יש לי צו ראשון

[אורי חייל 21]

קודם כל גם ג'ובניק תורם...

אני ג'ובניק, אני תורם ועשיתי קורס, ואני לא יושב ומתייק מכתבים. אתה תורם למדינה שלך בכל דרך שאפשר, ואם זאת הדרך אז שיהיה ככה.. דבר נוסף זה מאד מכשל אותך בעיקר בתור חולה אפילפסיה, זאת התמודדות, גם הטירונות וגם התמודדות עם המערכת הקשה הזאת שדי חופפת לעולם האמיתי שהוא לא תמיד קל ופשוט.. ממליץ בחום.

 

[אייטולה מלך הגבעות]

אתם מה זה מפונקים ../images/Emo95.gif

אז איך אתם רוצים להיות חילים ביכלל חלק מהתמודדות הוא להתמודד עם קשיים מדבר חייל ששכב במארבים בבוץ

 

[חייםלוי]

כל חייל חייב לעבור אימון ירי גם

הג'ובניקים

 

[אבא של אפי]

צבא

ללכת לצבא יש בזה הימור, אתה לא יודע איך אתה נופל. אפשר לבקש ולא תמיד מקבלים. הסבה ללכת לצבא היא, שלא תיצתרך לתת הסבר במקום עבודה, למה לא היתה בצבא. הליגלוג של מי שמנסה להשוות לקרבי , הוא ממש לא במקום וטיפשי. מדובר כאן באנשים אם גורם סיכון להחמרה, ואין שום סיבה לקחת סיכונים. יש קושי בצבא להגיע לטיפול רפואי ההוגן, מאחר והצבא מכוון את עצמו לדחית משתמטים. כאשר רוצים טיפול הוגן, הדרך לכך מאוד מאוד מסורבלת.

 

[moribat]

החיים זה הימור לפעמים אז..?

לא נחיה? בצבא יש יותר מפסקה בקורות החיים, כשמגיעים למקום עבודה. בצבא יכול להיות עניין, אתגר, חברים לכל החיים, הכשרה מקצועית לעתיד, סיפוק, והכנה בקטן לחיים העצמאיים כבוגר ובגיר. באף מסגרת בחיים לא מקבלים מה שרוצים, ולא יודעים תמיד לאן נופלים. העניין הוא שצריך לנסות.אם כמובן רוצים.אף אחד לא עושה למדינה טובה כשהוא מתגייס, וגם לא "דופק" את המדינה כשהוא לא.אחת החוויות שיכולות להוסיף הרבה לחיים, מקסימום- תמיד אפשר למצוא את הדרכים ולוותר כשרואים שזה מסכן או לא בריא. וגם תמיד אפשר לשנות, מבפנים.

 

[אבא של אפי]

לא

הימור לוקחים בתבונה כן אני מכיר הרבה חילים מאושרים. לא מעט שממש סובלים, וכמה מיקרים שלשמוע את הסיפור , זה סכין בלב. קשה מאוד לשנות. הכנה לחים זה נכון, אבל המחיר לפעמים גבוה מידי. החבר'ה קוראים לזה- לא סופרים אותך.

 

[רוני ליאון]

אז מה עושים

כדי שלא יהיה סיבוך כזה ושלא יספרו אותי אז איך אפשר למנוע את זה אבל אני לא מבין אפילו בטירונות אתה צריך לישון מוקדם וכאלה אז נותנים את זה או שאתה כמו כולם

 

[אבא של אפי]

זהו, צריך כל הזמן לעשות.

מהרגע שאתה מגיע אתה נידרש להאבק. ההנחיה היחידה שישנה בתיק האישי היא 7 שעות שינה, היא תיכנס לתוקף רק במיפגש הראשון אם רופא בטירונות, תוך יום יומים, לפני זה אין כלום. לכן אתה נידרש ללכת למפקד להסביר מצב ולבקש התחשבות. ביום הראשון יעשו הקפצה האפילפטי זכאי מרגע ההקפצה ל- 7 שעות שינה נוספות.(אף אחד לא יספר לך על זה). במיפגש עם הרופא בטירונות הוא יתן אולי שני פטורים בסיסים, חיבים לבקש רופא מומחה, כדי לקבל מלוא הפטורים והכי חשוב לקבל מירשמי תרופות ותרופות. כמובן רופא מומחה יושב בבסיס אחר ויתנו לך זמן כימעט בילתי אפשרי להגיע לתור שהם קובעים. זה רק ההתחלה, פשוט הכול מאורגן זוועה. בטירונות הטיפול מאוד לא נעים, כי החיל צריך לפנות למפקדים המפחידים, להצדיעה, או ללכת לקו ההקשב. סיפור מתיש, שהוא שערוריה.

 

[אייטולה מלך הגבעות]

אי אפשר לשבת בכלוב גם שם מסוכן

 

[אבא של אפי]

סתם סיסמא

לדוגמא-אני מת לאכול עוגות ועוד. אבל אני מה זה מבואס. ברשימה שלי יש יותר מהבת שלי. היום גם בכדורים.

 

[אייטולה מלך הגבעות]

אתה במילכוד חביבי וחבל לי עליך../images/Emo3.gif

מלקרוא את הודעתך אם ללכת לצבא או לא לא תמיד מבינים הרבה החיים לא כל כך מסובכים אם עושים אותם מסובכים ממה שהם יש אנשים עם אפילפסיה שכן עשו צבא ישנם קשיים כאלה או אחרים זה חלק מהחיים גם באזרחות יש בעיות שום דבר לא מושלם אפשר תמיד להנות גם קצת מידברים אסורים עוגיות כדיברך אם הם טובים לנפש הכל במידה אסור לחנוק את החיים ואת אנשים אם אתה מכיר את השיר"תנו לחוית בשקט" זה השיר בשבילך

 

[אבא של אפי]

אני לא רואה אותו, כנס וקרא.

החים מסובכים, ורק זהירות ותיכנון מוקדם מעבירים אותם בקלות, כדי לחיות בשקט. בישבילך,הלכתי וקראתי את מילות השיר, ומה מצאתי: אפונה וגזר ישבו בתוך מחבת ויחד עם בטטה רצו להיות לבד אך שוד ושבר מישהו גפרור מדליק ושמן מכל עבר זה לא מצחיק. הבנתה איטולה , תמיד יש מי שרוצה להדליק גפרור, וזה לא מצחיק.