יש לי ילדה שקשה לה

zx12zx12

New member
יש לי ילדה שקשה לה

האם הטיפול הקוגנטיבי יכול לעזור לילדה שמתקשה באירגון הזמנים ובעמידה בזמנים שהוקצבו, ואם כן כיצד ולמי לפנות.
 

שריד

New member
../images/Emo45.gifאפשר לעזור לארגון זמן

שלום וברוך/ ברוכה הבאה לפורום. קודם כל כבר פנית וזה יופי. ארגון זמן קשור לסדרי עדיפויות, למטרות. אצל כל אחד. גם אצלי וגם אצלך. דברים שהם לא בסדר העדיפויות שלנו נטה לדחות ולא להספיק למשל באופן קבוע אני רוחץ כלים רק אם יש איזוהי תוכנית בטלביזיה שאני רוצה לראות. אם אין גבול כזה שאני מציב לעצמי "תסיים עד מבט לחדשות" אזי הכלים יכולים להדחות לשעות מאוחרות מאוד. כך גם עם הילדה, קודם כל חשוב לברר מה היא לא מספיקה לעשות באיזה תחום משחק בבובות ? שעורי בית ? להתארגן לקראת מקלחת ? האם הילדה מרגישה את אותו הקושי או שהקושי שייך יותר לסביבה... אפשר לנסות לעזור באופן ממוקד יותר אם נתמודד עם קושי מהיום יום. בעקרון מטפלים בגישה הקוגניטיבית יכולים בהחלט לעזור. בברכה וכל טוב שריד
 

מיכל ט

New member
שריד, הערה קטנה על סדרי עדיפויות

אתה כותב הרבה על זה שאם משהו לא נמצא בסדר העדיפויות נטה לדחות אותו. אני חושבת שצריך להוסיף את השאלה למה. האם משהו לא נעשה כי לא רוצים לעשות אותו או שיש משהו שמפריע לבצע. הקושי בביצוע יכול להגרם בגלל ליקוי קוגנטיבי אבל הרבה פעמים נלווה אליו קושי רגשי כמו פחד מכישלון. לדעתי חשוב מאוד לזהות איפה נמצא הקושי כדי לטפל בבעיה באפן מעמיק יותר. אחר כך אפשר להתפנות שוב לסדרי עדיפויות.
 
הפחד מכשלון והמסוגלות

למיכל זה מאוד נכון מה שאת אומרת, לעתים כשיש בעייה בארגון של זמן כדאי לבדוק את הסיבות הרגשיות לכך ולא רק את הסיבות הקוגנטיביות. את יודעת יש לפוירשטיין משפט מאוד יפה שאני אוהבת בהקשר לקשר בין קוגניציה לרגש, הוא אומר שאלה שני צדדים של אותה מטבע שקופה. אנחנו מאמינים שיש קשר בין יכולת למוטיבציה ותחושת הפחד מכשלון והשיתוק שעלול לבוא בעקבותיו נובע לעתים מתחושת חוסר היכולת ולכן חשוב לתת לאדם תחושה של מסוגלות מותאמת ליכולתו ואז הוא באופן הדרגתי יאמין יותר בעצמו ויעז לעשות דברים שלא העז קודם לכן.ואם תרצי נדבר בהזדמנות או אדגים לך איך אפשר לעבוד על הגברת תחושת המסוגלות תקינה ובכך הגברת האמון של האדם בעצמו. כשארגון הזמן הוא כמובן יכול להיות עוד ביטוי לעניין זה. נעמי
 
לאמא המודאגת, נראה שפעמים רבות, זה

עניין של סידרי עדיפויות. אם הילדה מסוגלת לכך, לא אמרת לנו מה גילה, ניתן לחלק איתה את המשימות שעליה לבצע לארבע קטגוריות דחוף וחשוב; חשוב אך לא דחוף; לא חשוב אך דחוף; לא חשוב ולא דחוף. יש לזכור שהחלטות לגבי מה חשוב ומה דחוף הן אישיות, וכל אחד מגדיר לעצמו את חשיבות ודחיפות העניין, וייתכן(בעצם כמעט בטוח) שלא תסכימו ביניכן. אך אם ילדתך אכן מצפה לעזרה בבעיה, תני לה את חופש הפעולה בחלוקת מטלות, כדי שתרגיש שהיא שולטת בדברים. זה יותר חשוב מכך שתקבל את דעתך גם אם הצדק איתך. מקווה שעזרתי, חיה
 
אומדן של זמן

אחד הדברים שחשוב לעזור לאלה שקשה להם בארגון זמן זה להגביר את מודעותם לחשיבות הזמן וליכולת שלהם לתכנן ולאמוד את הזמן. יש לפני כל משימה או מטלה שהילדה עושה לשאול אותה בכמה זמן היא חושבת שהיא תעשה את המטלה לרשום זאת ולמדוו אחר עכך את הזמן , לאט לאט היא תלמד לעשות זאת בעצמה ולאמוד את הזמן של עצמה ולתכנן אותו טוב יותר בהצלחה נעמי
 
למעלה