אז אני ממליצה לך לקרוא בקשר ל2 אני בטוחה שיש לך למי לכתוב את פשוט צריכה לכתוב לאדם יקר תחשבי אל אדם שאת מאוד אהובת ואני בטוחה שיהיה לך רעיון
 

Spotless Mind

New member
תנסי

לרשום למישהו שאת אוהבת מכתב תודה על משהו שעזר לך. או מכתב למישהו קרוב(משפחה או חברים) על משהו אישי, ותאמיני לי כדאי לך לקרוא, אפילו אם כול החברים שלך קוראים דברים מרגשים וכולם בוכים וזה, והמכתב שלך הוא דבר פעוט יחסית למה שהם רשמו, את מקבלת מזה ביטחון ועוד הרגשה כלשהי, שקה לתאר, רק אחרי שתחווי את זה תידעי.
 

noagdfan

New member
כולם מרגישים את זה לפני המפגש הזה..

גם אני בהתחלה לא ידעתי מה לכתוב. ידעתי למי, אבל לא מה. פשוט תתחילי לכתוב ותיראי שזה יזרום. אם לא תאהבי מה שכתבת זה לא ביג דיל, את תמיד יכולה לכתוב אחר. גם אני בהתחלה הייתי ממש לחוצה ולא הייתי בטוחה שאני רוצה לקרוא, אבל קראתי. את לא יכולה לתאר לעצמך כמה זה פתח אותי, העלה לי את הביטחון העצמי. אני פשוט בן אדם אחר עכשיו. אחרי הכל, אין לי מה להתבייש בעצמי. אני מקבלת את עצמי לגמרי, אז אין לי מה להתבייש. וגם לך אין. בהצלחה
 

Ruby Moon

New member
מסכימה

גמני חושבת ככה.. גמני בהתחלה הייתי ככה.. אבל אז.. כשאת יושבת בחדר עם מוזיקה שקטה ברקע ונרגעת.. את לא מסוגלת לחשוב על "איך אני יעשה את זה?" "אם כולם יצחקו עליי?" את פשוט זורמת.. תכתבי את המכתב מכל הלב אני מבטיחה לך שאף אחד לא יצחק עלייך ולא יעביר את זה הלאה.. זה יהיה מפגש מרגש שבו כל ילד ירגיש, אפילו טיפה, איך כל אחד מרגיש, מה עובר על כל אחד בחייו.. את תראי שכל ילד יקריא ויהיה לך חשק לבכות.. כל מכתב של כל ילד.. אפילו אם זה ילד שאוהב לעשות צחוק מהכל.. כל מכתב יהיה אישי ומרגש.. אפילו אם זו רק תודה קטנה.. או סליחה שמישהו רצה לבקש אך לא היה מסוגל.. אף אחד לא יספר למישהו שלא היה שם בדיוק כמו שהוא לא רוצה שיספרו על שלו.. מקווה שעזרתי
 
למעלה