יש לי רעיון לשרשור!

[דאנטה]

יש לי רעיון לשרשור!

טוב, אז הנה הגיעה לה שעת ערב, ממש לפני הפנייה האחרונה לקראת הישורת של "איך בזבזתי עוד יום"... אבל למען האמת, היום דווקא כן הספקתי כמה דברים, בעיקר בגלל העובדה שנודע לי שלא יאריכו את תקופת השינויים, למרות השביתה. אז דאגתי להירשם לעוד קורס ולהימחק מקורס אחר. לא יודע מה הטעם לא להאריך את משך תקופת השינויים, הרי עוד לא נוכחתי אף לא בשיעור אחד, אז איך אגבש דיעה לגבי קורס??? בכל מקרה, דנתי היום עם המנחה שלי (סתם שיחה של יום שלישי, על כוס קפה הפוך. כמעט ולא דיברנו על הלימודים, אלא רק בחצי שעה הראשונה...), ונכנסנו לדיון בנוגע למאמרים משמימים ומייגעים שקראנו. הוא, למרבה פליאתי, עדיין זוכר בכאב רב מאמרים שאותם הוא הצטרך לקרוא, מאמרים בני עשרות עמודים, הכתובים בשפה לא ממש מובנת. כמובן שגם אני זוכר לרעה מספר מאמרים שקראתי במהלך השנים האחרונות, מאמרים שאותם אני לא אשכח לעולם! לכן, אני גאה לפתוח בשרשור המאמרים המייגעים, המזוויעים, המשמימים, מאמרים שכבר עדיף לשבת באיזשהו גולאג נידח בצפון סיביר, מאשר לנסות להבין, או אפילו יותר גרוע, לסכם. אז יאללה, תביאו לנו את שם מחבר המאמר, כותרת המאמר, וכתב העת. כך נדע מאיזה כתבי עת להתרחק, ומאילו חוקרים להימנע... המקפידין והמדקדקין יכולים לתת ביאור קצר על המאמר, ולמה הוא כל כך גרוע. דאנטה

 

[uri80]

../images/Emo12.gif (אחד שצופה פופולריות עזה לשרשור זה)

 

[רולו תומאסי]

קטע מתוך " תולדות השגעון בעידן התבונה" של פוק

פוקו הקטע היה מתורגם לעברית אבל אין לי מושג מה באמת היה כתוב שם...

 

[XMankoX]

../images/Emo45.gif

עד היום אני לא בטוחה שהבנתי משפט אחד שלם ממה שכתוב שם... ובנוסף על כך באותו שבוע בדיוק הייתי צריכה לקרוא משהו של אלתוסר שקשור לאידאולוגיה היסטורית או משהו מוזר כזה... מיותר לציין שגם שם לא הבנתי מה רוצים ממני

 

[דאנטה]

מרוב התלהבות שכחתי לאזכר את הסיוט שלי...

אני התבקשתי להציג ונלתח מאמר מאת ישעיה ברלין, במסגרת פרו"ס על ניקולו מקיאוולי. המאמר שהתבקשתי לנתח הוא The Originality of Machiavelli, מאמר בן 55 (!!!) עמודים, הכתוב באנגלית אוקספורדית לא מובנת, ולזה תוסיפו שפרופ' ברלין היה פילוסוף, דבר שבהחלט מסביר את אופן כתיבתו ואת הסירבולים בטענות שאותן הוא מעלה... היה לי חודש לעבוד על המאמר מזרוגג הזה, וכמו כל תלמיד שקדן וטוב, דחיתי את העבודה לשבוע האחרון... אבל אז, ברגע שרק לקחתי את הספר ממנו לקוח המאמר, והתחלתי לצלם, ראיתי שהמאמר לא נגמר!!! נכנסתי למרה שחורה באמת ברגע שהתחלתי לקרוא אותו... קודם עלי לסמן מילים לא מובנות (ובאמת היו כאלה, בלי עין רעה!!!), ואח"כ לקרוא שוב את אותו משפט/ אותה פיסקה והפעם כדי להבין, ואז לנסות להבין מה בעצם פרופ' ברלין רוצה לומר, ואז לעשות את העבודה שאותה התבקשתי לעשות: לנתח את המאמר. כלומר, מהי הטענה של ברלין בנוגע למקיאוולי, וכיצד הוא מפתח אותה, ובאילו כלים. חשוב להזכיר, זה היה במסגרת פרו"ס, כלומר בשנה ב'... אני כמעט בטוח שתלמידים בשנה ב' באוקספורד או קיימברידג' לא מקבלים כאלה מאמרים!!! אני חושב שירדתי במשקלי במהלך אותה תקופה עליה ישבתי על המאמר, שוב ושוב ושוב ומנסה להבין מה אני קורא... ברור שביום הצגת המאמר לא הצגתי אותו כראוי, כי פיספתי כמה נקודות, למרות שאת הטענה המרכזית כן הצלחתי להציג. זמן קצר לאחר השיעור, פנה אלי חבר ללימודים מאותו קורס, ושאל אותי למה לא קראתי את המאמר בעברית... אתם באמת לא רוצים לדעת מה הייתה תגובתי, ומה עלה בגורלו של אותו חבר ללימודים... דאנטה

