יש לי בעיה..

יש לי בעיה..

פעם ראשונה שאני אדבר איתה עם מישהו אבל הגיע הזמן.. אני בת 22, בעלי 24 אני נשואה שנתיים , התארסנו אחרי חודש הכרות בגלל העבודה שאנחנו דתיים. עברתי הפלה חודש 5 אחרי שנקלטתי ישר על ההתחלה מאז אנחנו מנסים להיכנס להריון.. אבל מאז גם קרו המון דברים, הפער ביננו גדל, כול אחד הלך לכיוונים אחרים מאז ההפלה, בעלי התחזק מבחינה דתית באופן כבר קיצוני כמעט, אני התרחקתי הרבה יותר. בעלי מתחיל לחיות במושגים שאשה צריכה לעשות את מה שבעלה אומר לה, אסור לי להתנגד אליו על משהו אם אנחנו ליד אנשים, הדעה שלי כבר לא נחשבת אני מרגישה חסרת אונים כאילו מישהו לקח לי את העצמאות ואת החיים שלי האישיים ויש לציין שלפני כן הייתי מאוד עצמאית והיה לי טוב בחיים הייתי מאושרת ממש דבר שאני ממש לא יכולה להגיד על עצמי עכשו. יש לו תקפי זעם של כעס, הוא צועק עלי בכול מקום אפשרי, אני לא יכולה ללכת למקום כשהוא לידי ולהרגיש חופשיה לדבר, או להגיד את דעתי, אנחנו המון רבים, אצל ההורים שלי (שלא יודעים את הכול) אני מנסה להביע דעה ולדבר אל גם שם הבוא משתיק אותי הוא לא מרביץ לי כמעט בכלל, אבל הוא משתמש באלימות מילולית ועד שהתחנתי לא ידעתי מה זה יכול לגרום.. אני מרגישה שאני נשברת לאט לאט, קשה לי למצוא עתיד, קשה לי למצוא טעם לחיים.. ואני חייבת לציין שבמושגים שלנו אי אפשר להתגרש ככה סתם, זה מאוד לא פשוט בעולם שלנו ויותר לא פשוט כי לכול דבר אנחנו צריכים אישור של הרב שלו.. המשפםחה שלי לא תתמוך בי אם נתגרש.. אין לי עבודה ולא למדתי מקצוע עדיין אין לי איך לפרנס את עצמי מה עלי לעשות אנא תייעצו לי....
 
ננסה לעשות קצת סדר בדברים

כתבת בסוף ההודעה שההורים שלך לא יתמכו בך אם תתגרשי. באמצע ההודעה כתבת בסוגריים שהם לא יודעים את הכל. מכאן אני משער שאינך יודעת ידיעה של ממש את עמדתם אלא את רק משערת מהי. לעניין זה הייתי מציע לך להתייעץ ולשתף את הורייך בכל מה שקורה לך. בסך הכל את בחורה צעירה והתחתנת מוקדם, כאשר את ההתחייבות לחתונה עשית כמעט מיד (חודש) לאחר הכרותכם. היום נתגלו צדדים שלא היו מוכרים בבחור לא על ידי משפחתך ואולי גם לא על ידי הוריו (למרות שאני מניח שהם עצמם מקיימים תקשורת בעלת אופי דומה ביניהם). רק לאחר שתשתפי את הורייך (התחילי אולי באימך) תדעי מה יכולה להיות עמדתם לגבי תמיכה בך. אין לך מקצוע ואת פוחדת מה יהיה מבחינה כלכלית. מאידך, אין לך עדיין ילדים (לא יודע אם לצערך או למזלך) וכל האפשרויות פתוחות בפנייך, כאשר שוב חלק מהדברים תלויים אולי בתמיכת הורים אבל אינך יודעת עדיין מה תהיה עמדתם. את אומרת שבעולם שלכם אי אפשר להתגרש. אני לא בטוח שכך הדבר באמת. יתכן שהתהליך קשה והמחירים גבוהים יותר אבל אם את באמת רוצה להתגרש אני מאמין שבנחישות ובנכונות לשלם את המחיר תוכלי להגיע לכך. הרי בסופו של דבר הדילמה שלך הינה בין מחירים שתצטרכי לשלם - בין כנשואה בנישואין שמאמללים אותך, בין כגרושה על כל הכרוך בכך ב"עולם שלך" או במחיר קשה עוד יותר, אותו את מביעה במילים "קשה לי למצוא טעם לחיים" ואני מאמין שאותו אינך רוצה לשלם. אינני יודע לגבי אפשרויות ייעוץ שעומדות בפנייך. אולי רב (אני חושב שעדיף רב "שלך", אבל אולי הרב "שלו" יכול להיות עדיף - אני לא מתמצא בפוליטיקה מקומית מסוג זה ועדיף שתעשי את החשבון שלך - גם לעניין זה עדיף שתתיעצי עם הורייך) או פסיכולוג דתי - מישהו שהדיסקרטיות שלו תהיה מובטחת לך ויהיה אמין ובקי מספיק בקשיים ובאפשרויות האפיניים לציבור דתי - חרדי. לא התייחסתי לייעוץ זוגי - על פי מה שאת מתארת נראה לי שהאפשרות לכך תידחה על הסף בידי בעלך - אלא אם תוצע לו על ידי רב, בתיאום עם הרב "שלו"! אני מקווה שתגיעי באמת להכרה ולידיעה ברורה מה את רוצה. כאשר תדעי זאת בבירור, אני מאמין שתמצאי את הכח לאתר פתרונות ולממש אותם. בהצלחה לך ובינתיים גם מועדים לשמחה.
 
