דו קיום זה בעניין מה שיש
לא רק בעניין מה שרוצים שיהיה. ושני העמים קיימים עכשיו בפאזה של אלימות וכוח. זה הקיום המשותף שלהם. הדו-קיום. הדו-קיום הוא מצב המלחמה שאליו שני הצדדים מתדרדרים. דו-קיום שבצדו - דו-חיסול. מזמן לא הייתה באזור מלחמה עסיסית כזאת. שבשני הצדדים מתים מאות ואלפים. שכל כך כואב עד שנעצרים בסוף ואומרים - טוב. נעשה הפסקת אש. נעצור קצת. אנו זקוקים למנוחה כדי לקבור את המתים, כדי לטפל בפצועים, כדי לתקן את ההריסות. אז עכשיו, כשעשינו זאת - נעשה שוב פסק זמן - אולי של כמה שנים, עד שנשכח שוב כמה מלחמה זה עניין כואב. מה שהיה הוא שיהיה. 48, 56, 67, 70, 73, 82, די, כבר עברו יותר מדי שנים מאז המלחמה האחרונה - כלומר מלחמה עסיסית, מלחמה של ממש, עם טנקים, עם מטוסים, עם נ"טים, עם סטיל"ים, עם ארטילריה. עם טילים ארוכי טווח וטילים קצרי טווח. עם הרבה הרבה נפגעים. יש כאבים שחוזרים במחזוריות זו המחזוריות של המזרח התיכון. all איפה אתה, להצחיק אותי קצת הבוקר?