רק ארצה להוסיף משהו
לתגובות המחכימות של חבריי המלומדים. תהרגו אותי, כמובן, אך אני מאמינה שקשרים בהחלט ניתנים למימוש ולקיום לטווח ארוך גם אם אינם מתחילים בהתאהבות מטורפת ובמשיכה מינית חייתית. ייתכן שלעולם לא תחווי התאהבות בבחור הלז, אלא אולי מתוך ההערכה וההכרה בתכונותיו הנעלות, תמצאי את הדרך הישירה לאהוב אותו. כמה זמן זה ייקח? לא יודעת. ברור שאם לא תחושי את זה במשך זמן ארוך, או שהניצוץ ההכרחי (הלא מיני דווקא אלא הצורך להיות איתו ולא לחיות בלעדיו) לא יגיע, חבל על הבחור הנפלא ועל זמנו, וכמובן על זמנך שלך. לגבי הסקס, טוב, דעתי ידועה בנושא, שהרי סקס הוא לא רק א-הכרחי בקשר, אלא בעל פוטנציאל הרסני, מזיק, סופני לעור הפנים, וגורם לחוסר נוחות ולשיבוש דרכי החיים השלוות.