זו סוגיה די מסובכת
בגדול לפחות מהעת העתיקה לחם שיוצר מקמח חיטה שעבר סוג של עיבוד (כלומר שהפרידו ככל האפשר בין הגרעינים לקליפות שלהם, כלומר שקרוב ככל האפשר למה שנקרא היום "קמח לבן") נחשב ללחם האיכותי ביותר ואנשים עשירים שיכלו להרשות לעצמם העדיפו לאכול לחם מקמח חיטה מעובד כזה. אנשים עניים יותר אכלו לחם מלא יותר, אבל ככל שהם היו יותר עניים הם גם אכלו לחם שהכיל יחסית מעט קמח חיטה ויותר קמחים אחרים, ובמיוחד בתקופות רעב לחם לעיתים קרובות גם הכיל הרבה דברים שהם לא באמת קמח ולא באמת אכילים, כמו חצץ ואבנים. באופן כללי לאורך רוב אלפיים השנה האחרונות, לחם מקמח לבן או מאוד קרוב ללבן נחשב ללחם הכי יוקרתי והכי איכותי, ולמוצר לעשירים בלבד. בתחילת המאה ה-20, כשתהליך ייצור הלחם הפך להיות מתועש ולכן לכולם היתה גישה ללחם מקמח חיטה, בהתחלה עדיין נשמרה ההיררכיה הזו, שלחם לבן הוא לעשירים ולחם מלא הוא לעניים. רק לקראת אמצע המאה ה-20, כשאנשים התחילו להבין את היתרונות הבריאותיים של דגנים מלאים, חל היפוך בתפיסה הזו, ולחם מלא הפך להיות מוצר שאנשים משכילים ועשירים יותר אוכלים, ולחם לבן הפך להיות מוצר "של עניים". מאחר וכך, אני לא חושבת שיש הרבה תועלת בשאלת הויטמינים. בתקופה שבה רוב האוכלוסיה אכלה לחם מלא ורק מיעוט מהאוכלוסיה אכל לחם לבן, אותו חלק של האוכלוסיה שאכל לחם מלא סבל מבריאות איומה ומחסורים חמורים בחומרי הזנה, אבל זה לא קשור בהכרח ללחם. זה קשור לכך שהיה מחסור במזון באופן כללי, ובודאי מחסור במזון מאוזן שמכיל אבות מזון חיוניים. ובנוסף, זה כמובן קשור לתנאי סניטציה איומים, להעדר חיסונים, ובאופן כללי להעדר תנאים רפואיים שנחשבים בסיסיים כיום. ברגע שאנחנו מגיעים כבר לתוך המאה ה-20, קודם כל רוב הקמח הלבן מועשר בויטימינים ומינרליים. בנוסף, לרוב האוכלוסיה יש גישה לויטימינים ומינרליים בדמות ירקות ופירות טריים, מזונות מועשרים ועוד. כך שהחשיבות של קמח כמקור לויטימינים יחסית נמוכה. החשיבות בצריכה של דגנים מלאים נובעת יותר מריבוי הסיבים התזונתיים בהם מאשר הויטמינים. סוכר מעובד (לבן) קיים לפחות מהתקופה שבה החלו מטעי הסוכר הגדולים בעולם החדש במאות ה-16 וה-17, אבל זו רק נקודה בזמן שבה אני יודעת שכבר היה אותו. ייתכן מאוד שהוא היה קיים עוד הרבה קודם לכן. אבל, אין מקום להשוות בין סוכר לבן לקמח לבן. בעוד שברור לחלוטין שישנם יתרונות תזונתיים לקמח מלא, לחלוטין לא ברור שיש יתרונות תזונתיים כלשהם לאכילה של סוכר מלא על פני סוכר לבן. סוכר חום הוא פשוט בעל טעם אחר.