 

[ChilD SouL]

אתה בוכה על 55 עמ'../images/Emo35.gif

בוא תקרא מאמר של 200 ולא בחודש, אלא בשבוע.

 

[דאנטה]

ממרום שנותיי באונ',

עוד לא נתקלתי במאמר בן 200 עמודים, שנכתב על אחד מתחומי מדעי הרוח. אני יודע שישנם מאמרים מדעיים בתחומי מדעי הטבע, באורך של עשרות ועשרות עמודים. כך למשל, אני זוכר שמישהו הראה לי את המאמר של אנדרו ווילס, המתמטיקאי שהצליח להוכיח את משפט פרמה, והוכחתו פורסמה בכתב עת למתמטיקה ותפסה יותר מ-150 עמודים... זה באמת מוזגם. בהיסטוריה, תחום שאני מבין בו מעט יותר מאשר במתמטיקה, מאמרים סטנדרטיים הם בני 30 עמודים פלוס-מינוס, ועוסקים בד"כ בנושא מאוד מצומצם. קשה לי להאמין שניתן לכתוב 200 עמודים על נושא מסויים בלי לחזור על המשפטים כל הזמן, ומבלי להשתמש בגודל פונט גדול במיוחד... עבודת גמר במדעי הרוח מוגבלת ל-110 עמודים (וזה משתנה מדי פעם ופעם), וממנה בד"כ מפיקים מספר מאמרים המתפרסמים בכתבי עת, או שהתיזה במלואה מתפרסמת כספר. דאנטה

 

[uri80]

לגבי אנדרו וולס -כעת חשוב על כך שכל שלב

במשוואות שהוא מתאר הכרחי לשלב הבא. אם הוא היה נאלץ לכתוב את זה במילים במקום משוואות וסמלים, דמיין כמה הרבה יותר עמודים הוא היה נאלץ להכניס לכך. זו עבודה של חיים שלמים. אדם מרשים.

 

[shay4442]

גם אני לא נתקלתי במאמר של 200 עמ'

הכי הרבה שנתקלתי היה מאמר בנושא פרהיסטוריה של 67 עמודים(לא כולל בביליוגרפיה), דרך אגב אצלנו באת"א ההגבלה על עבודת התיזה היא 80 עמודים נכון להיום

 

[דאנטה]

מתברר שגם אצלנו באוניברסיטאס בן-גוריוננזיס

במקרה נכנסתי עכשיו לאתר הפקולטה, וקראתי את הידיעון. (עכשיו שאני חושב על זה, זה נשמע מוזר. למה לבנאדם להיכנס לאתר הפקולטה למדעי הרוח בערב שבת? מה, אין לו משהו אחר לעשות בחיים??) דאנטה

 

[ChilD SouL]

עובדה, אני נתקלתי.

כמובן שזה לא היה במדעי הרוח, כך ש... יכול להיות שבגלל זה לא נתקלת בדבר. אבל זה בהחלט היה מזעזע בכל רמה אפשרית.

 

[shay4442]

יכול להיות שהמאמר הזה הכיל?

הרבה דפי דיאגרמות,טבלאות,נוסחאות ופחות מלל??? כי קשה לי לחשוב על מה בנאדם יכול לכתוב לאורך 200 עמודים ואחר כך לשים את זה באיזה ירחון ולצפות שמישהו יקרא אותו??

 

[ChilD SouL]

היו כמה טבלאות בודדות, זה הכל.

אם הייתי זוכרת על מה המאמר, הייתי מספרת לך [בקצרה כמובן], אבל יש מצב שכ"כ הדחקתי את זה [זה היה פשוט נוראי לקרוא את זה, ישבתי על זה ימים ולילות] שאני לא זוכרת אפילו מילה אחת מהמאמר. אבל זה בטוח היה קשור לפוליטיקה, בדרך זו או אחרת

.

