בול קליעה
הסטטיסטיקה מדברת על משוכה ראשונה של משבר שאותה עובר זוג, לאחר שבע שנות "ביחד", הנה את נכנסת לסטטיסטיקה, ברוך בואך בקהל גזע האדם. השאלה שלך מה אני עושה מזכירה לי את ימי ילדותי שבה החדירה בנו הסביבה כי "לאונן זה פשע גדול", אגלה לך סוד? שום נער מתבגר בסביבתנו לא חדל לאונן, אך כולנו הסתובבנו עם תחושת אשם, החבאנו, הסתרנו את תאוותנו, ניסינו להיות "נחמדים" מול הסביבה, אך להיות אנחנו עצמנו כשאנו רק עם עצמנו, קרי- לאונן, כל עוד הגוף דורש. ובכן- טעמת מן האסור...... ואת מתייסרת, לא בגלל שאת מאמינה שעשית "משהו רע" אלא משום שהסביבה חושבת שעשית משהו "רע". הנה לך עוד סוד- " מרבית הסביבה, וכמעט הייתי אומר "כל" , עושה את מה שאת עושה "בסתר", אך כולם בדיוק כמוך, חשים את הרע ומשתדלים לעטות על גופם את מחלצות "הטוב". אז כך- אני מבקש בזאת לבקשך להסיר כל דאגה, להסיר כל תחושת אשמה פנימית, אין שום חדש במה שאת עושה, ולדידי לא תחדלי לעשות זאת, כי הסיבות תמיד תהיינה כל עוד תבעבענה בך תובנות שאת לכשעצמך רוצה את מימושך, כל עוד תהיי סקרנית, וכל עוד הבלתי מעניין יהפוך אותך לא שקטה. כי כזה הוא העולם, המעניין הוא החדש, וכשלומדים אותו והוא חדל להיות חדש, הוא גם חדל להיות מעניין. וחוזר חלילה. אבל אבל אבל אבל אבל את צריכה לשאול עצמך שאלות עמוקות, פנימיות, בשקט ומול בבואתך- האם את (ממש עתה רעידת אדמה באיזור השרון) אני חוזר האם את מוכנה נפשית לפרידה מבן זוגך? האם יש בך את החוסן החברתי לעמוד בפני הביקורת החברתית שתהפוך אותך "נואפת" במובן השלילי של המילה? האם יש לך את היכולות הכלכליות לקיים את עצמך לאחר הפרידה? האם את יודעת מה המשמעות שלכם, מה מצבכם, מה יהיה בעתיד עם הילדים, וכן הלאה ובכן- רוצה לאמר- את מניחה על כף המאזניים את "מימוש האני העצמי שלך כשהוא לעצמו" אל מול " מימוש האני העצמי שלך כשהוא בתוך מבנה זוגיות נורמאטיבית". עליך להיות מודעת היטב להשלכות, ופשוט להכין "שיעורי בית". אם את מרגישה עצמך חזקה כלכלית, חזקה נפשית, את מפוכחת למדיי, וחשה שאת רוצה בכל זאת "להפיח ריגושים מפעם לפעם באני העצמי המשועמם" המשמעות היא שאינך בנוייה לשום קשר של זוגיות מחייבת, ואני מתכוון לקשר ארוך טווח. על כן, עליך להשלים עם זאת, שמערכות אשר תהיי בתוכן , לעולם יהיו בעלי הטווח הקצר, ובהתאם תצטרכי לכלכל צעדיך. אסיים במילים הבאות- אינני רואה שום פסול בכל מה שאת עושה ככל שמדובר באני העצמי, את נוהגת בצורה הטבעית ביותר שיכול אדם, בהיותו חיה, לנהוג, אך כיצור חברתי, יהיה עליך לשלם את המחיר החברתי. אם את לא יכולה "להתביית" בתוך אותם כללי חברה, אל תהססי, לכי עם עצמך, אל תהיי "לא את" , היי שלימה עם עצמך, גם אם יכנו אותך נואפת בתחילה, בסופו של דבר תמצאי את עצמך, ותחיי חיים עם הרבה יותר שלימות נפשית ופנימית. אל תשקיעי עצמך במסגרת לעולם לעולם רק כדי לרצות את הסביבה. את ורק את , בסדר הקדימויות לפני כ....ו....ל....ם...!!!! בהצלחה
