יש לי בעיה..

נועה208

New member
יש לי בעיה..

אני וחבר שלי כבר מעל שנה ביחד.

לאחרונה התחילו לנו בעיות בגלל שהוא החליט שהוא לא יודע ממש מה הוא רוצה לעשות בחיים (שנינו אחרי צבא) והוא מבולבל. אני צריכה לציין שבכל תקופת הקשר שלנו היו לנו בעיות של תקשורת וכדומה.
היינו אמורים לעבור לגור ביחד בעיר אחרת (וחוץ מזה, הקשר שלנו מתבסס על 'קשר מרחוק' כי אנחנו לא גרים באותה עיר) אבל זה לא יקרה כי הוא החליט ללמוד ואני החלטתי לעבור בכל מקרה לעבוד באותה עיר.
אז חשבתי על זה המון בשבועות האחרונים ואמרתי לו את זה והוא הסכים איתי שזה רק הגיוני שנעשה את זה כדי שנהיה מאושרים. אז החלטנו שעד המעבר שלי נישאר ביחד (שזה בערך שבועיים אבל עכשיו נשאר שבוע וקצת) ועכשיו אני כבר לא חושבת שזה דבר כ"כ טוב כי הבעיות שהיו לנו בכל זמן הקשר כל הזמן חוזרות וקשה לי להתמודד עם זה, אבל אני לא רוצה להיפרד עדיין כי אני מפחדת להגיד לו את המשפט הזה 'אני חושבת שכדאי שניפרד'! אני ממש אוהבת אותו אבל אני לא חושבת שזה יכול לעבוד כרגע, אבל מצד שני אני רק רוצה להיות איתו ולשפר את הקשר.

איך אני יכולה לבטא את המשפט הזה מבלי לפחד ממנו כ"כ??

ומה כדאי לי לעשות? בכל מקרה נשאר לי שבוע..אוף :(. אשמח לעצה.

תודה.
 

נועה208

New member
...

אני לא רואה טעם בלכתוב לו מכתב כי אנחנו גם ככה מתבססים על קשר מרחוק והמכתב היחיד שיכול להגיע אליו בימים הקרובים זה דרך פייסבוק או משהו דומה לזה.. אבל תודה על העצה :)
 
תנסי לחשוב על זה ככה...

אם לא תגידי לו, תיאלצי להגיד לו את זה בעתיד אחרי שתגורו יחד והוא ייקשר אליך הרבה יותר. ככה תפגעי בו יותר.

הרי לא תחזיקי עד גיל 80, נכון? מתישהו זה ייצא לך.

לכן אם את פוחדת לפגוע בו, תמהרי ותגידי לו, ככה הפגיעה תהיה הקטנה ביותר האפשרית. תאמיני לי, זה כמה דקות של קושי, ואחר כך השמיים לא יפלו, לא תהיה רעידת אדמה והעולם ימשיך להסתובב כדרכו. רק את תהיי מאושרת יותר.
 

נועה208

New member
יש בזה משהו

אבל אני מנסה בכל זאת להחזיק עוד שבוע כי גם ככה אני עוזבת. אנחנו לא הולכים לגור ביחד כי אנחנו רוצים דברים שונים...כן זה מצחיק שעדיין לא נפרדנו, פשוט קשה לנו.. אבל אני יודעת שזה מה שצריך להיות כי מלבד העובדה של הרצונות, אנחנו לא כ"כ מסתדרים..
ואני מפחדת גם ממש להיפגע.
 

רפסודיה

New member
להיות אמיצה וישרה עם מה שאת מרגישה

כל כך קל להבין אותך, יש לך קונפליקט ולרגעים את מרגישה כך ולרגעים אחרת. הפתרון לדעתי הוא להיות גלויה לגמרי אתו בנוגע ללבטים שיש לך. חוץ מזה שגם הוא מצידו כנראה שנמצא במצב רגשי דומה- מתלבט, חושש וגם עבר, כמוך את השנה הזו יחד כך שהרגיש גם הוא את הקשיים שהיו לכם בתקשורת וכדומה.
לא לפחד מהפחד, הפחד הוא לא המציאות הוא רק שפע הרגשות שהתעוררו בכם על רקע המצב שאתם בו.
 