 

[shay4442]

פששש כל הכבוד אני מסיר בפניך את הכובע

"אינדיאנה ג'ונס" שלי , אני אישית הגעתי למסקנה שכאשר אני קורא מאמרים סופר ארוכים(מבחינתי זה מעל 30 עמ') אז באמצע הדרך אני כבר בקושי זוכר את החלק הראשון ואני זוכר רק את הרעיון הכללי ומספר דוגמאות שנחרטו בזכרון(בגלל זה כמובן משתמשים בשיטה של סימונים ומרקרים של הקטעים החשובים דבר שאני לא נוהג לעשות).האמתי שיש לי סוג של זכרון צילומי לא מפותח,זה לא מתקרב לשטויות שמראים בסרטים, אבל בעזרת אימון אני בהחלט יכול לראות בראשי את העמוד והפסקה המדוברת!!!!

 

[דאנטה]

ידעתי שיש לך כובע שכזה!

אבל כמובן שלא העזתי לשאול... מעניין, גם אצלנו בחוג לארכיאולוגיה מסתובבים כמה תלמידים (התלמידים שנחשבים ליותר טובים) עם כובעי אינדיאנה ג'ונס... דאנטה

 

[ChilD SouL]

אם זה מאמר ארוך ומעניין, אז זה עוד נסבל.

אפילו שזה באנגלית. אבל אם זה מאמר ארוך ועוד באנגלית זה בהחלט אחרי העמוד העשירי כבר מתחיל להתערבב ואם לא כותבים או מסמנים משפטים חשובים אפשר להתפגר. זכרון צילומי זה בהחלט אחלה, אבל זה קורה רק אם אני מתעמקת במאמר ובאמת קוראת אותו ולא רק על מנת לעשות עליו וי שעיינתי בו. מצד שני, אני מעדיפה שמישהו ישב ויקרא לי אז... אני יכולה לעשות פלאים [בתיכון, הייתי מקליטה את עצמי מדברת ולפני בחינה הייתי יושבת ומקשיבה לזה, אבל זה היה רק בהיסטוריה כי זה היה לי דיי קשה ומשעמם ברמות מטורפות - זה עבד מעולה]. מעניין כמה יעלה לי לשכור בנאדם שיקרא לי את כל החומר לפני בחינות...

 

[יוקאס]

יש לי דווקא הרבה מה לומר בנושא!

היה לי מאוד קשה אם כל מיני מאמרים שהייתי צריכה לקרוא לשיעורי אנגלית-מתקדמים וליהדות... אבל לעיקר - ארסמוס! כל מה שכתב! אי פעם! תמיד! האמת ששכחתי מה הוא כתב (למזלי) אבל השם עוד חרוט אצלי לרעה. מחזות וסיפורים ומכתבים מהמאה ה-18 (לא שירים וסונטות, אלה בסדר גמור) - היה להם סלנג מוזר במאה ה-18 (אבל לפחות היה להם מערכת ניסוח דקדוקי וכתיב מגובש, מה שאי אפשר להגיד על הרנסאנס שכל אחד הכניס איזה E או A איפה שבא לו ומתי שמתחשק לו, אפילו אם לא צריך). אני לא אוהבת את המחזות של אפרה בן. וגם קפקא, קשה לי איתו, אני אוהבת אותו ולא אוהבת אותו בו זמנית וזה הכל בגללו. אני קוראת רק עמוד אחד ויחיד מאיזה סיפור שהוא כתב ואני מתחרפנת! (לא נרדמת, חס וחלילה!) אלא פשוט חוטפת עצבים (על עצמי, כי אני לא מבינה אותו) וסוגרת את הספר. ואז אני פותחת את "שרה גיבורת ניל"י" הספר שגרם לי לרצות מרגלת וחקלאית במשך שנתיים מהחיים שלי (גילאי 9-11) ונרגעת.

 

[יאיר הדרקון האמיתי]

אצלנו זה פחות מאמרים ויותר

תקני חשבונאות ארוכים. לנצח אזכור את תקן 27, 25 ועוד כמה שקראתי... והשנה יש את תקן 19 שעוסק במסים על ההכנסה. לפי המרצה, אם מישהו מבין את התקן רק מקריאה שלו, אז ההרצאות מיותרות. וחוץ מזה בקורס על המלוכה בישראל (בקורסי יהדות בבר אילן) היה "מאמר" אחד שלמעשה היה ערך מהאנציקלופדיה המקראית על מלוכה. היה ארוך, לא ברמה של עשרות עמודים, אבל מספיק ארוך בשביל להרדם באמצע.

 

[RichardSmith]

יומיים באונ'...

ונתנו לנו את "הפונקציה הפואטית" מאת בחור בשם יאקובסון...