יש לי סוגשל סריטה

יש לי סוגשל סריטה

מאז שאני זוכרת את עצמי ברגע שאני נעמדת מול מצלמה אני מתחילה להילחץ ולהיות סופר מודעת לעצמי ולא לדעת מה לעשות עם הגוף שלי ואין לי מושג למה ><
כאילו אני יכולה להיות במצב שיש לי מלא ביטחון עצמי ושטויות ואז פתאום אני בקושי יכולה לזוז וכאלה... וזה ממש בעייתי כי התחביב העיקרי שלי קשור מאוד לצילומים.. מישהו פה יכול לנסות להסביר לי למה ואיך אפשר להיפתר מזה איכשהו???
אני לא יודעת אם זה קשור אבל לפני הרבה זמן הייתי -ממש- ביישנית, ברמה של מתביישת לשאול איפה השירותים או כששאלו אותי אם אני רוצה משהו תמיד הייתי אומרת לא, אבל בהדרגה אני עובדת על זה והיום אני במצב הרבה יותר טוב XD
בבקשה תעזרו לי בקשר לזה כי אני כבר לא יכולה ככה >_<
 
יש מסלול "טיפולי"

ומסלול "מקצועי"

במסלול הטיפולי - הולכים למטפל קוגניטיבי התנהגותי ועובדים על החרדה הזו שלך

במסלול המקצועי - לוקחים שיעורי משחק
 
שלום אלמונית108

יתכן ויש לך חרדת מצלמה. כלומר שבאיזושהי רמה מודעת או לא-מודעת מצלמה גורמת לך לתחושה של קהל רב שצופה בך, ומכאן הפחד וההסתגרות. עד פה לנימה האבחנתית.

ישנם שני סוגי טיפול שיוכלו להועיל לך כאן, ויתכן מאד ששניהם יחדיו יוכלו לתרום לך. הראשון - טיפול התנהגותי, בו יובילו אותך בתהליך של חשיפה הדרגתית באופנים ועוצמות שונות לעולם הצילום, אולי תחילה יבקשו ממך לצלם את עצמך ובשלב מתקדם יותר יצלמו אותך במצלמות שונות. טיפול זה אמור להכחיד את החרדה. הטיפול השני, שעשוי להועיל בשלב מתקדם יותר בחיים, הוא טיפול עומק שיבחן מה עומד מאחורי חרדת הצילום שלך, שמתיאורך נשמע שהיא רק סימפטום של משהו רחב יותר בחייך. כתבת בהודעה שלך שבעבר היית ביישנית באופן קיצוני ושעם השנים למדת להתגבר על הביישנות. חרדת הצילום היא ככל הנראה שריד מאותם חיים קודמים, כאילו כל קשיי הביישנות שסבלת מהם התנקזו לסיטואציה הבודדת הזו שממשיכה לייצג עבורך את מבטו החודרני והביקורתי של ״האחר״ (מעניינת בהקשר זה העובדה שבחרת כשם משתמש ״אלמונית״ - מישהי לא מוכרת שנבלעת בהמון מבלי שישימו לב אליה).

כמובן שזו החלטתך עד כמה ׳לחפור׳ בכדי להבין את הווית הביישנות בחייך. אני מאחל לך בהצלחה בהמשך.
אלון
 
אלמונית - משהו בלי טיפול :לי נראה שמוקד הבעיה

אצלך נעוץ בקושי שלך ל ה י ח ש ף ! את חשה כאילו עדשת המצלמה "מפשיטה" אותך לא במובן הבגדים,אלא חושפת את פנימיותך ,ועם זה קשה לך מאוד . (הגיבי אם

דייקתי או לא ).עובדת היותך ביישנית (טענת שיותר בעבר) במהותך הנפשית הבסיסית ,יוצרת פער מחשבתי אצלך ברגע שאת מול המצלמה החושפת .כמובן שיש כאן תהליך

פנימי ומדומיין במוחך הקודח,בין מה שאת מכירה מקרוב - הביישנות ,לבין הדימוי שאת יוצרת לגבי "יכולתה" של המצלמה ,כאילו לפענח את הצופן הפנימי שלך ולגרום לך מבוכה

מהחשיפה המדומה. במידה וכיוונתי למטרה בול ,אז צריך לחשוב איך משנים מצב זה.

מכאן,אני ממתין לתגובתך,ועל פיה אתיחס להמשך.
 
סריטה = שריטה


 
קודם כל תודה על התגובות

דבר שאני יכול מאוד להיות שאתה צודק.. אם כן מה אתה מציע לי לעשות? (האמת שאני באמת מעדיפה לעבוד איזשהו תהליך עם עצמי בקשר לזה)
 
למעלה