יש לי בעיה

SHARON21F

New member
יש לי בעיה

יש לי חבר כבר ארבעה חודשים. אנחנו כל יום ביחד, ישנים יחד, עושים הכל יחד.. הוא הפך להיות מרכז החיים שלי. הוא הפך להיות החיים שלי. שום דבר אחר מלבדו לא מעניין אותי ולא חשוב לי... פעם הייתי עובדת עד לשעה חמש, היום זה עד לשעה שלוש. פעם הייתי לומדת, עכשיו סיימתי את הקורס. אני מוצאת את עצמי לא שפויה בין השעות שלוש לשעה בה אנו נפגשים. אני משתגעת, לא יודעת איך להעביר את הזמן עד שאפגש איתו שוב. אני מוצאת את עצמי חושבת רק עליו כל הזמן. אני אוהבת אותו בטרוף. הוא גם אוהב אותי מאוד. אבל זה לא שפוי מהצד שלי... זה פשוט לא נורמלי ואין לי שליטה על זה. אני לא מוצאת את עצמי כשאני לא איתו.... איך אוכל להרגע מזה? איך אוכל להפסיק להרגיש שהוא מרכז חיי??
 

ReWom

New member
זה יכול לקרות אם לא נזהרים

המצב שציינת, כפי שהסכמת, הוא לא שפוי. הוא לא בריא בשבילך, והוא לא בריא למערכת היחסים שלך. לעולם אל תתני לגבר להרגיש שהוא מרכז החיים שלך. והרבה יותר חשוב מזה - לעולם אל תרגישי שגבר הוא מרכז החיים שלך. בן הזוג שלך הוא לא חלק הכרחי בתוכך שבלעדיו לא תוכלי להתקיים. בן הזוג שלך הוא תוספת לחייך הפוריים שעומדים בפני עצמם, גם בלי בן זוג. אז כן, תתאהבי מעל הראש, זה בסדר - אבל בפרופורציות. כל בנאדם צריך שיהיו לו מגוון עיסוקים ותחביבים. גם כאלה שהוא עושה לבד, גם כאלה שהוא עושה עם אחרים. את צריכה מגוון חברים - גם אלה מהתיכון, גם אלה מהצבא, גם אלה מהחוג לציור, אלה מהמכון כושר וכו'. אני לא מכירה אותך מספיק, אז כל שאני יכולה להעלות זה ספקולציות. אולי אין לך הרבה חברות, או שאתן לא מספיק קרובות בשביל שהן תמיד יהיו שם בשבילך. למשל, לבלות את הזמן הזה עם חברה בקניון, או לראות איתה טלוויזיה, או להכין איתה ארוחת צהריים וכו'. אולי היו לך חברות טובות לפני שהתחלת לצאת עם הבחור, אבל במהלך הקשר הבנת שהרבה יותר נעים לך עם החבר והתחלת לוותר על יציאות משותפות עם החברות, וכך התנתק הקשר - יצא לי להתקל בזה הרבה בחיי. בשורה התחתונה - חברים. חברים חברים חברים והרבה. זה דבר ששווה להשקיע בו לאורך זמן. אל תשכחי שיום אחד יתכן ותיפרדי מהבחור, ואז לא תראי אותו בכלל. ואז מה תעשי? איך תעבירי את הזמן?
 

