kiansMunchkin
New member
יש לי בעיה........
שלום לכולם. הבעיה שלי קצת מסובכת. יש לי עוד שתי בנות דוד במשפחה. אני בת 16. האחת בת 16, והשנייה בת 17 וחצי. שתי בנות הדוד שלי רזות, ואני לעומתם-די מלאה. זה תמיד הפריע לי. תמיד הרגשתי שהם מעליי. בגלל הגוף היפה שיש להם. תמיד הייה להם ביטחון עצמי, והם תמיד אהבו את עצמן. ואני לעומת זאת, תמיד הייתי הביישנית, שמסמיקה בכל פעם שמישהו מדבר איתה. כולם יודעים שאני לא מרוצה מהגוף שלי. וגם הן. הבעיה היא שהם פשוט לא מעריכות אותי. אנחנו נמצאות המון ביחד. בחגים, באירועים משפחתיים, ונורא קשה לי לסבול את זה. הם ממש קרובות אחת לשנייה, ויש ביניהן שפה משותפת. אני לעומת זאת השונה. אין לי שפה משותפת איתן, ואני בקושי משתתפת בשיחות. אני רק עומדת בצד ומקשיבה לשטויות שלהן. זה מתחיל ממש להימאס עליי. כשאני מדברת הם בקושי מקשיבות. ואם הן מקשיבות הם עושות לי טובה שהם מקשיבות. כל דבר שאני אומרת גורם להם לעקם את האף, או להגיד משהו כמו "אויי איזה בשלה את". הם גורמות לי להרגיש שאני בן אדם משעמם, חסר ביטחון, חסר אחראיות, אדם מרחף. כשקורה משהו ואני לא מעודכנת הם ישר קוראות לי "הרחפנית" ומתחילות לצחוק. הם חושבות שזה מצחיק והם עושות את זה בצחוק אבל אותי זה לא מצחיק. להפך זה גורם לי להרגיש ממש קטנה. כשאני איתן, הן מבליטות לי את כל התכונות השליליות שלי. למשל יש לי חברה נורא טובה. כשאני איתה היא גורמת לי להרגיש שאני בן אדם אכפתי, מצחיק, משעשע, עם ביטחון עצמי. ורק כשאני איתם, יש להן ביקורת על כל דבר קטן שאני עושה. אני צריכה לחשוב 40 פעם לפני שאני מוציאה משהו מהפה, כי בד"כ הם רק מבאסות אותי. נמאס לי כל כך. אני לא מפסיקה לבכות בגלל זה. אני לא יודעת אם לדבר איתן על זה. או להחזיר להם את אותו יחס. אני ממש לא יודעת מה לעשות. ואם אני יעיר להם על זה זה ישנה הכל ב"חברות" שלנו. כי בעצם, מגיל צעיר הם הרגילו אוי שאני השונה, אני הבשלה, אני הלא מעניינת וכ'ו. למשל כשהיינו משחקות תופסת בגיל 6 אני תמיד הייתי זו שרצה אחרי כולם. זה התחיל מגיל ממש צעיר. וכ"כ קשה לי לדבר איתן על זה. רגש זה לא הצד החזק שלהם, ואני לא יודעת איך הם יגיבו. אני גם בטוחה שאני יתחיל לבכות כשאני ידבר איתם על ההתנהגות שלהם, כי אני מאוד רגישה. אני לא יודעת אם להתרחק מהן, כי בחגים ובאירועים משפחתיים אני יהיה לבד. בבקשה עזרו לי. תודה מראש.....
שלום לכולם. הבעיה שלי קצת מסובכת. יש לי עוד שתי בנות דוד במשפחה. אני בת 16. האחת בת 16, והשנייה בת 17 וחצי. שתי בנות הדוד שלי רזות, ואני לעומתם-די מלאה. זה תמיד הפריע לי. תמיד הרגשתי שהם מעליי. בגלל הגוף היפה שיש להם. תמיד הייה להם ביטחון עצמי, והם תמיד אהבו את עצמן. ואני לעומת זאת, תמיד הייתי הביישנית, שמסמיקה בכל פעם שמישהו מדבר איתה. כולם יודעים שאני לא מרוצה מהגוף שלי. וגם הן. הבעיה היא שהם פשוט לא מעריכות אותי. אנחנו נמצאות המון ביחד. בחגים, באירועים משפחתיים, ונורא קשה לי לסבול את זה. הם ממש קרובות אחת לשנייה, ויש ביניהן שפה משותפת. אני לעומת זאת השונה. אין לי שפה משותפת איתן, ואני בקושי משתתפת בשיחות. אני רק עומדת בצד ומקשיבה לשטויות שלהן. זה מתחיל ממש להימאס עליי. כשאני מדברת הם בקושי מקשיבות. ואם הן מקשיבות הם עושות לי טובה שהם מקשיבות. כל דבר שאני אומרת גורם להם לעקם את האף, או להגיד משהו כמו "אויי איזה בשלה את". הם גורמות לי להרגיש שאני בן אדם משעמם, חסר ביטחון, חסר אחראיות, אדם מרחף. כשקורה משהו ואני לא מעודכנת הם ישר קוראות לי "הרחפנית" ומתחילות לצחוק. הם חושבות שזה מצחיק והם עושות את זה בצחוק אבל אותי זה לא מצחיק. להפך זה גורם לי להרגיש ממש קטנה. כשאני איתן, הן מבליטות לי את כל התכונות השליליות שלי. למשל יש לי חברה נורא טובה. כשאני איתה היא גורמת לי להרגיש שאני בן אדם אכפתי, מצחיק, משעשע, עם ביטחון עצמי. ורק כשאני איתם, יש להן ביקורת על כל דבר קטן שאני עושה. אני צריכה לחשוב 40 פעם לפני שאני מוציאה משהו מהפה, כי בד"כ הם רק מבאסות אותי. נמאס לי כל כך. אני לא מפסיקה לבכות בגלל זה. אני לא יודעת אם לדבר איתן על זה. או להחזיר להם את אותו יחס. אני ממש לא יודעת מה לעשות. ואם אני יעיר להם על זה זה ישנה הכל ב"חברות" שלנו. כי בעצם, מגיל צעיר הם הרגילו אוי שאני השונה, אני הבשלה, אני הלא מעניינת וכ'ו. למשל כשהיינו משחקות תופסת בגיל 6 אני תמיד הייתי זו שרצה אחרי כולם. זה התחיל מגיל ממש צעיר. וכ"כ קשה לי לדבר איתן על זה. רגש זה לא הצד החזק שלהם, ואני לא יודעת איך הם יגיבו. אני גם בטוחה שאני יתחיל לבכות כשאני ידבר איתם על ההתנהגות שלהם, כי אני מאוד רגישה. אני לא יודעת אם להתרחק מהן, כי בחגים ובאירועים משפחתיים אני יהיה לבד. בבקשה עזרו לי. תודה מראש.....