נועה208

New member
את ממש צודקת..

אני לא יכולה להסכים איתך יותר..

אמרתי לו שכדאי שניפרד, וקשה לי...אבל זה הדבר הכי טוב לצערי וצריך היה לעשותו...

תודה רבה.
 

נועה208

New member
נפרדנו ביום שני האחרון..

והיה לנו ממש ממש ממש קשה...ביקשתי ממנו שלא יתקשר וגם אני לא אתקשר, ובאמת חוץ מפעם אחת לא דיברנו בכלל..התקשרתי אליו לפני יומיים כדי להבהיר לו שאם, מתישהו, אחרי תקופה מסוימת שנינו נשפר את הבעיות שלנו ונרצה אולי לחזור אז אולי באמת זה יתאפשר.
כרגע אני לא מפתחת שום ציפיות אבל אני ממש מתגעגעת אליו ואני יודעת שגם הוא אליי...הוא לא מנסה להתקשר או ליצור קשר בדרך אחרת וגם אני, חוץ מאותה שיחה...
בכל מקרה סיכמנו שנישאר ידידים. אבל זה ממש קשה. :\
 

שמשירח1

New member
תשובה לנועה

נועה את את אחרי צבא ורוצה להתחיל לבנות חיים ונקלעת למלכוד.
מצד אחד את אוהבת אותו, אך זה שהוא לא מוכן להתחייב וגם הייחסים לא הכי קלים ומאושרים ולעבור עם בן זוג לא "אידיאלי" למקום חדש ולעזוב סביבה מוכרת...לא נראה לך הכי "מבטיח"...
לדעתי אם תראי את המצב בצורה "צלולה" ותהיי שלמה עם עצמך עם הידיעה על "המחיר" שאת אמורה לשלם וזה כאב הפרידה "והויכוח" שיווצר כשתאמרי שאת רוצה להיפרד... אם תיהי איתנה בדעתך ותעמדי מולו איתנה, יהיה לך יותר קל להגיד "ליהפרד"... אולי תקבעי עם איזו שהיא חברה תומכת אחרי "האירוע" הקשה הזה, קצת להתעודד על ידי מישהו, אדם קרוב...
וכך תוכלי לבנות את חייך אחרי השירות הצבאי בטוחה...
בהצלחה
ג'ודי בר
 

נועה208

New member
היי

את באמת צודקת. ואמרתי לו את זה לפני שבוע וזהו...אבל כ"כ כואב לי כל הזמן...ומצד שני אני מודעת לעובדה שזה לא יעבוד בינינו כרגע, הוא חייב לעבוד על עצמו.

תודה.
 

שמשירח1

New member
תשובה לנועה

נועה את את אחרי צבא ורוצה להתחיל לבנות חיים ונקלעת למלכוד.
מצד אחד את אוהבת אותו, אך זה שהוא לא מוכן להתחייב וגם הייחסים לא הכי קלים ומאושרים ולעבור עם בן זוג לא "אידיאלי" למקום חדש ולעזוב סביבה מוכרת...לא נראה לך הכי "מבטיח"...
לדעתי אם תראי את המצב בצורה "צלולה" ותהיי שלמה עם עצמך עם הידיעה על "המחיר" שאת אמורה לשלם וזה כאב הפרידה "והויכוח" שיווצר כשתאמרי שאת רוצה להיפרד... אם תיהי איתנה בדעתך ותעמדי מולו איתנה, יהיה לך יותר קל להגיד "ליהפרד"... אולי תקבעי עם איזו שהיא חברה תומכת אחרי "האירוע" הקשה הזה, קצת להתעודד על ידי מישהו, אדם קרוב...
וכך תוכלי לבנות את חייך אחרי השירות הצבאי בטוחה...
בהצלחה
ג'ודי בר
 
למעלה