יש לי לילה רע.

hemi32

New member
הבעייה היא באמא שלך ../images/Emo38.gif...

כפי שתיארת בצורה מאד מרגשת ואמפטית , אימך מעולם לא הייתה שם בשבילך ! היא לא תיפקדה כאם אוהבת ותומכת , אלא כמחנכת העושה את מהלכיה מהראש ולא מהלב .. תבדקי טוב וכנראה תמצאי שגם לה ייתה ילדות חשוכת אם , וסביר מאד להניח שגדלה אף היא בסביבה קרה ומנוכרת , במחקרים הוכח , כי קיימת מחזוריות של דורות בעניין הזה , ומשפחות שלמות מוקמות על בסיס של חסר אבהי או אימאי , בעקבות דפקט אחד בשרשרת הקדומה ... באופן די פתטי ניתן לומר שאימך פשוט מתנהגת איתך כפי שהתנהגו איתה , על אף שכנראה הסיבות שונות , אם כי יתכן מאד שהם דומות .. (אולי היא חוזרת בתשובה ? והוריה התנכרו לה ? ) מה שאומר שבעצם היא מחפשת בדיוק כמוך , אמא ! , שתחבק, שתעודד, שתגיד מילה טובה, שתפרגן, שתדריך, שיהיה איכפת לה, וכל עוד היא חיה בחסר הזה , לא תוכל להעניק לך אותו .. הדרך שלך לחזק איתה את הקשר , הוא רק על ידי כך שקודם כל תפסיקו להתווכח , חלס .. ובהזדמנות הראשונה שאת פוגשת אותה (אם את מסוגלת) פשוט תיגשי אליה ותני לה חיבוק ונשיקה חמה , ותגידי לה שאת אוהבת אותה ושהיא חסרה לך , תיהי את לה לאם , תפרגני לה , ותחמיאי לה , על כל מה שאפשר ... ואז תיראי איך שהיא נרגעת .. אולי היא תגמגם משהו בסגנון כמו , נכון , אני גם אוהבת אותך , אבל איך ? איך? עשית לנו את זה וכו' אבל את , אל תעני , ובמקום זה תני לה עוד חיבוק ... וכשתיפרדו , תפני אל הרגש שלה , אל הצד האימאי הטבעי והחבוי שבתוכה , ופשוט תבקשי ממנה חיבוק .. ככה .. אמא, אני צריכה ללכת , יקח זמן עד שאראה אותך שוב , את האמא היחידה שלי , תני לי חיבוק אוהב וחזק , שילווה אותי עד הפעם הבאה , , ותיראי שזה עובד .. גם אם בפעם הראשונה או השנייה זה נראה לך לא אמיתי , עם הזמן זה יקבל צורה אמיתית , ותתחברו . לעיתים , עלינו לקחת בכוח את מה שמגיע לנו ...זה לא קל אבל שווה . בהצלחה .
 
זה לא מדויק

פעם לא הייתה מודעות לחיבוק לילד, או לכל הבעת אהבה לילד, ולכן הורה שלא נתן חיבוק, אפשר להבין אותו. היום ישנה מודעות לזה, והורה שלא מחבק את ילדו, הוא פושע, ומתבחששת קבלי את חיבוקי
 

משאלה2

New member
../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

קבלי גם ממני, מלא תמיכה. את ילדה גיבורה ששרדה והלכה עם הלב שלה. יש כאלה שנשארים, רק בגלל ההורים. לא ברור מה יותר קל. בכל אופן, תמיכתי המלאה... (נו כבר מתי נזכה להכיר אותך ממש???)
 

boaZone

New member
אמנם קמתי רק בצהריים...

אבל אין די בטוח שעכשיו יום. אז איך יש לך לילה רע? משהו מאוד לא מסתדר לי פה לוגית. ואם יש לי כשל לוגי, אז ייתכן ואצטרך לבדוק את כל שאר ההודעה בקפידה יתרה. אולי אימך לא קוראת תהילים אלא דווקא את גליון נאשיונאל ג'יאוגראפיק מספר 354. ואולי לא למדת בכיתה י'ב וקפצת מכיתה י'א ישר לגבעתיים. ואולי ואולי ואולי. בכלל, איך אנחנו יודעים שהזכרונות שלנו מאירועים בעבר הם באמת מה שקרה ולא איזו האדרה ודרמטיזציה שעשינו להם במשך השנים, כדי שהם יהפכו בדיוק למה שהם, אותה מחשבה על רגע מסויים שהיה, רגע שנותן לנו כוח, רגע שמשמש אזהרה מולנו, רגע מכווצ'ץ טיפה או הרבה את הלב. רגע של חיים. לא היה לך לילה רע. היה לך לילה של מודעות ותובנה. היה לך לילה של חיים.
 
אתה איש מתוק מתוק :)

וכנראה שגם צודק (הפעם). יש נטייה להעצים ולדרמט רגעים. אבל אני לא חושבת שזה מפחית מהעוצמה שלהם. כי מה זה בנאדם אם לא סך זכרונותיו. לא יודעת אם זה רלוונטי להאם הרגע ארע או לא (והוא כן!) אבל מה שבטוח שאתמול והיום חייתי. חייתי געגועים ואהבה בלתי מושגת וצורך וחשבונפש ותהיות והרבה בחש. לא תמיד זה כייף לחיות.
 

בלונדי7

New member
ריגשת אותי

הכתיבה שלך נפלאה, הצלחת לתאר בדיוק את מה שאני מרגישה כלפי המשפחה שלי. אוהבת אותך!
 
למעלה