באותה סירה

היי, גם אני דתיה, בת 22 ובעלי בן 24. גם אצלנו התחילו שעקות מצידו, והלבטים אם להתגרש או לא קשים ביותר, במיוחד בעולם הדתי, תוכלי לראות הודעות קודמות שרשמתי ואת תגובות האנשים הנהדרים שכאן, (אם תכנסי לשם שלי, למטה רשומות כל ההודעות שכתבתי) אבל דבר אחד אני חייבת להבין לפני שאמשיך להגיב: מה זה " הוא לא מרביץ לי כמעט בכלל
הוא מרביץ לך
כן או לא
אין כמעט
אם כן
מהר מהר תספרי הכל למשפחה שלך. מה פתאום הם לא תומכים בך? איזה משפחה זו? תהיי חזקה. אני מוכנה באופן אישי לעזור לך, המשפחה שלי תעזור לך, יש מוסדות שעוזרים לנשים מוכות. מה פתאום המשפחה שלך לא תתמוך
תשמרי על עצמך ותהיי חזקה "ונשמרת מאוד לנפשותכם" עפרה
 
עצות

אני מבין שהוא מכה אותך לפעמים... לדעתי זה גבול אדום. דבר ראשון, אל תיכנסי להריון בשום אופן! קחי אמצעי מניעה!!! דבר שני, בפעם הבאה שהוא מרים עלייך יד קחי את עצמך ועופי משם לבית הורייך. אני די משוכנע שהורייך יקבלו אותך אם תגידי להם שהוא הרים עלייך יד (בייחוד אם ירו סימנים) אחר כך תתבעי ממנו :ייעוץ או גירושים. נכון שלא קל לגרושה במגזר הדתי, אבל האלטרנטיבה נראית הרבה יותר גרועה.
 

seeyou

New member
לנסות לתכנן את החיים מחדש-../images/Emo140.gif

ברור לך ש"בעלי התחזק מבחינה דתית באופן כבר קיצוני כמעט, אני התרחקתי הרבה יותר" ולכן לא ניתן לפשר בעמדות את צריכה להגדיר את הדרך שלך מהיום כאשר צריכה לקחת בחשבון את המצב "המשפםחה שלי לא תתמוך בי אם נתגרש.. אין לי עבודה ולא למדתי מקצוע עדיין אין לי איך לפרנס את עצמי " השינוי חייב להתחיל ברכישת מקצוע(לימודים)-מקום עבודה כול זה דורש כסף וזמן ולא בטוח שבמצב הנוכחי את יכולה אפילו לקבל את רשותו של הבעל האם דיברת עם האמא שלך על המצב האמיתי? לא הבנתי את המשפט שלך " הוא לא מרביץ לי כמעט בכלל, " keep smiling יוסי
 

