טוב, הנה התשובה
מרסל פרוסט, 1871 - 1922 סופר צרפתי בן לאם יהודיה ולאב צרפתי נוצרי קאטולי, שהיה פיסיקאי ידוע. בן למשפחה עשירה מאד, למד בבית ספר תיכון, שירת בצבא הצרפתי, אחר כך למד הנדסה. לאחר סיום הלימודים, החל לכתוב ולהשתתף בחוגי ספרות (סלונים) של החברה הגבוהה הצרפתית. היה מעורב ופעיל במאבק למען דרייפוס. בסוף העשור הראשון של המאה העשרים, הוריו נפתרו והוא ירש את נכסיהם, דבר שהעמיד אותו במצב של עצמאות כלכלית מוחלטת. לא התחתן ולא הוליד ילדים. הוא פרש מהחברה באופן הדרגתי. הסתגר באחוזתו ונתן הוראות מפורשות למשרתיו, מה לבשל לו. העביר למשרתיו הוראות בהכת אותם שילשל מתחת לדלת. על פי הוראותיו, המשרתים הכינו לו מגשי אוכל והשאירו לו על יד דלת חדרו והביאו לו חפצים שהזמין, כדי שיוכל להכניס את האוכל לחדר בלי לראות את המשרתים. גם בזמן מלחמת העולם הראשונה, המשיך לעסוק רק בכתיבה. ככה הוא הסתגר שנים רבות וכתב מספר ספרים שהחשוב בהם הוא רומן אוטוביאוגראפי בשבעה כרחים. כמו כן ניהל התכתבות עניפה, ו-3000 מתוך מכתביו התפרסמו בספר. הוא נפתר בגיל 51 ממחלת ריאות. היו שראו בו בחייו, חולה מדומה. *** הנה אדם בעל כישרון ספרותי שהחליט הרבה שנים לפני האינטרנט, לפרוש מהעולם המציאותי, צימצם את קשריו עם החברה האנושית למינימום הכרחי ותקשר עמו בעמצאות מכתבים ויצירה ספרותית. הירושה שירש מהוריו איפשרה לו לחיות בדרך זו. הייתי רוצה לדעת איך אתם רואים את החיים שלו: סטייה חברתית? הפרעה נפשית? התמכרות? התנהגות נורמלית?
