יש לי סוג של שאלה.

Clueless Maiden

New member
יש לי סוג של שאלה.

ז"א, זאת לא ממש שאלה...אולי זה הרהור או התלבטות. בכל אופן, פעם הרגשתן שאתן קצת כועסות על החבר כי הוא החליט ללכת לקרבי, במקום לעשות משהו חשוב אך ג'ובניקי במקום אחר? אתן מרגישות לפעמים כאילו אתן במקום שני ויש משהו אחר שהוא במקום הראשון? אתן מרגישות לפעמים כאילו אתן תוותרו על הכל, אבל הוא לא? אתן לא תלכו לקרבי, במיוחד כדי להיות כאן כשהוא יחזור, אתן לא תלכו לבסיס סגור, כי אולי שעות הת"ש שלכן לא יפגשו עם שלו, או שתצטרכו לסגור בדיוק כשהוא יוצא? אתן תוותרו על דברים שאתן רוצות בשבילכן כי אתן מפחדות שזה יפגע בקשר? אתן חושבות שאני ממש מפגרת על זה שאני מוכנה לוותר, סתם ככה, על הכל, כדי שהקשר לא יפגע, והוא לא מוכן?
 

Ray512

New member
תראי

קשר זה חשוב. זה באמת חשוב. וזה הרבה. ובקשר צריך לעשות וויתורים. אבל... לא וויתורים כאלה. לא וויתורים על דברים שאת רוצה או רצית ונראים לך חשובים. תחשבי, אם חבר שלך היה מוותר על קרבי בשבילך והולך, נגיד, למודיעין, אבל עדיין עם הרצון הזה להיות קרבי. הוא היה מסתובב מתוסכל, וכן, הוא היה מתרגל וסביר להניח אפילו נהנה עם הזמן, אבל התחושה של המרמור הייתה נשארת. ואין לדעת, בשלב כלשהו הוא יוכל אפילו להאשים אותך. בלב, כמובן. אבל בכל זאת. את יודעת כמה פעמים התעצבנתי כל כך עליו? ועל זה שהוא הלך והתגייס למקום שממנו הוא בקושי יוצא? ואם יוצא, אז מאוחר? ואז זה כמו דיאלוג כזה בראש- מצד אחד, כעס מבעבע כזה, על כמה שהוא לא מתחשב, ומצד שני, קול הגיוני שאומר שסך הכל... אין מה לעשות. זה צבא. הוא בחר את זה כי הוא רצה, וזה כנראה עושה אותו מאושר וזה מה שחשוב באמת, לא? את לא מפגרת. את פשוט מאוהבת. אבל לוותר על דברים שחשובים לך, ושאת רוצה, זה לא תמיד מה שיגן על הקשר שלכם. מה לעשות, גברים הם פחות רגשנים, וכנראה באיזשהו מקום- קצת יותר הגיוניים מאיתנו. ולחלקם לא נראה הגיוני לוותר על דברים שחשובים להם בשביל החברה שלהם. ומה לעשות, זה קצת נכון...
 

McBlack

New member
עצוב לומר,

אבל אני מסכימה עם כל מה שאמרת...
(והעצוב הוא על השורות האחרונות, כי זה פשוט נכון)
 

מאורי6

New member
כשאת בזוגיות

את נאלצת לעשות הרבה ויתורים לפעמים קצת כואבים כי את כבר לא רק יחיד אלא גם חלק מזוג וצריכה לחשוב בשביל עתיד של שניים [ולא כי את בהריון:p]. אבל יש הבדל בין לוותר על דברים קטנים ולא מהותיים בשבילך בין לוותר על דבר שהוא נורא חשוב לך. למשל אני אוהבת לשיר, זה החיים שלי, זה העתיד שלי, זה הכל בשבילי. אני יודעת שאם יקבעו לי חזרות או הקלטות ביום שהחבר שלי יוצא.. אני אעשה הכל כדי להספיק את הכל אבל אם לא תהיה ברירה בלי מחשבה שנייה אני נוסעת למה שקבעו לי. וזה לא שהוא במקום שני.... זה לא משהו להשוות בכלל.. זה לא הוא ומישהו אחר אלא הוא ומשהו אחר. ואולי... אולי הוא כן במקום השני... כי במקום הראשון אני נמצאת! וזה הכי הגיוני ונכון בעולם! ומישהו שאוהב אותי באמת יקבל אותי עם כל זה- אני מוכנה להקריב הרבה דברים.. אבל לא את הדברים המהותיים שעושים אותי מי שאני.
 