s h o o s h a

New member
ובערת הרע מקרבך

מתוך המאמר אשר שמו מוצג כנושא ההודעה וחשוב בעיני ולדעתי, שייקרא במלואו "תופעת האלימות של גברים כלפי נשותיהן לא פסחה גם על הציבור הדתי. אולם, לצד מאפיינים המקובלים קיימות בחברה הדתית בעיות שונות וייתכנו דרכי התמודדות אחרות עם הבעיה. המודעות הגוברת לנגע האלימות במשפחה החלה בשנים האחרונות לחלחל גם אל הציבור הדתי והחרדי, ובשל כך התפתחו בקרבו מוסדות וארגונים הפועלים בנושא זה תוך דגש כפול - הן על טיפול מקצועי הן על התאמת הטיפול לתנאיה ולצרכיה המיוחדים של האוכלוסייה הדתית. אחד מן המוסדות הללו הוא "מרכז הסיוע לנשים דתיות", שהוקם ב1993. המרכז מפעיל קו חם לנשים במצוקה, קו המיועד לנשים דתיות וחרדיות אשר אינן מרגישות בנוח לפנות למרכזי סיוע קיימים, וחוששות שבמרכז חילוני לא יבינו אותן ולא יוכלו לעזור להן למצוא פתרונות לבעיותיהן. חנה קהת, יו"ר ארגון "קולך - פורום נשים דתיות", מסבירה: "החינוך הדתי מיסודו מחנך לצייתנות. ערכי הציות והמשפחה המקודשים יוצרים בלבול אצל האישה הדתית בין 'אישה כשרה עושה רצון בעלה' לבין היותה קרבן לאלימות. כך מתעוררת בעיה בעצם נכונותה של האישה להכיר בהיותה אישה מוכה. הקהילה הדתית ההתמודדות של הקהילה עם תופעת האלימות במשפחה היא נקודה חשובה ומכרעת. הנטייה לדיסקרטיות ולהשתקה וקידושו של הקשר המשפחתי הם בעוכריה של החברה החרדית בעניין זה. "פעמים רבות מלחמתה של האישה הדתית אינה רק כפולה כי אם משולשת", מספרת אסתי פלנט, "מפני שעליה להתמודד לא רק עם הבעל, אלא גם עם החברה והרבנים, שלא תמיד מקבלים בהבנה את הצורך בגירושין. גם החשש מההשפעה העתידית על שמה הטוב ועל שם ילדיה (בעיקר לצורך מציאת שידוך עבורם) משפיע על האישה הדתית יותר מאשר על האישה החילונית". רבנים ומנהיגים רוחניים לדעת הגורמים הטיפוליים לרבנים אכן יש תפקיד מפתח בטיפול בתופעת האלימות במשפחה ובהתמודדות עמה. סמכותו של הרב היא כוח בעל משמעות בהכוונת בני הזוג ובסיוע לאישה. הבעיה העיקרית העומדת בפני הרבנים היא רצונם לשמר ולעודד את הקשר המשפחתי ואת שלום הבית בין בני הזוג, ולכן פעמים רבות רבנים מייצגים קו שמרני, הגורם להשתקה וללחץ על האישה להישאר בבית שבו קיימת אלימות בלתי פוסקת מצד הבעל. אולם ישנם רבנים העובדים בתיאום עם הגורמים המטפלים כדי לתמוך באישה ולסייע לה לאישה הדתית קשה במיוחד להיחלץ בכוחות עצמה והיא זקוקה ליד שתמשוך אותה החוצה. את אותה יד צריכה הקהילה להושיט. חובה הכרחית אחרת של הקהילה היא למנוע את המצוקה ואת האלימות הבאה. דווקא לציבור דתי בעל מוסדות קהילתיים משלו והנהגה משלו יש את הכוח והיכולת להשפיע ולקבוע מדיניות נחרצת: די לאלימות." מספר הטלפון של המרכז לסיוע לנשים דתיות: 02-6555744/5 אל תתני לאלימות להשתלט על חייך עשי עכשיו ומייד ככל האפשר כדי למנוע השנותה ו/או התגברותה אין אדם ש"ראוי" שתופעל נגדו אלימות מכל סוג שהוא אל תחששי (קל להגיד, קשה לעשות) ובכל זאת - חייך קודמים לכל !!! חג שמח ושנה הרבה יותר טובה
 

