תגיד, אני יכולה לתפוס שיחה מעמיקה עם אמ'שך? נירה לי היא הזניחה את חינוכך באופן מביש! שום בחורה הגונה לא יושבת בבית קפה (תכף תגיד יושבת-רגל-על-רגל ומזמינה עוגה, ואז לאן נגיע?) לא כל שכן בחור.
1. לכל דבר יש תכלית ואם אין לזה תכלית אז ממציאים תכלית. למשל: ללכת להצגה בטח שיש לזה תכלית כמו, למצוא בחורי ישיבה שהולכים לשם ולהלשין עליהם. לצאת לדיסקוטק בטח שיש תכלית, אפשר לספר בבוקר לבחורים כמה זה ריקני וכמה משעמם שם. 3. חלק מוצאים את הסיפוק המיני בין הסוגיות שכתובות בגמרא חלק אחר מוצא את הסיפוק ביד ימין וכל השאר מחכים לחתונה. (מה שלא בטוח זה אם זה מספק אותם מינית) שווה/לא שווה-כן/לא. קשה לי להגדיר את החיים שלי כשווים או לא שווים. דידית.
1. בחברה החרדית הכלל המנחה הוא: כל המחמיר תבא עליו ברכה ההחמרה באה לביטוי גם כלפי דברים שמבחינה ההילכתית אינם אסורים כלל. החברה החרדית רואה את האדם המחמיר והמקפיד להינזר מכל מה שקשור לתרבות הפנאי כמודל המציין התעלות שפסגתה היא רוח הקודש. מכאן שעשיית דברים לשם ההנאה בלבד נשלל מיסודו. ברי כי אין בני החברה החרדית עשויים מחומר פסיבי, והיצריות היא חלק בלתי נפרד מהאדם באשר הוא אדם. לפיכך השאלה אם האיסורים נשמרים במיטבם בוודאי נענית בשלילה. אינני חושב כי יש הבדל בין יצריו של האדם החרדי לביו מי שאינו חרדי. ההבדל הוא במרחב התמרון להשגת ההנאה. לאדם החילוני הנאתו מצויה והוא חש טבעי לדבר ולשוחח עליה, ואף להרגיש אין ביכולת מיצוי ומימוש ההנאות. בעוד שאצל החרדי דברים אלו לא יבאו לידי גילוי. בבחינת יהיו לו לבדו ואין לזרים איתו. הוא אשר נאמר סוד ה' ליראיו.