McBlack

New member
חד משמעית... כן

כעסתי מאד, בהתחלה חשבתי שהוא מתגייס כי הוא באמת חושב שהוא ישנה משהו עכשיו אני יודעת שלא הייתה לו ברירה, שאי אפשר שלא להגיע לאיפה שהוא עכשיו כשיש לו את הנתונים הגבוהים ביותר בהכל... קב"א וכו'... אז מה שמרגיז זה העניין שהוא לא פורש משם מרצונו. לא יודעת. לא אוהבת לחשוב על זה. אישה חכמה ניסחה לי את זה טוב פעם... "את ההקרבות שלו הוא עושה בשביל הצבא", בזמן שאני את ההקרבות שלי עושה בשבילו. אולי זה נשמע לא הוגן, אבל כחייל קרבי אין לו הרבה ברירות. ועכשיו הוא בטח מרגיש מחוייב לתפקיד, למעמד, לצוות. בעיקר לצוות, וזה לא משהו ששווה לך לנסות לשנות... אז עדיף פשוט להתאים את עצמך לשירות שלו במקום לגרום לו להתמרמר על שבגללך הוא ג'ובניק. (מצטערת אם אין הרבה היגיון בתוכן/בתחביר, אני עייפה
)
 

B o o o o M

New member
סוג של תשובה ../images/Emo8.gif

לא כועסת עליו שהוא החליט ללכת לקרבי ; היכרתי אותו כשהוא כבר היה חייל קרבי... ודווקא בגלל זה גם נהיינו חברים, כי אני חיפשתי האמת משהו קליל וחשבתי שחייל שחוזר פעם ב- זה נחמד, לא חשבתי שיתפתח לכיוונים רציניים. אני לא מרגישה שאני במקום שני .. אני לא אלך לקרבי כי לא מתאים לי לטחון שמירות כל היום, אבל אם הייתי רוצה אני הייתי הולכת בלי לחשוב פעמיים. אם אני אסגור בדיוק כשהוא ייצא, וההפך, זה כנראה תקופה שנצטרך לעבור... ואם זה יפגע בקשר אין מה לעשות בקשר לזה... ולשאלתך האחרונה אני לא חושבת שאת מפגרת. אבל אני חושבת שאם יש לך חלום, ומשהו שאת *באמת* רוצה, הוא אמור להבין ולתמוך בדיוק כפי שאת מבינה ותומכת. ואם באמת תחליטי ללכת אחרי חלומך, והקשר יתפרק, כנראה שבאמת לא נועדתם להיות ביחד. קחי את זה כמבחן האמיתי של הקשר שלכם, כשלא הכל וורוד ונחמד :)
 

hajbit

New member
...

כשנפגשנו היינו שנינו קרביים. ידענו שזה יהיה סיוט. אני 11/3 קבוע והוא פעם באף פעם.. אבל מעולם לא כיסתי עליו שהלך לקרבי.. ושלא ניצל את ההזדמנות לעבור לתפקיד עם ת"ש גבוה יותר, הוא שאל לדעתי ואני אמרתי לו שיעשה רק מה שטוב בשבילו ושלפי מה שנראה לי הוא מעדיף להשאר איפה שהוא כי כך הרגשתי ממהתגובות שלו... אני לעומת זאת בהזדמנות הראשונה עברתי לתפקיד עורפי ולחמשושים קבועים אבל זו הייתה בחירה שלי ובשבילי. אני עדיין מרגישה מקום ראשון אבל בנאדם צריך גם לממש את עצמו ולא להיות דבוק אליך. ועצה בשבילך, אל תלכי לתפקיד שתסגרי בו הרבה אלא אם זה תפקיד ממש טוב ומעניין ששווה את זה ואז תהיי מתוסכלת פעמיים, על העבודה ועל זה שאת לא רואה את החבר.
 
למעלה