adam33

New member
הבעיה אצל גברים דתיים

וגם מזרחיים שיש להם את הסימפטום של הגבר בבית או שמקומה של האישה בבית ( וסליחה על ההכללה זו לא כוונתי) עניין הכבוד חשוב אצלהם ואם למשל אתה קם ושותף כלים אז בחמה קמה ואומרת זה לא התפקיד של הבן שלי אלא של אישתו וכך האדם פתאום נוהג כלפי אישתו היא שייכת לו היא תעשה כל מה שהוא אומר ואין כאן בכלל עניין של להביא את בני הזוג לידי החלטות או לחילופין להתפשר ולכבד אז נכון שעניין האישה בבית מלווה גם בכבוד של אשת חייל אבל בימינו במצב של קושי בכל הדברים אז המון נשים בבני ברק למשל יוצאות ומפרנסות ובעצם הן שרות האוצר בבית ואז ממילא הכל מובא לדיונים והסכמים לא כתובים בין אישה לבעלה אבל במצב שלך לפי דעתי פתאום פתחת את העטיפה וגילית שבעצם האדם שחשבת שאת מכירה הוא לא שונה מהשאר ולכך לא ציפית למשל לא ציפית שהוא יצעק עלייך ושבעצם ינהג כאילו אין לך דיעה אישית וכשמדברים על נושאים חשובים אין לך זכות דיבור הוא שולט בך מילולית ובעצם מרכיב את כל המינופילציות עלייך ומדכא אותך רגשית עד שבעצם את מרגישה חסרת כח ורצון לעמוד על שלך אבל יש דבר שהוא לא יודע פעם שמעתי שאמר אחד הרבנים הגדולים והידועים שגבר שאינו משוחח עם אישתו לפחות שעה ביום ולא משנה אם לסרוגין ימצא את אישתו משוחחת ומוציאה את מה שיש לה על הלב אצל הירקן בחנות וזה רק משל בעצם ומה בא ללמד אותו שהוא זה שדוחף אותך להרגיש ככה ולחיים הדתיים יש שני צדדים אמנם הוא הגבר אבל חובה עליו לכבד את אישתו יותר מגופו!!!! ושבעצם הוא התחייב במעמד החופה להיות כאחד איתך וברגע שכואב לך אז בעצם הוא אינו מקיים את המוטל עליו.. מה לעשות.. ממליץ לו ללכת מדיי יום רביעי לשיעור לגברים נשואים בבית כנסת מצפה אריה בירושליים רחוב אשכולי 108 רמות ב בין השעות 20.30 ל21.30 ולא משנה היכן אתם גרים אני משוכנע מעבר לכל ספק שזה יפתח אצלו כמה חורים של הקשבה ושל כיבוד שמין הסתם נסתמו עם חיי הנישואין ושאני בטוח שמאחר ויש לו אותם זה ענין של עבודה של מישהו אחר שקצת יעשה לו סדר בכך.. מקוה שיהיה חג שמח ואל תתיאשי ..אני בטו שמה שאת מרגישה אז גם המשפחה שלך ושלו רואה .. תציבי לו את האולטימטום הזה ותגידי לו שאת מוכנה ללכת איתו ביחד ( יש ליד שעור לנשים גם) בהצלחה..
 
הבעיה אצל אנשים כמוך

ושוב סליחה אם אני מכליל... הבחורה באה מחברה דתית. בעלה מקצין מיום יום. היא כנראה גם מוכה. משפחתה אינה תומכת. ואתה מציע לה להציב אולטימטום ?!? ידידי, אם אינך מכיר את קודי ההתנהגות בחברה ממנה באה הבחורה האומללה, מוטב שלא תשיא עצות שעלולות בפירוש להפוך לפיקוח נפש. בנוסף, אין להכליל על דתיים או מזרחיים כיוון שאני באופן אישי מכיר רבים וטובים אשר אינם נגועים בהשקפת עולם שכזו ומנגד מכיר גם כמה אשכנזים חילונים אשר היו חותמים לנשותיהם על צו איסור יציאה מהמטבח. ואני לא מזרחי. גם לא דתי. עצתי לבחורה המסכנה שתיעזר בכותבת הדתיה (עפרה דולב אם אינני טועה) ותכלכל את צעדיה בזהירות רבה, אך גם בזריזות לפני ההריון או לפני מכה אחת חזקה מדי. חג שמח לכולם!
 

