המצב מסובך הרבה יותר
יש כאלה המגדירים עצמם דתיים אולם שונאים שנאה עזה כל מי ומה ששונה מהם (ולאו דווקא הומואים). יש כאלה המגדירים עצמם דתיים אולם פיהם מלא דברי שקר ומרמה ולא אחת גם לשון הרע... יש כאלה המגדירים עצמם דתיים אולם ימצאו את הדרך לטהר את השרץ בק"ן טעמים. אז איפה הגבול? באמת איני יודע. אני מאמין באמונה שלמה בבורא עולם ומשתדל בכל מאודי לשמור א מצוותיו. בדלותי הרבה אני יודע, שזה קשה מאוד, אבל מתנחם לםחות בכל דבר טוב, שאני מצליח לעשות. בוודאי אני חולק על הציבור החילוני, שבורח כמעט מכל דבר, שריח דת נודף ממנו, אבל אעינני יכול וגם אינני רוצה לשפוט איש. הרב קוק זצ"ל, כאשר נשאל, מדוע מקרב במיוחד את פשוטי העם, השיב: אני מעדיף להיכשל באהבת חינם מאשר חלילה בשנאת חינם. על אהבת חינם לא ייחרב הבית השלישי. דוגמא נוספת לאהבת ישראל ללןא מצרים מצאנו אצל רבי אריה לווין זצ"ל ואצל עוד רבים וטובים גם בדור שלנו. אם רק רוצים, אפשר לגשר כמעט על כל הפערים ולהשיג הרבה יותר גם למטה וגם למעלה.