SHARON21F

New member
הלוואי והייתה בי השליטה

הלוואי והייתה בי השליטה על הרגשות האלו ועל זה שהבחור שלי הפך למרכז חיי... קל לומר, קשה לבצע... הלוואי והייתי יכולה להפסיק לחיות משיחה לשיחה, להפסיק לחכות לעוד טלפון ממנו, להפסיק לחכות בצורה אובססיבית שכזו לערבים שלנו יחד.. אבל אינני שולטת בזה... היום הוא נפגש עם כמה חברים שלו, מה שאומר שלא נישן יחד בלילה ושאראה אותו שוב רק ביום ראשון בערב או יום שני בערב, כי את החג הוא מעביר עם משפחתו שגרה בירושלים... אני לא יודעת איך אצליח להעביר את החג הזה, איך אצליח לחייך ולהתנהג כמאושרת ושהכל טוב סביב שולחן הארוחה ועם המשפחה... אולי אני צריכה איזה שהוא טיפול? אולי כמה שיחות עם איזה איש מקצוע? אני כבר לא יודעת... אני מניחה שאני בבעיה מוזרה שכזו... היום נפגשתי עם חברה שלי לאיזו שעה. בעקבות זה עלו לי מחשבות בראש... מתי אהיה רגועה ומאושרת? האם יגיע היום בו באמת ארגיש בטוחה ומאושרת?? האם יגיע היום בו אוכל לאהוב ללא חשש, ללא פחד?? האם יגיע היום בו אוכל לא לראות את אהוב ליבי במשך ימים מספר? ואם לא יגיע היום? אז בשביל מה אנו חיים?? למען מה? למען מי? מה חיינו שווים ללא אושר ואמת בהם? אני מבולבלת... הלוואי והכל היה הרבה יותר פשוט, הלוואי והייתה לי שליטה על רגשותי... תודה בכל מקרה על התגובות, אני יודעת שאני צריכה "למצוא חיי פעילות" משלי... אבל אני עדיין, בכל פעילות אחרת שלי חושבת רק עליו ועל מתי הוא יתקשר... משהו כנראה באמת לא בסדר איתי...
 
הזמן יעשה את שלו ../images/Emo133.gif../images/Emo133.gif

השעון יתקתק את זמנו תיק ותק תיק ותק..והזמן יעשה את שלו כך שתראי אותו באור הנכון , את עדיין בתקופת מה שאני מכנה .."הריגוש" ..הכל חדש התלהבות , סקס, חבר רציני ..ובאמת מאחל לך רק טוב ואת אומרת שמצידו זה לא כמוך באותה עוצמה זה בסדר וזה טבעי ..אנשים מגיבים שונה לאותה סיטואציה ..וכמו שאני מבין..כאשר תורידו הילוך קצת בקשר במובן הטוב של המילה ..תחל ותבוא תקופת השיגרה לבחון ןלהעמיק יותר ברגש..כי למה שאת קוראת אהבה ...התרגןם שלך זה הצורך הפנימי שלך ולא למה שאני מכנה בשפתי "אהבת אמת עמוקה" ..כאשר תקופה זו תבוא ..ותבחנו עמוקות את יחסכם זה כלפי זו מניח שאז תרגעי והשפיות תחזור למשכנך..ותחזרי גם לחלקים האחרים בחייך כי כם כל הכבוד לאהבה..האהבה הינה רק מרכיב אחד מיני רבים מחיינו ..אולי החשוב ביותר אבל עדיין רק מרכיב ..את הבנת את זה.. מחזיר.. את השפיות לפרופוציה
 

SHARON21F

New member
הזמן יעשה את שלו?

הזמן יעשה את שלו? אני לא אוהבת את המשפט הזה.... הזמן יעשה את שלו? הזמן ירפא אותי? לא.. אולי אחרי תקופה ארוכה מאוד אצליח לשכנע את עצמי להיות קצת יותר רגועה... אבל זה קשה.... שוב אשאל, מתי אדם מאושר? מתי? באיזה שלב בחייו אדם חש כבטוח באהבתו, כבטוח במי שהוא? מתי אדם מאושר באמת?? האם אחוש אושר עילאי? האם אחדל מלהפוך את הבחור שלי למרכז החיים שלי? הלוואי ואצליח... אני בספק.. ניסיתי זאת פעם בעבר. וזה לא עבד.
 
וואוו את בלהט

חמודה שבאמת לא תאבדי את עצמך. ראשית את יודעת מהם המגרעות שלך וזה כבר טוב. את צריכה להרשם לעוד קורסים לעבוד שוב עד חמש כי ממילא את לא איתו עד הערב לא? אני מרחמת עליך כי אם תפרדו את באמת תאבדי את עצמך. את צריכה כבר עכשיו למצוא את עצמך בשבילך. סליחה את בת 21 אה גם אני הייתי ככה בגילך את רק תתכשלי זה בסדר את תלמדי לאט לאט מה טוב לך . שיהיה בהצלחה. חג שמח SHARON21F .
 
למעלה