adam33

New member
לצערי לא קראת כלל וכלל

ראשית אפתח ואומר שאיני מדבר בחלל או מחוסר ידיעה ונסיון אמנם אני לומד מכל מקרה אבל הרקע שלי רחב מכל הבחינות פורמאלית ולא פורמאלית. וכעת למקרה.. כמי שיודע ומכיר את הנושא היא צריכה לדבר אליו במטבע שלו לתת לו להפנים את המצב כפי שהוא מבין וזה שהיא תתלונן זה לא יעזור ואז מה עושים? לוקחים את האדם שהוא מחשיב אותו כבר סמכא אצלנו יכול להיות שזה יועץ או לחילופין אדם בעל נסיון בעוד שבעלה צריך לקבל את זה מסמכות שתגיד לו אדוני יש לך טעות ולא כתוב באף מקום בתורה אן בהלכה שאתה צריך ככה לצעוק על אשתך ועושים את זה בעדינות ועושים את זה רק לאחר שמבינים את המצב וכנראה שלא קראת כלל וכלל את הכונה שהנני חותר לה וזה לתת לו להפנים שהוא לא בסדר וכיצד עליו לשפר את ההתנהגות ואני מחייך כשאני קורא שאתה חושב שדברתי על המטבח לא הבנת בכלל כתבתי שיש גברים כאלה שחושבים שהאשה צריכה להיות רק במטבח ואמרתי שכיום בחברה החרדית הנשים יוצאות לעבוד והן שרות האוצר וגם זה לא קראת? ידידי לפני שאתה קובע נחרצות דיעה מסויימת תקרא תנסה להבין ואם יש לך עכבות תשאל סקרתי בהתחלה את המצב אצל גברים מסויימים כתבתי שכיום המצב שונה המשכתי בעיצה כיצד לתת לו לבעלה ללמוד כיצד עליו להתנהג ואני מאוד עכבי כנראה שאינך מבין שאלימות מילולית כמוהה כאלימות רגילה אבל רק היא מכירה אותו יותר ממני וממך יש גברים שהם לא מודעים למה שהרמת הקול שלהם עושה יש גברים שמרימים את הקול אבל ככה הם מדברים ויש אלימים שרק נובחים בקול רם ויש את אלה שאלימים מילולית ובסופו של דבר גם יהיו אלימים פיסית כי בעצם הם מדכאים את הנפש עד שזה מביא לחוסר יכולת לקום ולצעוק ולכן אין פתרון אד הוק צריך לבחון את המצב יש פעמים שיש ללכת לטיפול יש פעמים שצריך פשוט לקום וללכת ויש שצריך להעזר בטיפול ובייעוץ רק לשם הפנמה ניראה לי שזו הבעיה שכאן שבעצם הוא לוקח אותה מובנת מאליו ועם הדרכה נכונה אצלו אם זה על ידי מומחים במגזר החרדי ( שמדברים אליו יותר מכל דבר) זה יעזור אולטימטום? לא ידידי לפעול ..כן ומהר!!! ולפעמים הפעולה לא בשביל למנוע אלימות מצידו אלא בכדי שהיא לא תתמוטט נפשית.. ואני מאחל לך חג שמח
 

