יש לי שאלה חשובה..
ורצינית מאוד: מישהו אמר לי השבוע, ואימצתי את הרעיון, לעשות לעצמי 'שטיפת מח' חיובית של אמונה והתמסרות להנהגת השם. להתחזק באמונה שהשם איתי והכל לטובה (כשם שילדים חשים מוגנים כאשר הוריהם נמצאים לידם) ולהתאמץ להפסיק לחשוב כל הזמן על מה עושים וכדומה. למשל, על ידי שינון פסוקה אמונה, כמו: "אני מאמינה באומנה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא לבדו בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה וישה לכל המעשים" וכן הלאה.. אני רוצה לבקש מכם רעיונות איך לעשות זאת. בשיא הרצינות (גם אם המינוח הזה 'שטיפת מח', יכול לעורר אי אלו התנגדויות..) איך אני משכנעת את עצמי לחזק כעת קצת יותר את הצד של לסמוך על השם, וקצת פחות לחשוב על פז"מ הגיל, על מתי אגמור להתאבל על הפרידה, מתי אהיה מוכנה ובשלה לפרק ב', וכו' וכו'..
ורצינית מאוד: מישהו אמר לי השבוע, ואימצתי את הרעיון, לעשות לעצמי 'שטיפת מח' חיובית של אמונה והתמסרות להנהגת השם. להתחזק באמונה שהשם איתי והכל לטובה (כשם שילדים חשים מוגנים כאשר הוריהם נמצאים לידם) ולהתאמץ להפסיק לחשוב כל הזמן על מה עושים וכדומה. למשל, על ידי שינון פסוקה אמונה, כמו: "אני מאמינה באומנה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא לבדו בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה וישה לכל המעשים" וכן הלאה.. אני רוצה לבקש מכם רעיונות איך לעשות זאת. בשיא הרצינות (גם אם המינוח הזה 'שטיפת מח', יכול לעורר אי אלו התנגדויות..) איך אני משכנעת את עצמי לחזק כעת קצת יותר את הצד של לסמוך על השם, וקצת פחות לחשוב על פז"מ הגיל, על מתי אגמור להתאבל על הפרידה, מתי אהיה מוכנה ובשלה לפרק ב', וכו' וכו'..