iritika

New member
עליך להבין חמודה

שהאמונה לא שווה אם אתם לא מקיימים את המצווה- "ואהבת לרעך כמוך". אם לא מתקיים בינכם הכבוד וההערכה - את מי בדיוק מעניין מה הרב חושב. גם בעולם של החילונים לא קל להתגרש. השאלה היא מה את רוצה ואיזה מחיר את מוכנה לשלם. את עדיין צעירה- אני בטוחה שתוכלי לפרנס את עצמך אם תהיי לבד. אני בטוחה שעצם ההשארות שלך לצידו מקשה יותר עליך לעומת הקושי שבעזיבה. מה את רוצה? לחיות את חייך בשם קידוש ה' ולסבול? אני מאמינה מאוד בה'- ואני בטוחה שהוא רוצה שלכולנו יהיה שקט... מה שלא תבחרי- אם תהיה לך את המודעות לבחירה שלך- את לא תתיסרי-... מקווה בשבילך שבעוד 20 שנה מהיום- לא תתעוריי ותאמרי לעצמך- לא עשיתי כלום עם חיי, לא הגשמתי את מה רציתי לעצמי... חיי מבוזבזים. אני מקווה שתהיה לך החמלה לעצמך להבין שבמסגרת הדת בחרת לעצמך בחירה שגוייה- מקווה שתצליחי- איתו או בלעדיו - לשמור על האישיות שלך. בהצלחה לך.
 

שירה

New member
לאחר 20 שנה...

IRITIKA יקרה, כמה נכונים דבריך, הנה לדוגמא אני, לאחר 20 שנות נשואים זוכרת את אותה התלבטות בה נמצאת חברתנו. עד היום לא פגה ההתלבטות, ועד היום אין לי תשובות לעצמי, ובכל שנה הקושי להחליט מתעצם, ובכל לידה הוא מחריף. אין לי עיצה אחרת לחברתנו מלבד לעזוב אותו, לעזוב אותו כמה שיותר מהר. רק רע יצמח לה מהנישואים האלה, ואני מאחלת לה שתתעשת , תקום ותלך לייעוץ בנעמ"ת. הכל יסתדר, רק שלא להשאר איתו, חלאת אדם. בהצלחה.
 

s h o o s h a

New member
חושבת שמבינה את הכעס העצום שבהודעה

ובכל זאת, צרמה לי מאד האמירה הכל כך חד משמעית שלך "אין לי עיצה אחרת לחברתנו מלבד לעזוב אותו, לעזוב אותו כמה שיותר מהר. רק רע יצמח לה מהנישואים האלה, ואני מאחלת לה שתתעשת , תקום ותלך לייעוץ בנעמ"ת. הכל יסתדר, רק שלא להשאר איתו, חלאת אדם." כל מקרה לגופו ואל לנו, משתתפי הפורום, להביע דעות כה נחרצות ושיפוטיות. איננו יודעים מי יושב מעברו השני של המחשב ומה וכמה דעתינו עלולה/עשויה להשפיע עליו. אנו, אנשי הפורום, אנשים מן היישוב, כולל ההנהלה, איננו אנשי מקצוע ועצותנו הן מנסיון בלבד כאשר הדגש הוא על עצה ולא קביעה חד משמעית כפי שמשתמע מדברייך. ואם לקיתי בהבנת הנקרא, הריני חוזרת בי מכל הכתוב לעיל. שבוע טוב
 

שירה

New member
../images/Emo163.gifקבלו התנצלותי

SHOOSHA לא לקית בהבנת הנקרא, אני לקיתי בהתערבות יתר. זו פעם ראשונה שלי בפורום. המקרה מאד נגע לליבי, אך בפירוש אין לי עיצה ומה שכתבתי נאמר בספונטניות ובחוסר רגישות. שבוע טוב.
 

iritika

New member
שירה יקירתי...

והיה והיא באמת עזבה- האם היא פתרה באמת את הבעייה...? מה הביא אותה מלכתחילה להתפשר? אינני חושבת שרק הוא צד בעניין- אני מפנה מקום מאוד נכבד גם לה... אחרי הכל היא בחרה אותו כזה- בחרה אותו שוביניסט אנטיפט ומגעיל- מי אמר שאם היא תעזוב הבעייה שמתקיימת בתוך תוכה תפתר..? היא חייבת לתקן את עצמה- רק ממקום של הבנה וחמלה היא צריכה להמשיך הלאה. הרי בעצם העזיבה היא לא פותרת את הבעייה- אם כי מוצאת לה פיתרון זמני שמהר מאוד היא גם תבין- שאותו בחור שהיא תבחר לה אחרי הנוכחי יהיה זהה לקודם. זו דעתי- אולי אני טועה...
 
למעלה